עריכת הדף "רשב"א/שבת/ב/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
[גמרא:] '''וכי תימא מהן לחיוב ומהן לפטור.''' כלומר: והכי קתני, אבות מלאכות שתים לחיוב, שהן ארבע עם היציאות של פטור. דאף על גב דלא קתני אפילו תולדות של חיוב אפילו הכי איירי בהוצאות של פטור, משום דכיון דאיירי בהוצאות של חיוב איירי נמי בהוצאות של פטור הואיל ויש בהן איסור של דבריהם.

'''והא יציאות קתני.''' איכא למידק למאי דסבירא ליה דהכנסות לא קרינן להו יציאות, היכי ניחא מתניתין דהכא ושמונה יציאות היכי משכח להו{{הערה|וכה"ק הרמב"ן ד"ה מתני', והר"ן ד"ה והא, ותי' דאי"ז קאי הרישא ד"יציאות השבת" אלא שונה עוד דבר, עיי"ש, וכ"כ בגור אריה ד"ה דקתני, ובתו"ח שבועות ה: ד"ה וקא, וכ"כ בחידושי הלכות ברד"ה דקתני, בד' רש"י, וכ"כ בדעתו, בשארית הברכה ד"ה דקתני, ובחדש האביב ברש"י שם, וכ"כ בחכמת מנוח ד"ה וקא.}}. וי"ל דאין הכי נמי דקשיא ליה מתניתין אלא איידי דאיירי במשנה דשבועות פריך עלה{{הערה|וכ"כ בתי' א'.}}. ורבנו יצחק בר' אשר ז"ל תירץ {{הערה|הובא בתוד"ה והא, ובתוס' בשבועות ה: ד"ה וקמפרש.}} דאמתניתין דשבועות דתני כולהו לחיובא בהא הוא דקא קשיא ליה, אבל מתניתין דהכא משכחת לה שנים בלחוד לחיובא דהיינו הוצאה דעני והוצאה דבעל הבית שיש בהן עקירה והנחה, ואינך כולהו לפטורא בין פטור ומותר ופטור אבל אסור. ולדבריו היינו דאמר רבינא מתניתין נמי דייקא דקתני יציאות וקא מפרש הכנסות לאלתר, כלומר: פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית, דאלמא מפשטא דמתניתין דקתני שתים שהן ארבע לא מצו למידק מידי כדאמרן{{הערה|ועי' בעה"מ ד"ה רבא, בביאור דחיית רבא להכרח רבינא מדקמפרש הכנסות לאלתר.}}{{הערה|והנה ברמב"ן ור"ן שם, וכן ברד"ה דקתני ותוד"ה וקמפרש, מבו' דגרסי' הכא תיבת 'לאלתר', אולם בתוס' בשבועות ה: ד"ה וקמפרש, לדעת ריב"א בדרך א', דל"ג תיבה זו, עיי"ש הטעם.}}.

'''אמר רב אשי תנא להכנסה נמי הוצאה קרי לה, ממאי מדתנן המוציא מרשות לרשות חייב.''' פירוש: מדקתני מרשות לרשות ולא קתני מרשות היחיד לרשות הרבים, וכדאיתא בהדיא בפרק קמא דשבועות {{ממ|[[בבלי/שבועות/ה/ב|ה:]]}} דפרכינן עלה ואימא דקא אפיק מרשות היחיד לרשות הרבים, ומשני אם כן ליתני המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים מאי מרשות לרשות דאפילו מרשות הרבים לרשות היחיד. והאי דקאמר '''מי לא עסקינן,''' מדיוקא דלישנא קא דייק לה{{הערה|מבו' בד' רבינו דההוכחה דהכנסה נשנית הכא, מדנקט המוציא מרל"ר, ולא המוציא לרשות, ומש' דהמוציא מכל רשות שהיא לרשות אחרת. וכ"מ ברמב"ן ד"ה ופרקינן. ובאמת כ"כ התורא"ש ד"ה מי, וכ"מ בתוד"ה מי, עיי"ש, ועי' דברי שלמה בתוס', וחן טוב בתוס' שם. וברש"י ד"ה מי, פי' דהא ע"כ אהכנסה נמי חייב וקרי ליה המוציא, עיי"ש, ועי' תורא"ש שם שהק' דמ"מ שמא להלן שנה רק אבות. וכה"ק הפני אפרים ברש"י, ובאמת כה"ק