עריכת הדף "שאילת דוד/יורה דעה/י"

{{ניווט כללי עליון}}
'''נשאלתי''' מהסופר המובהק הרב המופלג ה״ר חיים יעקב בעה״מ ס׳ [[שיח סופר]] איך לכתוב בס״ת פצוע דכא אם דכא בא׳ או דכה בה׳ כאשר בזה נפלה מחלוקת גדולה בין בעלי המסורה : 

תשובה '''בדבר''' זה נחלקו ה[[תלמוד בבלי|בבלי]] וה[[ירושלמי]] ב[[מסכת יבמות|יבמות]] דב[[משנה/יבמות/ח|משנה]] [[בבלי/יבמות/ע/א|דף ע׳ א׳]] קתני ואיזהו פצוע דכא כל שנפצעו הביצים ואפילו אחת מהן וכרות שפכה כל שנכרת הגיד וכו׳ ובירושלמי שם בה׳ ב׳ פצוע הייתי אומר עינו כו׳ ת״ל דכא שבא בין עקוביו אמר ר׳ חגי קומי ר׳ יוסי אין לך נמוך באדם בשעה שהוא אלא ביציו בלבד והנה מזה הירושלמי נראה שמפרש לקרא הכי פצוע שם הפסול ודכא שם האבר שבו מדבר שאם נפצע פסול מלבוא בקהל ויהי׳ הפירוש שנפצע האבר ששמו דכא [בעבור שפלותו שהוא נמוך מכל אברי האדם] וכרות שפכה שם הפסול הוא כרות ושם האבר הוא שפכה ר״ל שע״י כריתה נעשה ממקלח לשופך [כמסקנת הבבלי דף ע״ה ב׳] וזה הגיד או ששמו שפכה מחמת שפיכתו ואמרינן דזה גיד מדסמכיה לדכא שדכא כבר הכריח שהוא מאבר הלידה [ולדברי הירושלמי מתורץ קושיית הרשב״א בהמשנה אמאי לא מרפש איזהו דכא כיון שלהירושלמי לא הוזכר כלל שם פסול דכא כלל וכן אין מקום לקושיית התוס׳ שם דף ע״ה א׳ ד״ה כרות שפכה כו׳ תימא לר״י כו׳ הא אמרינן בגמרא פצוע בכולן דכא בכולן כו׳ ודו״ק] ולפי סברת הירושלמי דדכא הוא כינוי להביצים על שם שפלותן יוכרח לכתוב דכא בא׳ כמו ואת דכא ושפל רוח אבל בהבבלי דף ע״ה ב׳ גרסינן אמר רבא פצוע בכולן בין שנפצע הגיד ובין שנפצעו הביצים בין שנפצעו חוטי הביצים דך בכולם בין שנידוך הגיד כו׳ כרות בכולן כו׳ ר״ל שמפרש לקרא פצוע דכא וכרות כולם שמות המקולקלים שנעשו באברי הלידה שפוסלין אותו מלבוא בקהל ר״ל שנעשה באברי הלידה קלקול פציע או דיכה או כריתה ושפכה הוא תואר לכל אברי הלידה שהם ע״י שלשה הקלקולים האלו פצוע דכה כרות נעשה הגיד ממקלח לשופך [ובזה יבוא אח״כ מאמר ההוא מרבנן לרבא וממאי דהאי פצוע דכא באותו מקום כו׳ ר״ל דלדידך דקאמרת דדכא הוא שם מקלקול הפסול ר״ל שנידך השפכה לא שם האבר כסברת הירושלמי א״כ מנין לי שהוא באותו מקום] ולסברת הבבלי שדכא הוא שם הקלקול ר״ל שנידך ונכרת השפכה והוא מגיזרת או דכה במדוכה וצ״ל לפי״ז דכה בה׳ ודו״ק בזה וא״כ לכתחילה בודאי יש לכתוב דכה בה׳ כהבבלי אבל בדיעבד אם כתב דכא בא׳ ג״כ אין לפסול הס״ת כיון שלדעת הירושלמי צריך לכתוב דכא בא׳ ובדברים התלוים במחלוקת המסורה מצינו בכמה דברים שסומכין אנו על המסורה נגד התלמוד בבלי נראה דבזה לא אמרינן דהלכה כהבבלי נגד הירושלמי שבהמסורה היו הראשונים בקיאים יותר מהאחרונים כאמרם (קידושין) אינהו בקיאי בחסרות ויתרות אנן לא בקיאין וכנראה שם סמכו על בני מערבא יותר בענין זה כאמרם שם דכי אתא ר״א בר אדא אמר במערבא פסקי להאי קרא כו׳ הרי שתופסים את בני מערבא לבקיאים בהמסורה יותר מבני בבל ובהנוגע להדין נראה שגם הירושלמי הודה לדברי רבא שפציעה ודיכה וכריתה פוסל בכל אברי הלידה דכיון שע״י הקלקולים האלו יפסדו אברי הלידה נפסל מלבוא בקהל דמ״ש קלקול פציעה וכריתה משארי הקלקולים ולכן אין לפסול הס״ת שנכתבה דכא בא׳ בדיעבד ודו״ק בזה וע״ז הנני חיתם שמי :
{{ניווט כללי תחתון}}