עריכת הדף "רשב"ם/בראשית/מח"

{{ניווט כללי עליון}}
==א==
ויאמר ליוסף. אדם אחד אמר וכן "ויגד" המגיד "ליעקב" {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מח#ב|להלן מח ב]]}}:
==ב==
וישב על המטה. היו רגליו למטה לארץ, ולכך כתוב לפנינו ויוצא
יוסף אותם מעם ברכיו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מח#יב|להלן מח יב]]}}. וגם להגיד חוזקו של יעקב שכל דברי צואתו
עשה בישיבה ורגליו על הארץ עד שסיים כל דבריו, ואח"כ ויאסוף
רגליו אל המטה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מט#לג|להלן מט לג]]}}, הכניסם אל המטה כמו ואספתו אל תוך ביתך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#ב|דברים כב ב]]}}. ואין
איש מאסף אותי הביתה {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/יט#יח|שופטים יט יח]]}}:

==ג==
נראה אלי בלוז. בשובי מפדן ארם. וכתיב
אני אל שדי פרה ורבה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לה#יא|לעיל לה יא]]}}:

==ה==
ועתה שניך בניך וגו'. כלומר מאחר שנתן לי הקב"ה את ארץ כנען הרי ברשותי לעשותך בכור ליטול פי שני שבטים, ולכך שני בניך
יטלו כנגד ראובן ושמעון.

עד באי. לפני בואי. כדכתיב וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מא#נ|לעיל מא נ]]}}, כלומר קודם שבאתי מצרימה:

==ו==
ומולדתך. בניך
או בני בניך שנולדו לך אחרי באי באלו שבע עשרה שנה שהייתי כאן, על שם אחיהם יקראו, ולא יהיו שבטים כי אם בתי אבות, כי כל שבעים נפש שהיו בשעת
ביאת יעקב בין בנים בין בני בנים היו בתי אבות ולהם נתחלקה הארץ כדאמרינן בבבא בתרא{{הערה|עי' [[בבלי/בבא בתרא/קיח/ב|דף קיח:]]}} וכדכתיב בפנחס אפילו בבני פרץ. לחצרון משפחת
החצרוני לחמול משפחת החמולי {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כו#כא|במדבר כו כא]]}}. וכן בבני בלע ארד ונעמן וגו' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כו#מ|שם כו מ]]}}, וכתיב לבסוף לאלה תחלק הארץ בנחלה וגו' לשמות מטות אבותם ינחלו {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כו#נג|שם כו נג]]-נה}}, וכן בני בניו של
יוסף שנולדו אחרי כן יקראו על שם אחיהם בנחלתם והיו בתי אבות כדכתיב
בפרשת פנחס {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כו#כט|שם כו כט]]-לב}}:

==ז==
ואני בבאי מפדן. באותו הדרך לאחר שברכני הקב"ה מתה
רחל באותו הדרך בעוד הרבה דרך עד היישוב. לכן קברתיה בדרך, כי לא היה
פנאי לקוברה אצל לאה במערת המכפלה. ושלא יפשיעהו יוסף על אמו הוצרך לומר כן:

==ח==
וירא ישראל. אע"פ שכתוב לפנינו (ו)לא יוכל לראות {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מח#י|להלן מח י]]}}. יש רואה
דמות אדם ואין מכיר דמות פניו{{הערה|וכן פירשו כאן ה[[אבן עזרא/{{כאן}}#ח|ראב"ע]] ו[[ספורנו/{{כאן}}#ח|ספורנו]], ע"ש.}}. וכן לא יראני האדם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לג#כ|שמות לג כ]]}} וכתיב ראיתי (נ"א
ואראה) את ה' {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/כב#יט|מלכים א כב יט]]}}:

==ט==
בזה. במלכות הזאת:

==יא==
ראה. כמו ראות. וכן עשה
כיום הזה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/נ#כ|להלן נ כ]]}}:

לא פללתי. לא דנתי בלבי. כל פילל לשון דין. וכן ויעמוד פנחס
ויפלל {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קו#ל|תהילים קו ל]]}}, עשה נקמה. כדכתיב ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו וגו' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כה#ז|במדבר כה ז]]}}. לשון נקמת
דין:

==יג==
את אפרים בימינו. להושיבו אצל שמאלו של ישראל:

==יד==
שכל
את ידיו. כמו שכל שהוא לשון אדם מעוקם ונפתל:

כי מנשה הבכור. יודע
היה יעקב שיוסף בנו הביאם שיהא מנשה לימינו של יעקב ואפרים לשמאלו
והוא רצה לתת ימינו על ראש הצעיר ושמאלו על ראש הבכור:

==טו==
ויברך
את יוסף. ברכת הבנים היא ברכת האב:

==טז==
ויקרא בהם שמי. שיהיה זרעם
וזרע זרעם:

וידגו. מגזרת חטופי למד פעל של ה"א, כמו מן בכה ויבכו, מן
שבה וישבו:

==יז==
כי ישית. קודם שיברכם וראה יוסף ששיכל את ידיו, ויאמר
יוסף לאביו לא כן אבי. אין לפרש ולומר, לא יפה אתה עושה, הלא היה לו לשאול לאביו, מדוע אתה עושה כן. אלא כך אמר יוסף ליעקב, לא כך סדורים
הבנים כמו שאתה סבור שלא דקדקתי להביאם בסדר לפי ימינך ושמאלך לתת הבכור לימינך והצעיר לשמאלך אלא בימיני לקחתי הבכור והצעיר בשמאלי
לכך אתה מעקם ידיך להבאתי להסיר אותה מעל ראש אפרים כדי לשימה על ראש מנשה. וכן כל לשון הסרה כתובים בקוצר. סורה אלי אל תירא {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ד#יח|שופטים ד יח]]}}. סורה
משם לפנות אלי. ויסורו אליו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יט#ג|לעיל יט ג]]}} סרו משם לבא אליו:

==יח==
לא כן אבי. לא עשיתי כן, אלא הבכור הבאתי לימינך והצעיר לשמאלך. אמר לו יעקב ידעתי בני
ידעתי כי חכם אתה והביאתם בסדר לפי ימיני ושמאלי מפני שאתה סבור שאשים
ימיני על הבכור, אבל אני מתכוין לתת ימיני על הצעיר שהוא לימינך:

==יט==
ואולם.
ואלא:

==כ==
בך יברך ישראל. איש איש את בנו:

וישם את אפרים לפני
מנשה. באומרו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. וכן לשון שימה נופל בדברים,
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#א|שמות כא א]]}}. וזאת התורה אשר שם משה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#מד|דברים ד מד]]}}. שימה
בפיהם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לא#יט|שם לא יט]]}}:

==כא==
הנה אנכי מת. ויודע אני שאחרי מותי יהיה אלהים עמכם והשיב
אתכם אל ארץ אבותיכם לאחר ד' מאות שנה שנאמר לאברהם:

==כב==
ואני. באותה
הארץ נתתי לך חלק אחד יותר על אחיך, שמנשה ואפרים כראובן ושמעון יהיו
לי לקחת שני חלקים בארץ אשר אני ובני עתידים לקחת מיד האמורי בחרבי
ובקשתי במלחמת יהושע. ואף על פי שכתוב ביהושע {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/כד#יב|כד יב]]}} לא בחרבך ולא בקשתך, אותו פסוק בשני מלכי האמורי מדבר וכמו שאמרו חכמים{{הערה|עי' [[בבלי/סוטה/לו/א|סוטה לו.]]}} צרעה לא עברה את
הירדן, וכתיב ביהושע {{ממ|שם}} "ואשלח לפניכם את הצרע'. ותגרש אותם מפניכם שני מלכי
האמורי" אשר בעבר הירדן "לא בחרבך ולא בקשתך". זכותו של יעקב גרם להם:
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}