הגמ' בשבועות הו' בתוד"ה מי, עיי"ש, ובישוב הקו' עי' נר דוד ברש"י שתי' דהוק' לרש"י קו' הגמ' בשבועות, וע"ז תי' דע"כ חייב על הכנסה, ומשו"ה שייל לדקדק ממש"כ במשנה שם המוציא מרל"ר ולא כתוב המוציא מרה"י לרה"ר. וכ"כ בשערי ציון שבועות ה: ברד"ה מי, ובקיקיון דיונה ברש"י, שיישב דהוק' לרש"י אמאי לא מיירי הכא ד' הגמ' שבועות, וע"כ דדוקא בשבועות מקשה דדילמא לא מיירי בהכנסות משום דסתם יציאות, אבל הכא דמפורש דהעני חייב, וא"כ פשיטא דהמוציא מרל"ר קאי אעני העומד בחוץ ומכניס, וכעי"ז בראש משביר ברש"י. ובעיקר הענין אמאי לא מייתי הכא ד' הגמ' בשבועות, ע"ע בית ישראל בהשמטות בתוד"ה לא, נדפס בסו' מס' פסחים, ובמעיל שמואל תי' דכוונ' רש"י נמי דההוכחה ממש"כ המוציא מרל"ר, ורק דיישב מה שק' דא"כ נימא דקאי על כל הרשויות ואפי' מרה"י לרה"י, וע"ז תי' דרק בהכנסה שמצינו שחייב. ובחדש האביב תי' כעי"ז דהוק' לרש"י דאי כדיוק הגמ' ממש"כ המוציא מרל"ר, א"כ נימא נמי המוציא מרה"י לכרמלית או למקום פטור שיהא חייב, וע"ז תי' דאי לאו שחייב בהכנסה ל"ה מדייקינן מהמוציא מרל"ר. ובראש משביר שבועות ה: ברד"ה מי, תי' דרש"י פי' כהוו"א דהמקשה בשבועות שם, שהבין דההכרח דמיירי בהכנסה הוא דודאי המשנה מיירי באיסורים שהעובר עליהם חייב. וע"ע בישוב הק'ו באוצר שיטות בשבועות שם ד"ה דתנן, די"ל דרש"י ס"ל כהרמב"ן דלר"פ הכנסה אב היא, וע"כ יש לו לתנא לק' להביא גם הכנסה כמו הוצאה. וכ"כ שלמי תודה, ובמגן דוד, וחי' מהר"ם שיק ברש"י.}}. ואיכא למידק דאם איתא דאף מוציא מרשות הרבים לרשות היחיד קאמר, אמאי תני לה במתניתין, והא לא תני התם אלא אבות אבל תולדות לא תני התם כלל, והכנסה תולדה דהוצאה הוא כדאמרינן הכא אבות מאי ניהו יציאות, ובפרק הזורק {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}} נמי אמרינן הוצאה אב הכנסה תולדה{{הערה|וכה"ק בתוס' ותורא"ש ד"ה מי, וכ"ה ברמב"ן ד"ה ופרקינן, , ובתוס' שם בשם ריב"א תי' דבכל שאר תולדות אם היה רוצה לשנותם היה צריך להאריך בלשונו אבל הכנסה דקרויה הוצאה כוללה עמו בקוצר.}}. ותירץ ר"ת ז"ל{{הערה|כ"ה התורא"ש שם והתוס' בשבועות שם בשמו, ועי' שערי ציון בתוס' בשבועות שם, [דמשה"ק התוס' מדסיים אבות מלאכות, ומש' דלא מיירי בתולדה, ע"כ צ"ל כתי' התוס' הכא], והנה עי' חת"ס בתוד"ה מי, שביאר דהתוס' הכא לא תי' כן, משום דר"ת לשיטתו דהוצאה מלאכה גרועה היא בע"א בתוד"ה פשט, אבל הריב"א פליג. וכ"כ בחידושי הלכות וחכמת מנוח בתוס'.{{ש}}
ובעיקר קו' זו עי' גור אריה ד"ה מי, שתי' באופ"א דשאני הכנסה [משאר תולדות] משום דחשובה כהוצאה וכדלק' צ"ו: דמ"ל הוצאה מ"ל הכנסה, ורק דהויא תולדה משום דאין מפורשת בתורה, ולהכי כללה עם הוצאה.}} לפי שהוצאה מלאכה גרועה היא והוה אמינא שאין לה תולדה לפיכך הוצרך לכוללה עמה{{הערה|ועיי"ש תורא"ש שהוסיף דהא דשנה עמה הכנסה יותר משאר תולדותיה לפי שבקל יכול לכלול אותה עם הוצאה.}}.

