עריכת הדף "שבות יעקב/א/לו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה לו'''}}

'''{{עוגן1|על}}''' דבר שחדשי' מקרוב באו ומצאו כגבין ההדסי' שנמצא בגנים פה פראג מין הדסים לחים עם שלשה עלים בדד אחד לצאת בהם ידי הדס מצוה מן המבוחר שהם עדיין לחים גמורין שאינם נפרכין בצפורן או יש לפקפק בה אולי הם מורכבים עם מין אילן אחר וצריכן דוקא לצאת עם אלו ההדסים כמו שנהגו אבותינו מימות עולם שמביאין מארץ מרחק וסומכין על דעת הראב"ד והסכמ' הפוסקין דכל שלא נתלבנו ועדיין הם ירוקין יוצאין בה והובא לידי מאלו ההדסים החדשים להורת להם הלכה למעשה לענין ההדסים אשר במצולת ים התלמוד והפוסקים:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

'''{{עוגן1|הנה}}''' טרם אחלה לדבר מענין ההדס צריכן אנו לברר מנלן כלל דבארבע מינים פסול המורכב ודין זה מבורר בדברי האחרונים לגבי האתרוג הלבוש בא"ח סימן תרמ"ט סעיף ד' כתב לפסול האתרוגים המורכבים מן התורה דהיינו שמרכיבין ענף מאילן אתרוג תוך אילן לימוני או מרנץ והרי נעבדה בה עבירה דהרכבה ואע"פ שהרכיבו עכו"ם האיכא למ"ד ב"פ ד' מיתות דאפי' בן נח מצווה על הרכבת אילן וכיון דנעבדה בו עבירה אף על גב דמותר באכילה אימאס לגבוה דומיא דבהמת כלאים דאסור לקרבן עכ"ל. וא"כ לפי טעם הלבוש היה אפשר להתיר הדס המורכב דאפשר דאין בו דין כלאי' כלל כיון שאינו מאכל אדם והוא בכלל עשבים המרים כמבואר בדברי הרמב"ם [[רמב"ם/כלאים/א#ד|פ"א מ"ה כלאי' דין ד']] ובכ"מ [[כסף משנה/כלאים/א#ד|שם]] אכן דברי הלבו' כבר מחו עליו האחרוני' מאה עוכלא בעוכלא וכמבואר בדברי הט"ז ב[[ט"ז/אורח חיים/תרמ#ד|סי' תר"מ סק"ד]] ובמ"א [[מגן אברהם/אורח חיים/תרמה#כב|ס"ס תרמ"ה ס"ק ך"ב]] אף שאין דבריהם מוכרחים כל כך דאפשר לומר דעיקר טעמו של הלבוש הוא כיון שנטילת לולב כל שבעה הוא זכר למקדש שנאמר בהם ושמחתם לפני ה' שבעת ימים שהיה מקיפין בהן את המזבח כמבואר בש"ס פרק לולב וערבה לכן דינו כמו לגבוה ממש ומדמה לקרבן דפסל בה כלאים. אך בלא"ה הנ"ל דברי הלבוש דחוים מעיקרא הם בטע' זה חדא דהא פסק הרמב"ם ב[[רמב"ם/מלכים/ט#|פ"ט מה' מלכים]] ו[[רמב"ם/כלאים/א#ו|פ"א מ"ה כלאים דין וי"ו]] ובכ"מ שם דאין הלכה כר' אליעזר דבן נח אינו מצווה על הרכבת האילן ותו דאף דהרכבת אילן באילן כמו אתרוג בתפוח אסור משו' הרכבת כלאים כמ"ש הרמב"ם [[רמב"ם/כלאים/א#ה|פ"א מ"ה כלאים דין ה']] מ"מ אתרוג באילן לימון אפשר דהוי מין במינו וליכא בו איסור הרכבה כלל וכמ"ש הרמב"ם שם בה"ל כלאים [[רמב"ם/כלאים/ג#ה|פ"ג דין ה']] וז"ל וכן וכן אם יש שם זרעי' ואילנו' אחרו' אע"פ שהם שני מינין בטבעם הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה או פרי של זה דומה לפרי של זה דמיון גדול עד שיראה כשני גוונין ממין אחר לא חששו הן לכלאים עכ"ל איברא מטעמים אחרים מחזיקין אנו לפסול אתרוג המורכב וכמ"ש בתשובת מהר"מ אלשוך סי' ק"י והאריך שם בראיות אף דעיקר הראיה שמביא שם מהא דפ' משוח מלחמ' בהא דילדה שסיבכה בזקנה בטלה יש לדחות דהתם גזירת הכתוב הוא דכתיב ונטעתם פרט למבריך ומרכיב וליכא למילף מינה