עריכת הדף "רש"ש על המשנה/שביעית/ט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== ב ==
'''וביהודה ההר והשפלה כו'. '''לענ"ד נל"פ דבגליל כ"א מחלקיו במקום אחד וכדמפרש מכפר כו' אבל ביהודה הרריה ושפלותיה המה מפורדים ומפוזרים ואעפ"כ כל הרים דין אחד להם וכן שפלותיה (והוא לשיטת הר"ש ותוס' בפ' מש"נ) וזהו שאמר ושפלת לוד כשפלת הדרום ור"ל אע"פ שרחוקות זו מזו וכן ההר שלה (ר"ל של שפלת לוד) כהר המלך ר"ל ג"כ אף שרחוקים זמ"ז מב"ח ועד הים מד"א ר"ל שחלק זה והוא העמק נמשך במקום אחד מב"ח ועד הים גם יתכן דאשמעינן דאף שיש במשך הזה איזה הרים ושפלות קטנים עכ"ז נכללים בשם עמק ודין אחד לכל השטח ההוא:

== ה ==
'''בפי' הרמב"ם והל' כר"ג כו' אלא מטעם שהוא ע"ד רבי (ר"ל דרבי שסדר המשנה הכריע כוותיה) והגמ' פסק הלכה כרבי מחבירו. '''ובתוי"ט העתיק מחבריו וז"א עי' בב"ב (קכ"ד ב') ובתד"ה מספקא אבל מ"מ ק"ל דהא ר"א ור"י רבותיו של ר"ע היו ורבי תלמיד תלמידיו וזה ודאי שאין הל' כרבי נגד רבו עי' מנחות (ל"ח ב') תד"ה אלא ונראה דהרמב"ם אזיל בשיטת הרי"ף רבי' דרבו עי' שבת פי"ט בהרא"ש סי' ה' ובק"נ שם אות י"ב:

== ו ==


== ז ==
'''ברע"ב ד"ה עד אימתי עניים נכנסין לפרדסאות כו' ליטול לקט כו' ובפי' הרמב"ם לאסוף הלקט והפרט כו'. '''מאי שייטא דלקט דפרדס (ועמש"כ בפ"ז דפאה מ"ב ומ"ו) וכן לשון הר"ש אינו מדויק בזה:

== ט ==
'''רא"א ינתנו לאוכליהן כו'. '''עי' במפרשים ע"פ הירושל' ואנכי תמה דהא דאין אוכלין פ"ש בטובה היינו להחזיק טובה לבעל השדה מפני דהפקרא דמלכא הם אבל מי שזכה בהן אפי' למכרן רשאי כדמוכח בכ"מ במכילתין וכש"כ שמותר להחזיק טובה וי"ל דלמכרן עדיף טפי משום דהדמים נתפסין בקדושת שביעית ויוציאם לאכילה ושתיה וסיכה משא"כ בהחזקת טובה. עי' בר"ש לעיל פ"ח מ"ד והבאתי לשונו שם ובסוכה (ל"ט א') במשנה ונותן לו אתרוג במתנה ומוכח בגמרא שם דאפילו אינו מבליע לו דמיו בלולב שרי וחוזר וא"ל הרי הפירות הללו נתונים לך במתנה ע"ש:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}