עריכת הדף "רש"ש על המשנה/מעשר שני/ג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== ב ==
'''שהן מותרין לזרים. '''לכאורה האיכא חזה ושוק שאסורים לזרים. ואימורין דלגבוה סלקי. וי"ל דכיון דאינן אלא חלק מהן דמו לעור שיוצא לחולין לעיל פ"א מ"ג וילפינן לה מקרא ברפ"ג דעירובין:

== ג ==
'''ול"י כן לע"ה אלא בדמאי. '''עמש"כ לקמן פ"ד מ"ו:


== ח ==
'''ברע"ב ד"ה תוכן קודש. '''לשחיטת קק"ל ולאכילת ק"ק ולהתחייב עליהן משום טומאה [כ"ה בפי' הרמב"ם]. אמת שכ"ה בתוספתא שלפנינו בפ"ב אבל בזבחים (נ"ו) מסקינן דרק לענין אכילת קק"ד. אבל לשחיטת קק"ל ולטומא' דינייהו כחול. וכמו שהביא הר"ש וכ"פ בחבורו וצע"ג. ודע דמש"כ התוי"ט לדעת הרע"ב דקדש היינו ע"נ תמוה הא דפי' לשחיטת קק"ל וכו' וכל אלו אינן רק בעזרת ישראל והא"כ שלו אינו מוכרח דע"נ לא הות אלא במזרח ודאיתא ברמב"ם פ"ה מל' בה"ב ה"ז ועמש"כ במדות פ"א מ"ג בס"ד. אולם החיל משמע דהוה סביב מכל הרוחות דוק ותשכח:

== ט ==
'''ברע"ב ד"ה בולד הטומאה כו' אלא בוה"ט דרבנן כגון שנגע בכלים שנטמאו במשקין [כן פי' הרא"ש]. '''ותמוה דהלא כלים שנגעו במשקין אינם אלא שנים (עי' תוי"ט סוף זבים) ואין שני עושה שלישי במע"ש (עי' רמב"ם פי"א מהל' אה"ט הט"ו) ואין לדחוק ולומר דמיירי ביין ושמן של מע"ש דכה"פ אה"ת מטמא משקין להיות תחלה. דא"כ ל"ל לב"ק בירוש' לאוקמי בוה"ט דרבנן אפילו דאורייתא כה"ג (ר"ל שני) א"מ את המע"ש אלא מדרבנן דכה"פ אה"ת כו' אינו אלא מדרבנן. אלא ודאי משום דמשמע ליה דוה"ט אינו נקרא רק ולד ראשון ושני נקרא ולד ולד. (ועי' בריש סוגיא דר"ח סגה"כ. ובירושלמי שם מוקי לה ר"י בולד ולד. וב"ק לא ניחא ליה גם שם לפרש כן ומוקי לה בולד דדבריהן. וגם הק"ע ל"ד שם במאי דאסברה כגון כלים שנטמאו במשקין כו' דזה הוי ולד ולד. וכן בבבלי שם מוקי ר' ירמיה אליבא דמ"ד וה"ט דרבנן בבשר שנטמא במשקין ע"ש דהוי ראשון דדבריהן. גם מש"כ עוד הק"ע ורבנן גזרו על אוכלין שמטמאין כלי דברי שגגה הם) לכן מוקי בולד ממש ודדבריהן כגון משקה שנטמא באוכלין:

== יג ==
'''בתוי"ט ד"ה במקום שדרכן כו' וכפי' הר"ב כן פי' הר"ש [ע"ש] וקשה כו' ועיקר דינא כו' חסר מן הספר. '''ועמ"ש בחדושי לס' נת"ע בעירובין (ק"ג ב') ותראה שכן דרך הגמרא ונשמט שם שכה"ג כתב גם הרשב"ם בב"ב (מ"ג ב') ד"ה ומשני. והרמב"ם בחבורו רפ"ח פי' דפלוגתת ב"ש וב"ה קאי אפ"ק מ"ג כדי יין סתומות כו' יצא קנקן לחולין דב"ש סברי דלא מיקרי פתוחות אא"כ פותח ומערה לגת כו'. וקשה דלפ"ז הוי ב"ש לקולא וב"ה לחומרא וה"ל למיחשבה בעדיות:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}