עריכת הדף "שבות יעקב/א/יז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה יז'''}}

'''{{עוגן1|מי}}''' שנולד לו בן בכור בליל י"ד בניסן אם האב חייב מיד להתענות ביום מחר בערב פסח בשבילו או אינו מחוייב להתענות כיון שלא נולד קודם שנכנס י"ד זאת ועוד אחרת ערב פסח שחל להיות בערב שבת ושכח ליטול צפרניו קודם חצות אי מותר ליטלן שרגיל ליטול אותן בכל ערב שבת:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

'''{{עוגן1|הנה}}''' לכאורה היה נראה דאין להתענות כל שלא נולד קודם שנכנס ליל י"ד וראיה לדבר מהא דאיתא ב[[משנה/חלה/ג#ג|פ"ג דחלה משנה ג']] י"ד הקדישה עד שלא גלגלה וגלגלה הגזבר ואח"כ פדאתה פטורה שבשע' חובת' היתה פטורה כיוצא וכו' הרי כיון שבשעת חובתה פטורה תו לא מחייבינן וא"כ ה"ה באבי הבן זה שהי' פטור בשעת חובת' שהוא מזמן מנח' ולמעל' וכ"כ הלבוש [[לבוש/אורח חיים/תקסב#ה|סי' תקס"ב סעי' ה']] וז"ל ומ"מ התענית מתחיל מתחלת לילה שאל"כ לא היה נאסר לאכול ולשתות כל הלילה אע"פ שגמר וסלק וישן ע"ש דבריו באורך אף שאין דבריו מוכרחים כ"כ בזה דאדרבה דהא אם לא ישן מותר לאכול כל הלילה ואף בישן שינת קבע אם התנה מהני תנאי כדאית' בסי' תקס"ד מ"מ הכנסת יום התענית הוא מבערב בשעה שנכנס י"ד וכיון שאז היה פטור תו לא מחייבין ליה להתענות אכן אפשר לחלק ולומר דדוקא התם לענין חלה ומעשר שבשעת חובתה היתה פטורה כיון שהיתה של הקדש תו לא מחייבין ליה משא"כ כאן לא היה פטור אלא לפי שעדיין לא נולד ולא היה בעולם ולא נקרא עליו שם פטור עכשיו שנולד נולד הוא וחובתו עמו וכיון שתענית זו הוא שמתענין זכר לכם שניצולו ממכת בכורות ובודאי ולד בן יומו אפילו שעה אחת הוי בכור לנחלה נוחל ומנחיל כדאית' בט"חמ ריש הל' נחלות ס"י רע"ז וכן הוא בנדה דף מ"ד במתני' וגם ההורגו חייב וקאמר שם בגמרא וההורגו חייב דכתיב כי יכה כל נפש מכל מקום וא"כ במכות בכורים דכתיב בכמה וכמה מקראות ומת כל בכור דאף הקטנים כאלו הוכו וגדול' מצינו במדר' שאפי' אם היה צר איקונן שלו היה נדקת ונישחת' וכ"ש ולד בן קיימא אכן חילו' ידענו' בס' העיבו' בין נולד קוד' חצו' ליל' לנול' אח' חצו' דדוקא נולד קוד' חצות הליל' שהי' תוך גזיר' ויהי בחצי הליל' וה' הכה כל בכו' ואנן מתענין בי"ד כאלו בו ביום היה המכה אע"פ שנעש' בו ע"כ על אביו להתענו' זכר לנס שניצולו בכורי ישראל משא"כ בנול' אחר חצו' הלילה דודאי על אלו לא הית' חל הגזרה אף בבכורי מצרים וכן מסתבר דלא היה בכלל ההתראה לנולד אחר השלמת המכה וקצת ראיה לזה מה דאית' ריש אבל רבתי ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים וגו' וכתיב כי לי כל בכור ביו' הכותו כל בכור אמר ר"י אע"פ שהכה אותם מכת מות מחצי הליל' היה נפשם מפרפרת בהם עד הבקר ע"כ ואם אית' אמאי לא משני דתרוייהו היה מכת מות ממש והא דכתיב ביום הכותי כל בכור אותם שנולדו אחר חצי הלילה אלא ודאי דעליהם לא נגזרו הגזירה כלל לכן נ"ל דאותם שנולדו אחר חצי הלילה אביהם פטור מלהתענות ושנה ראשונ' נקי יהי' כי בלא"ה אין להחמיר במנהג זה כמ"ש בספרי חק יעקב [[חק יעקב/אורח חיים/תעו#ה|סי' תע"ו ס"קה: ו']]. ועל דבר נטילת צפרניו אחר חצות כבר הארכתי שם בספרי [[חק יעקב/אורח חיים/תסח#ד|סי' תס"ח ס"ק ד']] בשם מהר"יו ומהר"ל דגם נטילת צפרנים אסור כמו בח"ה אלא שגיסי בספרו א"ז מתיר בנטילת צפרנים מ"מ לא מלאני לבי להקל למעש' בפשיטו' נגד דעת מוהר"יו ומהרי"ל בלי ראיה מספקת ואפשר ליטול ע"י עכום שרי כדאית' שם בש"ע סעי' א' וגם אין מקום להקל ולומר כיון דרגיל לעשות כן בכל ע"ש לכבוד שבת יש להקל טפי זה אינו כיון דמה"ריו ומהרי"ל מדמין זה כחול המועד ושם אסור אפי' ברגיל לקצץ בכל ערב שבת כמ"ש התוספ' והסמ"ק הוא בב"י בא"ח סי' תקל"ב וכן פסק שם רמ"א בהג"ה דאין ליטול אם לא לצורך מצות טביל' דוקא אף שבתשובת נחלת שבעה סי' נ"ו פסק דמותר ליטול צפרניו וכ' דמה שכ' התו' לצורך מצות טבילה הוא לאו דוקא דה"ה לכבוד שבת ועוד דהא כל דבר שחוצץ בטביל' חוצץ בנטילת ידים ע"ש שהאריך וכל דבריו ממילא מופרכי' חדא דמשמעות הסמ"ק והתוספ' וכל האחרונים רמ"א בש"ע שמעיד על המנהג להחמי' כי אם בטביל' מצו' מבואר דבלא"ה אסור בנטילת צפרניו דודאי ליכא מצו' כולי האי בנטיל' צפרניו בע"ש וגם חציצה בנ"י ליכא כיון דאין מקפידין כולי האי בצואה קצת שבין הצפרנים משבת לשבת ובלא"ה יש מקילין ביה לענין נ"י וע' בטא"ח ס"א וכ"ש במקום שאפשר ליטלן ע"י עכו"ם ואף אם אי אפשר לעשות על ידי עכו"ם מ"מ אפשר ליטול בידיו או בשינו דכה"ג אף בחול המועד נראה דשרי מ"מ בטבילת מצוה אין לעשות כן עיין בב"י סי' תקל"ב ובד"מ ובש"ע שם כנ"ל ה"ק יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>