עריכת הדף "רש"ש על המשנה/ביצה/א"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== א ==
'''ברע"ב ד"ה שאור בכזית כו' ולכתוב חמץ כו' אלא ש"מ שיעורו ש"ז לא כשיעורו ש"ז. '''ואין להקשות מדוע לא נימא דאתי לגופיה לומר לך דאף בפחות מכזית ונאמר דשיעורו כשעורה כעצם המת או כעדשה דטומאת שרץ די"ל כיון דכתב רחמנא שאור לא ימצא כו' כי כל אוכל כו' משמע דשיעורו כמו שיעור אכילה דאשכחן באיזה מקום. ועי' בתוס' יומא (ע"ט ב') ד"ה לומר ובמ"ש בסמוך:
'''שם לענין אכילה כ"ע ל"פ כו'. '''פי' דבאכילה לא כתיב לא אזהרה ולא עונש בשאור רק דילפינן מחמץ ודברי התוי"ט בזה מגומגמין:
'''בתוי"ט ד"ה וחמץ כו' '''כפי' רש"י והתוס' אך אין זה אלא לרב זביד דשם דלמד מכאן שיעורא דכותבת דיוה"כ אבל לפי מה שדחה שם הש"ס ראייתו צריכין אנו לטעמא שכתבו התוס' שם ד"ה לומר ואולי ס"ל ז"ל דכיון דמ"מ מסיק הש"ס התם כר"ז ממתני' דברכות תו ל"צ למימר דכותבת דהכא בבינונית ונצטרך לדחוקי בטעמא כמ"ש התוס' שם אלא דהכא נמי בגסה וכדר"ז וממילא הטעם מורווח כמ"ש כאן ולפמש"כ התוי"ט כאן ע"ש לא צריכנא להדוחק דתוס' שם אפי' למאי דדחי דר"ז די"ל דהכוונה דב"ש פליגי אף ביוה"כ ומשערי גם שם בבינונית ותימה על התוי"ט שלא העיר מדברי התוס' דשם ועוד הא דמשמע מדבריו דוכגרעינתה הוא תוספת על הכותבת לא כן כתב שם בעצמו בשם התוס' והר"ן. ועוד דשביק לאיסתפוקי אי מיירי ב"ש בבינונית או בגסה ועוד דלא מייתי הא דר"ז ודדחי ליה כנ"ל:

== ג ==
'''ברע"ב בד"ה אין מוליכין. '''הכא שרי משום שמחת יו"ט. [נ"ב הרע"ב נמשך אחר הרמב"ם בפי' המשנה וכ"פ בס' היד בפ"ה מהל' יו"ט ה"ד. וע"ש בנו"כ. וחידוש על התוי"ט שלא העיר ע"ז. מהגרמ"ש]:

== ו ==
'''בתוי"ט ד"ה אין מוליכין כו' ומתנות אף הן הרמתן כו' ואע"פ שאין טובלין כו' רש"י. '''לכאורה אדרבה לפי שאין טובלין ומותר לאכול הבשר קודם הפרשתן לכן מותר להרימם דאין זה שום תיקון וכמו דפריך לעיל (ט') גבי חלה לימא פליגא דשמואל כו' ע"ש ובפירושו ולזאת אפי' נשחטה מעיו"ט שרי להפרישם ביו"ט וכדאיתא בגמ' ולכן מה שמסיים משום גזירה דאין מגביהין אותם תמוה. אח"ז ראיתי בהגהות הב"ח שמגיה דא"מ תרומה ולפמש"כ מדויק שפיר מה דסיימו ב"ה תאמרו במתנות שזכאי בהרמתן דשבקי לחלה ברת זוגיה משום דמלתא פסיקא קאמרי דמתנות לעולם מרימין משא"כ חלה דאם נגמרה הלישה מעיו"ט לכ"ע אין מרימין אפי' לרבה לעיל (ט') כמו שהביאו התוס' שם בשם הירושלמי וכן ב"ש נקטי בסוף דבריהם מתנות לרבותא וכן בברייתא לקמן ורש"י שכתב שם בד"ה על המתנות וה"ה לחלה כו' לשיטתו לעיל (ט') דלא שמיע ליה הא דירושלמי:

== ח ==
'''בתורע"א אות ה' קשה איך הותר כו' הא הוי מוקצה כו'. '''ותימה שנעלם מכ"ת התוס' בשבת (קמ"ב ב') דכיון דאוכל מרובה עה"פ כדמוקי לה רשב"ג בטלה ברוב ליטלה מן האוכל ולזורקה ועי' לעיל (ג' ב') תד"ה אבל:

== ט ==
'''בתוי"ט ד"ה אבל כו' מידי דהוה אשחיקת מלח דודאי היא תולדה דטוחן ככל שחיקת תבלין כו' '''עי' מש"כ לעיל בגמ' (ז' ב') ותראה ששגה בזה ועי' בפ"א דמע"ש מ"ג בתוי"ט ובתור"ע אות ד':

== י ==
'''בתורע"א אות ח' כו' אבל באמת כו' דברי התוי"ט תמוהים כו'. '''נ"ל דלק"מ דהא לקמן (ר"ד י"ח) דא"ר טעמא דאין מטבילין כלים שמא יעבירנו ד"א ברה"ר וגזירה יו"ט אטו שבת. והר"ש שם פסק כוותיה וע"ש בתד"ה גזירה ובשבת (קכ"ד) והא בקעת דביו"ט דבר שמלאכתו להיתר כו' כיון דבשבת כו' גזירה יו"ט אטו שבת:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}