עריכת הדף "רש"י על בראשית רבה/י/ו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''בהם הרופא מרפא את המכה והרוקח מרקח מרקחותיו.''' וכתב בן סירא העלתה סומכ' מן הארץ בהם הרופא וכו' ס"א בר סירא אמר וכל צבאם אלוה העלה סמים בהם הרופא מרפא את המכה. ובספרי רבותינו שבכרך כתוב אלוה העלה סממנין מן הארץ בהן הרופא מרפא את המכה וכו' ע"כ:

'''מעדנות.''' כימה מעדן את הפירות שכימה משמשת בימי הגשמים ומצנן את האילנות שלא ירקבו:

ס"א משטרו. שוטר:

'''התקשר.''' דשליא"ר:

'''מעדנות.''' קישורין כמו אגג מעדנות אגג מקושר ע"כ:

'''מושכות כסיל.''' מושך בין קשר לקשר כשינצו הפירות באילן כמין קשרים קטנים בכל ימות החמה מושכן ומגדלן ובין קשרי השבולין מגדלם החמה והגשם מעכבן. ס"א שמחשיך הפירות באמצעיתו בין קשר של מעלה לזנבו של מטה מזל כימה משמש בימי הסתיו ומזל כסיל בימי הקיץ וכדגמרינן במסכת ראש השנה ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה רבי אליעזר אומר אותו היום שמונה עשרה במרחשון היה יום שמזל כימה שוקע ביום ומעיינות מתמעטים ומתוך ששינו מעשה בראשית שינה עליהם הקב"ה מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם וכן מצינו מקרא שבתהלים (א"ה מאד תמוה לי שמקרא זה הוא בספר משלי סימן כ"ו פ' יו"ד ואולי הוא מאיזה תלמיד טועה) רב מחולל כל שוכר כסיל ושכר עוברים והכי פירושו הקב"ה שהוא מחולל כל כשהוא שוכר מזל כסיל המשתמש בקיץ כמו ויסכרו שוכר עוברים אזי מונעים עוברי הים מלעבור בתוכה מפני הסכנה שרוח סערה מנשבת באותו עת עד שמזל כימה משמש וכמו שאמרנו למעלה הנותן בים דרך מעצרת ועד החג ובמים עזים נתיבה מהחג ועד חנוכה אבל מהחג ועד עצרת אין פורשים בים כלל ענין אחר שמעתי רב מחולל כל נאמר על בעל הבית שבונה בנינים ושוכר פועלים כסיל שאינו אומן לעשות מלאכתו שוכר גם עמו עוברים ושבים בדרך שרואים אותו הפועל שאינו עושה יפה ומלעיגים עליו וזהו שוכר כסיל שוכר עוברים והראשון עיקר:

'''התוציא מזרות וכו'.''' היה לו לומר מזלות:

'''מזרות.''' לשון הפרשה כמו הנה זורה את גורן השעורים:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>