עריכת הדף "שבות יעקב/א/נו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''דיני חלב ומליחה ודברים היוצאין מן החי'''}}{{ש}}'''שאלה נו'''}}

'''{{עוגן1|מעש'}}''' שהי' כך היה שנפל חתיכ' חלב טמא תוך כד שמן זית והרגישו בו אחר שעה ושתים ולא היה ששים בשמן נגד החלב אי נאסר השמן או לא:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

'''אף''' דלכאורה אין דין זה צריך לפנים כי נראה פשוט להתי' דהרי צונן בצונן הוא בלע ולא פלט ובפרטות לדעת הרמב"ם פי"ז מהמ"א והובא ג"כ בש"ע בי"ד סי' ק"ג דשמנונית ובשר פוגם את השמן וה"ה לחלב וכמבואר להדיא בתשובת רמ"א סי' נ"ד ואף שבספרי מנחת יעקב בת"ח כלל ע"ה ס"ק ל"ד הכרעתי לחוש לדעת האוסרי' דנותן טעם לשבח מ"מ בצונן ודאי דאינו אסור אליבא דכ"ע אכן כאשר ירדתי אל העיון ראיתי שדין זה צריך לפני ולפנים כי דברי התוספת הם העומדין לפני כחומה של ברזל במ"ש בפ' אין מעמידין דף ל"ה ע"ב גבי סוגיא דשמן אמר שמואל זליפתן של כלים טמאים אוסרתן וכתבו תוס' שם וז"ל זליפתן פ"ה פליטתן ונראה שאותה פליטה באה מכח השמן שהריקו מכלי איסור כדאמרי' לקמן או מולגן במי זתים עכ"ל תו' הרי לדעת התו' מפליט ומבליע בצונן אפי' מכלי הקשה מכ"ש מדבר מאכל הרך ובפסקי תוס' שם פ' אין מעמידין סי' ע"ד כתב להדיא וז"ל שמן זית עז וחריף ומפליט כמו רותחין ואפי' צונן עכ"ל ועפ"ז מיושב גם כן תמיהת המרדכי שהביא בב"י סי' ק"ה שמקשה על דעת רש"י דסובר דאין כבישה אלא בחומץ וציר ממתני' דפ"ז דשבועות ורד חדש שכבשו בשמן ועיין בספרי מנחת יעקב כלל ג' ס"ק ד' כתבתי עוד ישוב אחר על קושיא זו איברא אף שאין אני כדאי לחלוק על בעלי התוספ' מ"מ דבריהם בזה תמוהים ויתנו ראיות עידיהן ויצדקו דהא להדיא אית' במתני' פ' כיצד צולין דף ע"ה ע"ב סכו בשמן של תרומה אם חי הוא ידיחנו ואם צלי הוא יקלוף את החצון וש"ס שם מקשה אם צלי הוא יקלוף בשלמא לרב דאמר עילאה גבר אמטו להכי סגי ליה בקליפה משום דעילאה צונן הוא אלא שמואל דאמר תתאי גבר כיון דחם הוא מבלע בלע אמאי סגי ליה בקליפה ע"כ הרי מבואר דסתם שמן זית צונן אף כששני חם ושלא כדעת התוספת גם מדברי שאר כל הפוסקים משמע דכל צונן אינו מפליט שום דבר כל שלא נכבש מעת לעת אא"כ בדבר חריף מאוד כגון ציר וליש פוסקים אף החומץ ועיין בש"כ סי' ך"ה ס"ק ב' ובספרי מנחת יעקב כלל ך"ב ס"ק י"ד וכן מבואר מתוך דברי המרדכי הנ"ל דשמן זית דינו כשאר כל צונן וכן משמע מתוך לשון הרמב"ם בפי' המשניות פ"ז דשבועות והבאתי דבריו במנחת יעקב כלל ג' ס"ק ד' ועיקר ראיות התוס' שם פ' אין מעמידין אין ראיות מוכרחת כלל דהא דאמרינן זליפתן של כלים אוסרתן היינו נמי ע"י רתיחה קאמר ולא בצונן וכדאיתא שם בש"ס דף ל"ח ע"ב אמר רב ששת האי משחא שליקא דארמאי גם האי דמולגן במי זתים הא פרש"י בפ' השוכר את הפועל דף ע"ה ע"א ומולגן במי זתים דרך לבשל זתים להיות רכין להוצא שומנן הרי ג"כ דברותחין קאמר אך מי יקיל ראשו להקל נגד דעת התוספ' מ"מ במקום צורך או ה"מ נ"ל להקל אף גם יש לצרף דעת הרמב"ם וסייעתו דבשר ושומן נ"ט לפגם בשמן וה"ה לחלב נ"ל ה"ק יעקב.

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>