עריכת הדף "שבות יעקב/ב/סב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה סב'''}}

'''{{עוגן1|לפרש}}''' דברי הש"ך ב[[ש"ך/יורה דעה/מד#טו|סי' מ"ד ס"ק ט"ו]] ד"ה או כשנבראת כך וכו' גם נמצא בבהמה כוליא אחת גדולה מאוד וכוליא שניה נתקטנה מאד ולא היינו יכולין לעמוד על הבירור אם נעשה כן מתחלת ברייתה או לא מה דינה:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

'''{{עוגן1|הנה}}''' בדברי הש"ך ראיתי הרבה משתבשין ומגיהן דבריו ובאמת הוא שלא לצורך והכי כוונת פירושו כי בכל בו כתב ניטל כשרה והיינו כשנבראת כך שאם ניטל על ידי חולי כיון שהקטינה פחות מכשיעור איך תחזור להכשרה עכ"ל וכ"כ הב"י ועל זה השיג מהרש"ל על הכל בו וכתב וז"ל ולא נהירא דהא במתני' קתני ניטל כשרה וכל ניטל משמע אפי' ע"י אדם או חולה אלא וודאי מיירי שניטל ע"י חולי או ע"י אדם ומה שמתמה הכלבו ע"י חולי איך תחזור להכשרה למה לא תחזור כיון שנעשה ע"י חולי ולא ע"י אדם כמו ריאה דאי נקבה וסביך בבשרה וכו' עכ"ל מהרש"ל ועל זה השיג הש"ך על מהרש"ל במה שהבין מהרש"ל מדברי כלבו שאף על ידי אדם טריפה זה אינו דהכלבו לא רצה למעט רק ע"י חולי אבל ע"י אדם גם הכלבו ס"ל דכשר כמ"ש המחבר באמת בש"ע והדרישה אלא דע"י חולי ס"ל לכלבו דטריפה דאיך תחזור להכשירה ומה שמתמה רש"ל למה לא תחזור כמו בריאה כתב הש"כ דלא דמי לריאה נמצא דברי הש"כ נכונים וכן למדתי עם תלמידי והוא נכון וע"ד שנמצאת כוליא אחת גדולה מאוד מאוד מעשה כזה בא לפני בק"ק פראג ודנתי להכשיר מדנתקטנה שניה שלא ע"י חולי כי ודאי נעשית כך מתחלת ברייתה ולכך נתקטנה השנייה ג"כ מתחלת ברייתה היינו רביתייהו ואפשר שזה נכלל בלשון הטור והרשב"א שכתבו ומראיתה מוכחת עלה ומ"מ לא רציתי לעשות מעשה עד שנשאתי ונתתי בזה עם גדולי הוראה והסכימו בזה להכשיר ובא הדבר בהיתר נ"ל הקטן יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>