עריכת הדף "ש"ך/חושן משפט/ז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''וגר דן את חבירו.''' בי"ד ס"ס רס"ט פסק בהדיא דאפי' בכפייה מותר לדון חבירו ובלא כפייה מותר לדון אפי' ישראל וכ"כ בסמ"ע סק"ד וכ"כ הב"ח:

{{עוגןמ|ב}} '''בשתי עיניו פסול כו'.''' הב"ח פסק דבדיעבד כשר ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''ואפי' לא הביא ב' שערות כו'.''' וכ"כ הב"ח:

{{עוגןמ|ד}} '''אפי' כיוונו ראייתן בתורת עדות כו'.''' ואע"פ דלקמן סי' ל"ו העליתי דבכונה לחוד הוי עד אע"פ שלא העיד אח"כ לענין דאם נמצא א' מהן קרוב או פסול כל העדות בטלה והר"ן מדמי לה להדדי ומביאו ב"י מ"מ י"ל כמ"ש התוספות והרא"ש פ' יש נוחלין בתחלה דוקא לענין נמצא א' מהן קרוב ופסול בטל העדות כשנצטרף בראי' משום גזירת הכתוב משא"כ לענין שלא יהי' דיין דטעמא דאין עד נעשה דיין הוא משום דבעינן ועמדו שני האנשים אלו העדי' לפני יי' אלו הדייני' או משום שהדייני' לא יקבלו הזמה על עצמן א"כ בנתכוין להעיד לחוד לא שייכי הני טעמי למפסלי' ע' בס' א"א דף צ"ט ע"ג:

{{עוגןמ|ה}} '''אם ראוהו ביום כו'.''' ובב"ח כתב דה"ה אם ראוהו בשבת וי"ט אינם נעשי' דייני' אע"ג דאינו אסור לדון אלא מדרבנן וצ"ע לדינא.

{{עוגןמ|ו}} '''ואם הזמינו להעיד כו'.''' וכ"כ הב"ח:

{{עוגןמ|ז}} '''מי שתובעין אותו לדון כו'.''' ע"ל סי' כ"ח ס"ה:

{{עוגןמ|ח}} '''ומעיינין בינייהו.''' ע' בסמ"ע ס"ק י"ז מ"ש בפי' מעיינין בינייהו והב"ח פי' דר"ל דמעיינין אם מן הראוי הוא שילך או לא ע"ש:

{{עוגןמ|ט}} '''אסור לאדם לדון כו'.''' עד החתום בשטר אינו דן באותו שטר עצמו כמ"ש ר' ירוחם וליכא מאן דפליג עלי' ודלא כנרא' מב"י מחו' ו' וע' מ"ש לקמן סי' מ"ו סעיף כ"ד:

{{עוגןמ|י}} '''מיהו אם דנו כו'.''' ע"ל סי' ל"ג ס"ג בסמ"ע ס"ק י"ג וע' בתשו' מהר"ם מלובלין סי' ס"ג מ"ש בזה:

{{עוגןמ|יא}} '''וי"א דבשונאו ממש דהיינו שלא דיבר כו'.''' וכן פי' הב"ח וע' בסמ"ע ס"ק י"ט ובב"י מחו' ב' וס"ס ע' בתשו' מהרא"ן ששון סי' צ"ז:

{{עוגןמ|יב}} '''יכול להיות דיין לתלמידו.''' וה"ה דמותר לדון לאושפזיכני' שם שורש כ"א וכן פועלים ושכירי' ע' בתשו' ן' לב ס"ג סי' צ"ז:

{{עוגןמ|יג}} '''משום אהב' ושנא' כו'.''' ע' בתשו' ר"י כהן סי' ל"ו בסמ"ע ס"ק כ"ב:

{{עוגןמ|יד}} '''לסתור דברי חבירו כו'.''' ע' מ"ש ב"ח בזה:

{{עוגןמ|טו}} '''מחמת קורבה כו' כ' מהרש"ל פ"י דב"ק סי' ל"ד רב שהוא מומחה ובא א' לפניו לדון על קרובו יכול הרב לדונו מאחר שהוא תובעו לפניו הרי הוא מכשירו כעובדא דרבינא דדן חמוה ואף שהדבר פשוט רק שמקצת רבני' מונעי' עצמם משום חסידות ובסבה זו נלק' הדין ע"כ כתבתי כו':.'''

{{עוגןמ|טז}} '''ולא לעדי'.''' ע"ל סי' ל"ג סי"ז וסי' מ"ו סעיף כ"א ומ"ש שם ע' בתשובות מבי"ט א"ב סי' ר"פ:

{{עוגןמ|יז}} '''יכולין קצת מן הקהל להסתלק כו'.''' עמ"ש בסי' ל"ז בשם בעה"ת מדין הסלוק ע"ש ועיין בא"א דף ע"ד ע"ד:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}