עריכת הדף "ש"ך/יורה דעה/שמד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''כדי להרבות בכייה.''' וכל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחם בבית גנזיו וכל המתעצל בהספדו של אדם כשר אינו מאריך ימים וראוי לקברו בחייו. ש"ס:

{{עוגןמ|ב}} '''עניים בני חמשה.''' שהעני מצטער על בניו יותר מהעשיר לפי שאין לו שמתה אחרת:

{{עוגןמ|ג}} '''ואין נוהגין כו'.''' ובכאן ק"ק לובלין נוהגין שעל בן ל' אומרים צדוק הדין וקדיש וכמדומה לי שגם בשאר קהלות נוהגין כן וכן ראוי לנהוג:

{{עוגןמ|ד}} '''מוסיפין כו'.''' משום כבוד אבותם:

{{עוגןמ|ה}} '''בין במעשה בעלה.''' שעולה עמו ואינה יורדת עמו:

{{עוגןמ|ו}} '''אין מתעסקין להספד וללוות.''' אבל צרכי מטה וקבורה מתעסקין עמהם. טור:

{{עוגןמ|ז}} '''יורשים כו'.''' דוקא שירשו ממון המת דאל"כ אפילו בניו אין מוציאין מהם בעל כרחו כדלקמן סי' שמ"ח סעיף ב':

{{עוגןמ|ח}} '''מוציאין מהם.''' דהספד יקרא דשכבא הוא ומטעם זה שומעין לו כשאומר אל תספדוהו ועי' בח"מ סי' רנ"ג סעיף ל"ח:

{{עוגןמ|ט}} '''אין שומעין לו.''' אבל צום האב ואם שלא לנהוג בהם י"ב חדש כיון דאינו שייך בשאר מתים אלא בכבוד אב ואם מצוה לקיים דבריהם. מהרי"ו שם:

{{עוגןמ|י}} '''אין עושים כו'.''' ע"ל ס"ס שנ"ד:

{{עוגןמ|יא}} '''אין אומרים כו'.''' משמע דעת המחבר דד"ת אפילו חוץ לד' אמות אסור ומילי דעלמא אפי' תוך ד' אמות שרי והב"ח פסק דד"ת אסור אפי' חוץ לד' אמות ומילי דעלמא אינו אסור אלא תוך ד"א ודבריו של מת מותר אפי' בד"ת אפי' תוך ד"א וכן נהגו לדרוש באגדות ופסוקים אפי' תוך ד"א בפני המת ויוצאין מענין לענין עד שמגיעין לספר שבחיו של מת מעסק תורתו וחסידותו ויותר מדות טובות שהיו בו ע"כ. וכתב המרדכי דכל אותו חדר שהמת מוכח בו חשוב כד' אמות וכן פסק הב"ח וע"ל סי' שס"ו:

{{עוגןמ|יב}} '''אסור.''' משום לועג לרש חרף עושהו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ש"ך: יורה דעה]]