משום דהוי שני כתובים הבאים כאחד דגבי חוזרי' ממערכי מלחמה תניא ולא חיללו פרט למבריך ומרכיב אבל לעולם לענין אתרוג אזלינן בתר הנוף שתוחבין כמו שפרשי' בפ' משוח מלחמה דאם נוטל מן הרך שבענפי האילין ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב נושא ממין אותו אילן שנוטל ממנו עכ"ל רש"י. מ"מ עיקר לפסול אתרוג המורכב כמו שמסיק שם בתשובה משום דשני מינים מעורבבים הם (ושם כלאים מוכיח על זה כתרגומו שהם מעורבבים) וגם הוי כחסר ע"ש דבריו באורך וכתב שם בתשובה וז"ל כל חכמי העיר מעידין שכל חכמי צפת רבניה ושופטיה אשר קדמונו היה מרחיקין האיסור עד מאוד ואין הפרש אלא שהמוץ שבתוכו מרובה משא"כ לאתרוג בלתי מורכב שהמוץ מועט והקליפה שעליו עבה מאוד עכ"ל אכן בתשובת הרמ"א סי' קך"ו וכתב בשם מהר"י פדוא וז"ל ע"ד אתרוגים המורכבים בלימוני זיל קרי ביה רב הוא בארצינו שלא לצאת בו אפי' ע"י הדחק ואני כותב למכ"ת ג' סימנים אשר תוכל להכיר בהם המורכבים הגדלים בארצינו כי מופלייא לא יכול לבא אליכם כי רב ממכם הדרך הסימן האחד כי המורכבים העוקץ בולט ועוקץ האתרוג שוקע הג' הוא כי תוך המורכב המיץ רחב והמוהל שלו רב והקליפה התוכונה קצרה ובאתרו' הוא להיפך הקליפה רחבה והתוך קצר וסימנים אלו מובהקים הם אצלינו עכ"ל ואף דלכאורה נראה כסותר לדברי תשובת מהר"מ אלשוך שכתב דאין הפרש אלא שהמוץ שבתוכו מרובה ושם נותן שלשה סימנים וקשה הדבר לומר דפליגי במציאות הדבר ואפשר להשוותם יחד חדא דאין כל הארצות הגדילם בו שווים וכמשמעות לשון רמ"א בתשובה הגדלים בארצנו וכו' ועי"ל דבאמת עיקר הסימן מובהק הוא מבפנים בהקליפה ומוץ שבתוכו אלא דמהיכי תיתי לחתכו ולבדקו מבפנים ולפסול האתרוג בודאי בידים, לכן נותן עוד בו שני סימנים שהם מבחוץ ואז אם ניכרין בהן אותן סימנים מבחוץ אז חותכין שנים או שלשה אם נמצא בתוכו המוץ רחב אז מחזקינן כל האתרוגים אלו שיש בו שני סימנים אלו מבחוץ למורכבים ובזה מתורץ מה שמקשה בשכ"ג סי' תרמ"ח ושאר אחרוני' וז"ל הסימן ה"ג הזה מה יושיענו דאם אנו פותחין לראותו כבר נפסל עכ"ל ולפמ"ש לק"מ וכתבו עוד סי' אחר כי הגרעון של אתרוג זקוף לאורך וגרעין המורכב מושכב אורך הגרעין לרחוב האתרוג ע"כ ושמעתי שפה פראג בימי מוח"ז הגאון המפורשים מהר"ש זצ"ל בשנה אחת ע"י איזה מקרה הביאו אתרוגים המורכבים בסימני' אלו והורה שלא לברך עליהם אך איזה תקיפי ואלמי ארץ היו רוצים להמרות פיו וצרפו אליהם בחלקלקות שבפיהם הגאון בעל שפתי כהן שהיה בעת ההיא אורח נטע ללון פ"פ והורו להתיר לברך עליה' בשעת הדחק ועיקר טעמו היה ע"פ הסוגיא דשה אפי' מקצת שה וה"ה גבי אתרוג נמי נימא הכי (ובאמת כבר נסתר סברא זו בתשובת מהרמ"א סי' קי"ו וכ"כ ג"כ התוספ' פ' כיסוי דם דף פ"ח ד"ה ור' יהודא דאין להדמות הדרשות זו לזו בענין זה דלפעמים אמרינן דוקא עד דאיכא כולו ובפרטות ביום הראשון דכתיב ולקחת' דבעינן לקיחה תמה) ומתקופת' הכריחו את חזן הכנסת בב"ה הישנה והחדשה שיתחיל לברך בקול רם וכשרצה להתחיל עכבוהו מן השמים שנפל האתרוג מידו ונשבר העוקץ מתוכו ואח"כ באו כתבים מגלילות אלו ממדינת אשכנז ופולין ומעהררין שכל