והרמב"ן ז"ל{{הערה|ד"ה ופרקינן.}} כתב דרב פפא לית ליה דהכנסה תולדה, אלא הכנסה כיציאה גמורה ושניהם אב אחד ומלאכה אחת, ולפיכך מני לה התם ולא מני לה אלא בחדא{{הערה|ועי' בן אורי ד"ה תני, בשם ירושלמי ה"א, דהכנסה נלמדת מקרא דויעבירו עיי"ש, וכ"ה בחלקת בנימין סוד"ה אבל. ועי' לח"מ שבת פי"ב ה"ח מש"כ בד' הרמב"ם, וכ"כ המרכה"מ שם בד' הרמב"ם דהוי אב, ויעו"ש במרכה"מ ובאו"ש להוכיח כן מהירושלמי הנ"ל. [אמנם עי' בהוצ' רמב"ם פרנקל, שמחקו תיבת הכנסה בר"מ שם, וכ"נ דהיה הגי' לפני המ"מ]. וע"ע שו"ת מהר"ב אשכנזי סי' ל"ט, דהרמב"ם ס"ל כהרמב"ן, וכ"כ המרכה"מ הנ"ל, וע"ע ר"ח לק' צ"ו: [הו"ד על הגליון שם, וברא"ש ר"פ הזורק ובמ"מ שם] דלגירסתו הכנסה הוי אב. ובעיקר הענין אי הכנסה הוי אב או תולדה, הנה להתוס' בע"א ד"ה פשט, הוי תולדה, וכ"ה בתוד"ה מי, ובשבועות ה: ד"ה מי. ועי' להלן במש"כ רבינו בד' התוס' דאפשר דהכנסת עני חשיבא אב והכנסת בעה"ב תולדה, וכ"מ ברש"י ד"ה תני, דהכנסה תולדה, וכ"מ במיוחס לר"ן לק' צ"ו: ד"ה מיהו. ועי' בר"ן ד"ה אבות. וע"ע רמב"ם שבת פי"ב ה"ח דהיא אב, משום שהיתה במשכן, ועי' לח"מ שם והו' בנחל איתן שם, וחי' מים חיים על הרמב"ם שם, לתמוה דבדף צ"ו: וצ"ז איתא דהכנסה תולדה, וע"ע נחל איתן שם ליישב.{{ש}}
ובביאור הטעם דהכנסה הוי תולדה, להסוברים כן, עי' רש"י שם, דהוא משום דנלמד מסברא דמ"ל עיולי וכו', ועי' ר"ן שם לבאר דאף שהיתה הכנסה במשכן מ"מ ל"ה אב ושאני משאר אבות דילפי' ממשכן, דדוקא בהוצאה שהיא מלאכה גרועה, אם לא שהזהיר הכתוב ל"ה ילפי' ממשכן, ועכשיו דילפי' מקרא הוצאה סברא הוא דהכנסה נמי מלאכה היא, וע"כ הוצאה שנזכרה בפירוש הוי' אב אבל הכנסה לא.{{ש}}
והנה ע"ע דברי מאיר לק' ד: בתוד"ה זרק, מה שדן אי לרב יהודה לק' צ"ז. דפליג אר"ח ורב יוסף שם, הכנסה הויא אב. עוד יעוי' בשיעורי הגרי"מ עמ' ד' ד"ה ואולי, לדון בפלוגתת הראשונים אי הכנסה הוי אב או תולדה, אי תלי' בהגירסאות לק' צ"ו: אי' הגיר' 'הוצאה מנין דהוה מלאכה', או 'הוצאה גופא היכא כתיבא'.}}. ואם תאמר הכנסה דמיקריא אב מנא ליה. יש לומר דנפקא ליה מההיא דאמרינן בפרק במה טומנין {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/מט/ב|מט:]]}} דתניא התם הם העלו הקרשים מקרקע לעגלה ואתם אל תכניסו מרשות הרבים לרשות היחיד{{הערה|וע"ע בתוס' בע"א ד"ה פשט, שנקטו דהכנסה היא תולדה, ומ"מ מבו' שם דסגי בסברא לחייב ואי"צ שיהיה גם במשכן, אולם התוס' לק' צ"ו: ד"ה הכנסה, נקטו דבעי תרוייהו גם שיהיה במשכן וגם לסברא דמ"ל עיולי, וכ"כ בתור"פ בפ' הזורק צ"ו:, [וצ"ב דהא הכנסה דבעה"ב ל"ה במשכן, וי"ל].}}.

