עריכת הדף "ש"ך/יורה דעה/קעח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''ולא יגדל ציצת ראשו.''' והיינו שלא יגלח מהצדדים כו'. כ"כ העט"ז ונמשך אחר מ"ש ב"י דלא יגלח כו' פירוש דלא יגלח ציצת ראשו הוא אבל הב"ח חלק עליו וכתב דמלתא באפי נפשה היא דלא יגדל ציצת ראשו הוא שמגדלין השער לנוי וליופי כמו הבתולות דרך שחץ וגאוה וכ"כ הפרישה:

{{עוגןמ|ב}} '''של עבודת כוכבים כו'.''' אבל כגון אותם העשוים לועד שלהם להתיעץ על עסקיהם ולמשפט אין איסור לבנות כתבנית אותם היכלות. ב"ח וע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''מלבושים אדומים כו'.''' שאין דרך הצנועים להיות אדומים בלבושם וצבע השחור הוא דרך צניעו' והכנעה וכדאמרינן מי שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים ויתעטף שחורים כו' ועוד התם מסורת בידינו להקפיד על לבישת האדום לבני עמנו מהרי"ק שם:

{{עוגןמ|ד}} '''אבל דבר כו'.''' ע"ש במהרי"ק שהאריך בזה ומביא כמה ראיות וראיה א' שהביא מרש"י פרק כל הבשר (חולין דף ק"ז) גבי מים הראשונים האכילו בשר חזיר שפירש"י שהיה חנווני ישראל מוכר בשר שחוטה לישראל ונבלה לעובד כוכבים ובא יהודי א' לאכול ולא נטל ידיו והאכילו חזיר אלמא שאין הישראל. צריך להיות מובדל במלבושיו עכ"פ עכ"ד. ואמר הגאון א"א ז"ל שהוא תמוה דמעשה זה שכתב רש"י הוא במדרש רבה פ' בלק (דף רע"ט סוף ע"ג) ואיתא שם שהיה בשעת השמד כו' עד א"ל בצנעא יהודי אני ע"ש ומבואר שהיו עובדי' את הש"י בצנעא ונט"י היה סימן לחנוני ולא סימן אחר ובשעת השמד ודאי מותר לשנות בגדיו כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי וכמ"ש מהרי"ק גופיה שם ונתבאר לעיל סי' קנ"ז ס"ב וצ"ע:

{{עוגןמ|ה}} '''לא יביא כו'.''' משמע דוקא להביא שם ולהניחו אצל הפתיתין אסור משום העורכים לגד שלחן אבל אם היה שם א"צ להסירו וכן משמע מפרש"י וכ"כ ב"י בא"ח ס"ס ק"פ (בטורים שנדפסו שנת שמ"ח ושאר דפוסים ג"כ) בהג"ה וז"ל דוקא מביא אבל אם היתה מתחלה ע"ד זה לברך על השלם כדאיתא בזוהר פ' תרומה ש"ד אין להסירם מעל השלחן בשעת ברכה עכ"ל וכ"כ בס' באר שבע דף ס"ט ע"ד שכן משמע לו מפרש"י ושכן מצא בזהר פרשת תרומה ומה שהשיג שם על מהרי"ו בדינים והלכות סימן מ' שכתב שיש להסיר פת שלם מעל השלחן כשמברכין ברכת המזון כו' אינה השגה כ"כ דר"ל כשמביאין אחר שאכל פת שלם במקרה יש להסירו ואף על גב דפשט דבריו לא משמע קצת הכי מ"מ לאותבי דעתיה טפי עדיף וק"ל:

{{עוגןמ|ו}} '''ויש בזה איסור.''' מכל מקום מה שנוהגין בארצות אלו שעושין סעודה בלילה שלמחר מלין התינוק (שקוריך ווא"ך) אין איסור דדוקא לשום מיני מאכל על השלחן ולהניחם כך אסור משום דהוי כעורך לגד שלחן אבל בסעודה) אין איסור:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ש"ך: יורה דעה]]