עריכת הדף "רש"ש על המשנה/כתובות/א"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== ד ==
'''[במשנה הגיורת כו'.''' נ"ב פתח בלשון יחיד הגיורת וכו' וסיים בלשון רבים שנפדו כו' ומצאתי בש"מ שהרגיש בזה ע"ש וכן ראיתי בס' גאון צבי שכתב בזה מהגרמ"ש]:

'''במשנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה כו'.''' עי' תוי"ט בשם הר"ן דחלוצה איידי דמתניתין קמא נקט. והר"ן מסיים ולאשמעינן דאע"ג דנתאלמנה ונחלצה מנה מיהא אית לה:

'''שם הגיורת כו' יתירות על בנות שלש שנים ויום א' כו'.''' יתירות לאו דוקא{{הערה|עי' [[מלאכת שלמה/{{כאן}}#ד|מלאכת שלמה]].}} כדמוכח בכ"ד דבת ג"ש ויום א' ביאתה ביאה וכדקתני במשנה הקודמת פחותות כו' דמשמע הא בנות ג"ש ויום א' מנה. ואיידי דתני רישא פחותות תני סיפא יתירות וכה"ג משני בעירובין (טז) איידי דתני רישא פרוץ מרובה עה"ע תני סיפא עומד מרובה עה"פ:

'''[בתוי"ט ד"ה הגיורת כו' אבל פ"ק מהל' נערה הל' י' העתיק כו'.''' נ"ב יפה כתב ודברי מרן שם נפלאים שהראה שם המקור ממשנתינו דכאן:

'''שם בא"ד ובשם רבנו מוהר"ר ליווא ז"ל שמעתי כו'''' נ"ב כ"כ הריטב"א בחידושיו והרדב"ז כמ"ש בשיטה מקובצת כאן. מהגרמ"ש]:

== ו ==
'''במשנה היא אומרת כו' ונסתחפה שדך.''' כ"ה הגי' במשניות ונכון:

'''תוי"ט ד"ה לא כי.''' עמש"כ בב"ק (לה ב):

'''[בתוי"ט ד"ה עד שלא תתארס כו' ולא ידעתי כו'''' נ"ב עי' בק"ע שם מש"כ בש"ק ישוב לזה. ונ"ל שדבריו אינם נכונים ע"ש. מהגרמ"ש]:

== ז ==
'''במשנה והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את ר"ג ור"א אומרים נאמנת.''' וכ' הרע"ב ומ"מ אם אשת כהן היא כו' שויתה אנפשיה חדא"ס כו'. וכ"ע התוי"ט וה"נ באשת ישראל וקבל בה אביה קדושין בפחות מבת ג' שנים. אבל הרע"ב נראה דדק שפיר במה שלא כתב בכגון זה דהא ע"כ מתניתין לא איירי בגוון זה. דא"כ ע"כ תחתיו נאנסה ומאי טענתיה הרי נסתחפה שדהו:

== י ==
'''במשנה אם רוב אנשי העיר משיאין כו'.''' כ' התור"ע דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק:

וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואע"ג דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד ואכמ"ל:

'''שם בתוי"ט ד"ה אם רוב כו' פירש"י כו' שאין רוב בני העיר מן הפוסלין כו'.''' תימה דשינה לשון המשנה המדוייק דדוקא רוב כשרין. ולשונו משמע דבמחצה על מחצה גם כן כשרה. ונראה דטעות סופר הוא וצ"ל שרוב בני העיר אינן מן הפוסלין כו':
{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}