ואי קשיא לך אם כן למאי איצטרכינן למילף הוצאה מויכלא העם בפרק הזורק {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/צו/ב|צו:]]}}, תיפוק ליה ממשכן כדקתני התם הם הורידו אתם אל תוציאו. יש לומר דלא איצטריך ויכלא אלא לגלויי דהכנסה והוצאה שבמשכן מכלל המלאכות הן וגמרינן לה ממשכן{{הערה|וברמב"ן שם, תי' עוד דהוא פלוגתא דתנאי, אי המקור ממשכן או מויכלא.}}. ואי קשיא לך הא דאמרינן התם בפרק הזורק {{ממ|[[בבלי/שבת/צו/ב|שם]]}} ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב אמאי קרי ליה אב ואמאי קרי לה תולדה הך דהואי במשכן חשיבא הך דלא הואי במשכן לא חשיבא וכו', דאלמא הכנסה לא הואי במשכן. איכא למימר דאשאר אבות מלאכות ותולדותיהן קאמר ולר"א קאמר אבל הכנסה איתא במשכן, ודאמרינן התם מיהו הוצאה אב הכנסה תולדה היא, ההוא לישנא דלא כרב פפא{{הערה|ועי' בשו"ת ר"ב אשכנזי סי' מ"א שהק' להרמב"ם והרמב"ן דהכנסה הוי אב, דדוחק לומר דרבינא ור"א דס"ל כר"פ לעיל שם דהכנסה אב סתמו בסוגיין דהיא תולדה, ועוד דלק' צ"ז. מק' אשמואל שפי' דלרבי מחייבי' ב' על הוצאה והכנסה, שהרי לרבי אין מחייבין על תולדה במקום האב, ואי הכנסה הוי אב, אפי' לר"א דמחייב אתולדה במקום אב, הא מודה דהעושה ב' פעולות שאסורות מחמת אותו אב, כגון קצר וחזר וקצר דחייב אחת. וכ' לפרש דהר"מ ס"ל דיש ג' דרגות במלאכות שבת, אב, מעין אב, ותולדה, ומעין הוא דבר הדומה לגמרי לאב אך חלוק ממנו באופן הפעולה ובדבר שהפעולה נעשית בו, ותולדה דומה רק במקצת לאב, ולענין הלכה אין חילוק ביניהם, ולפי"ז מש"כ הר"מ דהכנסה אב היינו כר"פ דהוי מעין אב, ומה דאמר הכא דהכנסה תולדה, היינו משום דרוצה להק' לר"א דהו"ל לחייב ב'. וע"ע תוצאו"ח סי' ו' אות א-ב.{{ש}}
ובעיקר פלוגתת הסוגיות אי הכנסה הוי אב, עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' קמ"ז שכ' לדון בביאור פלוגתתם, דפליגי אי הוצאה הויא מלאכה גרועה וע"כ דוקא מה מפורש בקרא הוי אב, או דאינה גרועה וכיון שהיתה במשכן הויא אב, אך יעו"ש לדחות זה, דודאי כו"ע, מודו דגרועה היא, אך בכח הסברא דמ"ל אפוקי וכו' יתכן דנעשית אב, וכ' לבאר באופ"א דפליגי אי אפשר ללמוד מלאכות שבת מעבודת הלויים בפירוק המשכן, ופלוגתא זו, תלי' בפלוגתת הבבלי לעיל מ"ט: והירושלמי פ"ז ה"ב אי המקור הוא ממה שהתיבות מלאכה מלאכתו ומלאכת מוזכרות בכל התורה ל"ט פעמים, אך בירו' אי' דהמקור למנין ל"ט מלאכות, הוא ממה שהתיבות מלאכה ועבודה, מוזכרות לגבי מלאכת המשכן ל"ט פעמים.}}. ומיהו מיהא הות במשכן כדאמרינן בפרק במה טומנין {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/מט/ב|מט:]]}} ואפילו הכי קרי לה תולדה כדאמרינן, כדקרי שובט ומדקדק תולדות כדאיתא בפרק כלל גדול{{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/עה/ב|עה:]]}}, ואף על גב דהוי במשכן לא חשיבנא להו באפי נפשייהו כדאמרינן התם שובט בכלל מיסך מדקדק הוי בכלל אורג.

ואם תאמר ומאי אולמא דהוצאה מהכנסה דקרי לה אב ולהכנסה קרי תולדה כיון דתרווייהו הוי במשכן. יש לומר משום דויכלא העם מהביא טפי משמע הוצאה, ומיהו לרב פפא כיון דתרווייהו הוי במשכן ולא חשיבא חדא מחברתה שנאן שתיהן בכלל המוציא מרשות לרשות דמלאכה אחת לגמרי הן. ורבא דקא מתרץ רשויות קתני סבר דהכנסות תולדות ולא נשנו בכלל אבות מלאכות, זו היא שיטתו של רבנו ז"ל{{הערה|ועייש"ע ברמב"ן מה שהוסיף בזה.}}.

