עריכת הדף "שבות יעקב/ב/כז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה כז'''}}

'''{{עוגן1|אם}}''' יש עיקר וטעם למנהג למקצת אנשים שאוכלים בראש השנה המוציא בדבש גם התפוח והלא באחד סגי.

{{מרכז|'''תשובה'''}}

'''{{עוגן1|גם}}''' אנכי הרואה ראיתי שנוהגין כן וכן נוהגין בבית חמי זקיני הגאון זצ"ל ואחריו כל בית חמי הגאונים ובודאי צריך להיות מנהג ותיקון כי לא היו דרכם לשנות ממנהגם ראשונים כלל ולזוז מפסק הש"ע ובאמת הלבוש בא"ח סימן תקפ"ג כתב וזה לשונו ומנהג אשכנז מטבילין פרוסת הבציעה בדבש ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש עכ"ל משמע דבחדא מנייהו סגי אבל לעשות כדברי שניהם הוי ככסיל בחושך ח"ו אכן כד מעיין שפיר יראה דשפיר עבדי כי מהרי"ל כת' וז"ל מנהגא הוא לאכול אחר קידוש בראש השנה תפוחים מתוקים בדבש ומהר"י סג"ל היה מברך בורא פרי העץ על התפוח ולא יותר ואמר איכא דעות אם הדבש עיקר או התפוח והסכים בדעתו ושהתפוח הוא עיקר וכו' ע"כ ובאגודה מצאתי ראיתי בראש השנ' דמשמע שמברכין אדבש גם כן ועיין בשיורי כ"ג לא"ח בהגהות הטור ס"ק א' האריך בזה לענין הברכה וכדי לצאת ידי כל הדעות ושלא להכניס עצמינו לספק ברכה שאינה צריכה לכן אוכלין המוציא עם הדבש והתפוח ביחד וכיון דנאכלת עם הפת דאז נפטר אליב' דכולי עלמא בברכת המוציא כמבואר בא"ח סי' קע"ז אך המון עם שלא ידעו טעם ומקור יסוד של המנהג על מה הוטבע על כן עושין פירוד בין הדביקים ואוכלין המוציא לבד עם דבש גם התפוח בפני עצמו וטעות הוא בידם כי שניהם כאחד טובים דוקא דאז ניצול מחשש ברכות הספק כנ"ל הק' יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:ראש השנה]]