עריכת הדף "רש"ש על המשנה/תמיד/ה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== א ==
'''במשנה ברכו את העם כו' וברכות כהנים. '''מש"כ הרע"ב דנשיאת כפים היה לאחר הקרבת התמיד עמש"כ בס"ד בברכות (י"א ב'). ומש"כ התוי"ט לדעת הרמב"ם דב"כ היינו שים שלום. דנקרא כן ע"ש התחלת הש"ץ כו'. הוא דוחק. ול"נ דלכן קורא לברכת שלום ב"כ מפני שהשלום הוא העיקר בה שהרי מסתיימת בו וכדאיתא במ"ר נשא פי"א גדול שלום כו' אף בב"כ אחר כה"ב סיימו בשלום וע"ש עוד:
'''שם ובשבת מוסיפין ב"א למשמר היוצא. '''משמע דעתה באותו מעמד היו אומרין אותה. וקשה דהא בשלהי סוכה אמרינן דמשמר היוצא עושה המוספין והם קרבין בשש (ר"פ ת"נ). ועכשיו עדיין לא הגיע זמן יוצר אור וא"כ עוד לא נכנסו הנכנסים. לכן ה"נ לע"ד לפרש ברכו את העם לא כדפרש"י עם העם אלא ברכו אותם כפשטיה. דגם באמת ויציב בסופה בנוסחתנו יש ברכה צור ישראל קומה בעזרת כו'. ואולי בנוסחתם היה בה עוד הוספת דברי ברכה. וכ"נ מפירוש הרמב"ם שכתב שכולן תפלה על ישראל כו' ע"ש. וכיון דאיירי במה שברכו את העם אמר נמי דבשבת היה עוד ברכה בכגון אלו. ומברכין אותה בזמנה:

== ד ==
'''תוי"ט ד"ה בתוכו. '''ובמקרא כף אחת ל"נ. ה"ל להעמיד דקדוקו קודם על הא דתני מחזיק ל"ז. ואם היה גורס מחזקת כגירסא שבגמרא. ה"ל לדקדק בלשון המשנה מינה ובה. ואולי משום דשם יל"פ דקאי על התרקב:

== ה ==
'''מי שזכה במחתה כו'. '''התוי"ט תמה על הרמב"ם בחבורו שכתב דמי שזכה בתה"ד הוא שזכה בהמחתה הזאת דמנין לו זה. וכן תמה עליו הלח"מ. והכ"מ ג"כ לא הראה מקומו. ולעד"נ דממשנה שלפנינו למד הרמב"ם דקאמר מי שזכה במחתה. ועדיין לא השמיענו מי זכה ואיך זכה. לכן פירש דר"ל מי שזכה במחתה לתרום בה הדשן כדלעיל פ"א מ"ד. ויתכן ג"כ שבאותה מחתה עצמה שתרם בה היה חותה ג"כ הגחלים לקטורת ונכון בס"ד:

== ו ==
'''תוי"ט ד"ה המגרפה. '''והתוספות כתבו דשני מיני מגרפות היו כו' לאו למעוטי כו'. נעלם מכת"ר פירוש הראב"ד למסכת תמיד שכתב לעיל בפ"ג דזאת שבכאן היא עצמה דלעיל שהיא כ"ז ופירש וזורקה כמו נזרקה מפי חבורה ור"ל שנזרקה ממנה כל הקולות שהיו בה ביחד להשמיע קול גדול:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}