ולפי מה שכתבו בתוס' {{הערה|ע"א ד"ה פשט.}} אפשר דההיא דפרק הזורק כוותיה דרב פפא נמי אתיא, שהם ז"ל כתבו דהכנסה דהתם היינו הכנסה דבעל הבית דליתא במשכן, דאילו הכנסה דעני למה לן למילפא התם מסברא דמה לי אפוקי מה לי עיולי בלאו הכי נמי תיתי לן מדהוות במשכן וכדאמרינן בפרק במה טומנין {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/מט/ב|מט:]]}}, אלא ודאי לא נפקא לן מסברא דמה לי אפוקי מה לי עיולי אלא הכנסה דבעל הבית, דהם העלו קרשים מקרקע לעגלה היינו הכנסה דעני העומד בחוץ.

הא דאמר רבא: '''רשויות קתני.''' פירש רש"י ז"ל{{הערה|ד"ה רבא.}} דלרבא הכי קתני בין במתניתין דהכא בין במתניתין דהתם, רשויות שבת שתים רשות הרבים ורשות היחיד, ועל ידיהן יש לנו ד' איסורין בפנים וכנגדן בחוץ. והקשו בתוס'{{הערה|ד"ה רשויות.}} דאם כן הוי ליה למיתני שתים שהן ארבע בפנים וארבע בחוץ, שתים שתים למה לי. ועוד הקשה הרמב"ן ז"ל{{הערה|ד"ה רבא.}} דאם כן לא הוי דומיא דמראות נגעים דהתם השנים מכלל הארבעה. ופירש רבנו יצחק בר' אשר {{הערה|בתוס' שם.}} רשויות שבת יש בהם שתים איסורים שהם ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ. ולמאי דקאמר רבא הוה יציאות כמו תוצאות כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#ה|במדבר לד ה]]}} והיו תוצאותיו הימה{{הערה|ועי' ראש יוסף ד"ה רבא, דיש לדקדק כפירש"י דשתים קאי ארשויות, שהרי שתים הוא לש' נקבה, וחיובים היינו לש' זכר. וכ"כ בחדש האביב, וע"ע צל"ח מש"כ בביאור פלוגתת רש"י ותוס'.{{ש}}
ובעיקר הענין, ע"ע מיוחס לר"ן ד"ה רשויות, שפי' באופ"א רשויות שבת יש בהם ב' מלאכות שהן ד' בפנים ובחוץ, כלו' מחמת הרשויות דהיינו רה"י ורה"ר יוצא ב' מלאכות שהן ד'. ובס' הכריתות לשון לימודים ש"ג אות קכ"ד, הו' בגליוני הש"ס ד"ה רשויות, פי' באופ"א, רשויות שבת שתים, כלו' חיובי שבת שתים, וכעי"ז מצינו לש' רשות דהוא לש' חיוב, בביכורים פ"ג מ"ג אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני ת"ח, דהיינו חייבין. ובגור אריה ד"ה רשויות, פי' ד"רשויות" היינו חילוף רשויות מרה"ר לרה"י ולהיפך, ונקרא יציאות דע"י היציאה נעשה החילוף, ופי' יציאות השבת שתים, היינו דכל הרשויות הנעשים ע"י היציאה מרל"ר הם ב' שהן ד', דהכנסה והוצאה הוא הוצאה מרל"ר, ול"ק אמאי לא שנה הוצאות, דהא לא מיירי בהוצאה אלא בחילוף רשויות. ובס' אדרת אליהו ד"ה רבא, תי' דרבא הקדים דיש רשויות החלוקים לשבת, ופי' כן משום דהוק' לו דאי כוונ' התנא להוצאות והכנסות מרל"ר הרי עדיין לא הזכיר כלל שיש דיני חילוק רשויות לשבת. עוד מצינו פי' נוסף באבן שלמה ד"ה רבא, דרשויות, היינו ב' מה"ת רה"י ורה"ר, וב' מדרבנן כרמלית ומקום פטור, ועייש"ע ביאור לפי"ז בד' רבא.}}.

וכתב בספר המאור{{הערה|ד"ה רבא.}} ודוקיא דרבינא דדייק ממתניתין דקא מפרש הכנסות לאלתר לא איתחזי ליה לרבא, משום דהכין סידורא דמתניתין וכו' כמו שכתוב שם. ולי נראה דמעיקרא כי קא סלקא דעתין דיציאות ממש קתני הוה דייק מינה רבינא מדקא מפרש הכנסה לאלתר, אבל השתא דמפרש רבא דלאו הוצאות קאמר אלא רשויות ליכא למידק מינה מידי.
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>