גאוני ארץ הורו ג"כ למעשה שלא לברך עליהם באותו שנה והגאון בעל הש"כ נתחרט על הוראה זו קוד' מותו צוה לבנו בכתב ידו שיבקש מתחלה מאת מוח"ז על ששגג בדבר זו נגדו ובנו הראה כתב ידו למו"ח זקיני הגאון זצ"ל ותהי' מנוחתם כבוד ובצל שדי יתלוננו ע"כ שמעתי. וכן הסכמת האחרונים הט"ז והמ"א בסי' תרמ"ח ותרמ"ט דאין לברך עליהם אפי' בשעת הדחק אפי' בשאר ימים וכ"ש ביום ראשון גם הב"ח בתשובתו שאלה קל"ה כתב בשם תשובת מהרפ"ך בעל הדרישה לסתור לדעת הב"ח שעלה בדעתו להתיר ולברך עליהם וסותר הוא כל דבריו ושאפי' בשעת הדחק יש לפקפק ושלא לברך ובסי' קל"ו חזר הב"ח וכתב בתשובה שמבטל דעתו נגד הר"פ ושאין לברך עליהם כשיש אחר אבל כשאין אחר אין ראוי למחות באותן שמברכין עליהם וכן נהגו בכל מקום לפי מה ששמעתי עכ"ל אבל באמת הסכמת כל האחרוני' גם ראשוני' שהעתקתי וגם מעש' רב שאין לברך עליהם כלל וכדעת הרפ"ך אפי' כשאין אחר ובספק ברכה להקל שומעין מכל זה בדין האתרוג ועתה נשוב לדין ההדס בתחלה חקרתי ונתתי דעתי להבחין מה הפרש יש בין הדסים אשר נהגו בו אבותינו מימי עולם ראיתי שאין הפרש רק זו דהדסים הישני' הענבים קטנים ועגולי' דומין לגרעוני פלפלין וכ"כ מהרי"ל בדרשותיו שכן דרכן של הדסי' משא"כ בהדסים החדשים הענבים משוכין באורך וגם תוך הענבים החדשים נמצאים כמו גרעינן גדולים משא"כ בישני' ודאי דיש חשש שהם ממין אחר ושהוא ממין המורכב וכן המרדכי כתב בשם ר"א ממיץ אע"פ שפסלנו יבשים בלולב והדס וערבה אנן בלולב והדס מברכים איבשים משום דלא אפשר והוא שעת הדחק וכ"כ בתשובת מ"ב ושאר אחרונים שאין הדסים לחים מצוים במדינות אלו ובודאי לא היו ידם אסורות מלהביא וליטע במדינות אלו תוך הגנים מיני דהדס אלא ודאי שהארצות גורמים ואינו מתגדל במדינות אלו אלא ע"י ההרכבה ועיין בש"ס דברכות דף מ"ג ע"א ועל ההדס שבכל מקום וע"ש בפרשי' ואף שבתשובת רמ"א סי' קי"ז כתב וז"ל ולפי הענין היה השאלה מ"ש דאתרוג המורכב פסול והדס מצראי כשר והיתה התשובה לפי שהמורכב לא נקרא אתרוג ולא מקרי פרי עץ הדר אבל הדס דבעבות תליא רחמנא וא"כ בהדס מצראה שאנו רואין בו שהוא עבות למה נפסול אותו וכו' א"כ אף לענין הדס המורכב ג"כ יש להכשיר כיון שהוא עבות מ"מ לפי הטעמים שכתב הר"מ אלשיך שם בתשובה משמע דבכל הד' מינים יש לפסול מורכב ובפרטות כיון דהדס צריך שיעור כמבואר בא"ח סי' תר"ן א"כ בצר ליה שיעורא כדאית' שם בתשוב' אף דיש מקום לחלק מ"מ מה לנו להכניס בשום ספק וס"ס אפי' מן האלף ולשנו' מנהג אבותינו וכן שמעתי מאמ"ו ה"ה מוהר"י נר"ו כי כבר הי' לעולמי' שגם בימי מו"ח הגאון מהר"ש זצ"ל היה חכם אחד דן לפניו על הדסים כאלו אם יוצאין בו ולא רצה להתיר למעשה ולשנות מנהג אבותינו ודאי אם היה שעת הדחק שלא נמצא ההדסים הנהוגים או אפשר להתיר ולסמוך על הדסים כאלו אבל כשנמצאים ההדסים הירוקים שנהגו בו אבותינו אין לנו להוסיף על דבריהם ואין זה רק רמות רוחא הוא דנקיטא ליה וגס לבו בהוראה כי אל תטוש תורת אמך שאל אביך ויגדך זקנך ויאמר לך כנ"ל ה"ק יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:הדס]]
[[קטגוריה:אתרוג מורכב]]</noinclude>