עריכת הדף "שאילתות דרב אחאי/עב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאילתא ''' דאילו מאן דאפקיד חבריה פקדון גביה אי נמי גזליה וכפר ליה ואישתבע ליה והדר מודי ליה מיחייב לשלומי קרן וחומש לבעלים ואשם לגבי מזבח שנאמר נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וגו' מאי תשומת יד {{העמקש|א}} אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי להלואתו עושק כגון שייחד לו כלי לעושקו ועד דמטו ממונא לידי' דנגזל לא הווייה השבה כדתנן הגוזל את חברו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי והוינן בה מני מתניתין לא רבי טרפון ולא רבי עקיבא דאי רבי טרפון אף על גב דאישתבע מניח גזילה ביניהן ומסתלק אי רבי עקיבא אף על גב דלא אישתבע אמר עד שישלם גזילה לכל אחר ואחר דתנן גזל לאחד מחמשה ואינו יודע אי זה מהם גזל מניח גזלה ביניהם ומסתלק דברי רבי טרפון {{העמקש|ב}} ר' עקיבא אומר לא זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד ומשנינן לעולם רבי טרפון היא ומודה רבי טרפון היכא דאישתבע דכתיב לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו {{שאילש|עז}}והא בלא שבועה נמי כל הודאה אודויי מורי רבי טרפון דהא תנן מודה ר' טרפון באומר לשנים גזלתי מאחד מכם מנה ואיני יודע אי זה הוא מכם או אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע אי זה הוא שנותן לזה מנה ולזה מנה שהודה מפי עצמו {{העמקש|ג}} אלא אמר רבא שאני מתניתין הואיל וידע ממאן דגזל והדר גזילה למריה וטעמה אמטול דנשבע דבעינן לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו הא לאו הבי כמאן דאמר ליה יהיה לו בידך דמי ואימא לך רבי עקיבא נמי היכא דידע ממאן דגזל דהדר למריה מודה ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו {{העמקש|ד}} אבל נותן הוא לשליח ב"ד כדתניא אמר רבי אלעזר בר צדוק תקנה גדולה תיקנו שאם היתה יציאה יתירה על הקרן מביא קרן וחומש בב"ד ומביא אשמו ומתכפר לו מאי טעמא משום תקנת שבים אבל יציאה אין יתירה על הקרן כי יהיב לשליח ב"ד לא מיפטר אלא יוליכנו הוא בעצמו {{העמקש|ה}} ודאי שמע נגזל דיהבינון לשליח ושדר למשקלינהו ומטו לידיה דשליח קמו להו ברשותיה {{העמקש|ו}} אי נמי שוייה נגזל שליח ב"ד לאיתויי מגזלן כי מטו לידיה דשליח קמו להו ברשותיה דלהכי שוי שליח ב"ד שליח ולא שוי איניש אחרינא: 

'''ברם ''' צריך אילו היכא דשוי שליח בעדים ואמר ליה זיל אייתי לי מגזלן אי נמי זיל אייתי לי הלוואתי מיד לוה כי מטי ההיא גזילה והלוואה לידי שליח כמאן דמטי לידיה דידיה דמי אי לא אי נמי כתב ליה דיסקא דשדר ליה ביד פלוני ואחתים סהדי עליה מאי מי אמרי' להכי שוי שליח בעדים ולהכי אחתים סהדי אדיסקא דליהוו סהדי עליה דכד מטי ליד שליח קמו להו ברשות שליח ואיפטר ליה האיך מאונסא או דילמא כיון דלא קביל עליה אונסא אונסא ברשות לוה הוי והאי דחתים עדים מאי קאמר ליה הכי קאמר אי פלטין מאונסא האי איניש איניש דקא מנטר להו שפיר ולא קא מפסיד להו קאמר {{העמקש|ז}} מפלג פליגו בה שמואל ורבי יוחנן בהא מילתא דאמר רב יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומים עליה ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה משלחין הילכתא מאי ת"ש {{העמקש|ח}} דרבי אבא הוה מסיק זוזי בי רב יוסף בר חמא אמר ליה לרב ספרא בהדי דאתית איתינון לי כי אתא אמר ליה רבא בריה מי כתב לך התקבלתי דאונסא ברשותיה הדר אמר ליה אי כתב לך נמי התקבלתי לא יהבינון לך דילמא אדאתית ואזלת שכיב רבי אבא ונפלו זוזי קמי יתמי והתקבלתי דידיה ולא כלום הוא לי אלא לקנינון לך אגב ארעא דליהוו זוזי דידך וכתוב לן אנת התקבלתי {{שאילש|עח}}אלמא הילכתא כותיה דשמאל וכן הילכתא:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>