עריכת הדף "רש"י/ויקרא/ט"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''ויהי ביום השמיני.'''  למלואים. הוא ראש חדש ניסן שהוקם המשכן בו ביום ונטל עשר עטרות השנויות בסדר עולם:

'''ולזקני ישראל.'''  להשמיעם שעל פי הדבור אהרן נכנס ומשמש בכהנה גדולה ולא יאמרו מאליו נכנס {{ממ|תנחומא}}:

== ב ==

'''קח לך עגל.'''  להודיע שכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה {{ממ|שם}}:

== ד ==

'''כי היום ה' נראה אליכם.'''  להשרות שכינתו במעשה ידיכם, לכך קרבנות הללו באין חובה ליום זה:

== ז ==

'''קרב אל המזבח.'''  שהיה אהרן בוש וירא לגשת, אמר לו משה, למה אתה בוש, לכך נבחרת {{ממ|ספרא}}:

'''את חטאתך.'''  עגל בן בקר:

'''ואת עלתך.'''  האיל:

'''קרבן העם.'''  שעיר עזים ועגל וכבש. כל מקום שנאמר "עגל" בן שנה הוא ומכאן אתה למד {{ממ|שם}}:

== יא ==

'''ואת הבשר ואת העור וגו'.'''  לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ושל מלואים, וכלן על פי הדבור:

== יב ==

'''וימצאו.'''  לשון הושטה והזמנה:

== טו ==

'''ויחטאהו.'''  עשהו כמשפט חטאת:

'''כראשון.'''  כעגל שלו:

== טז ==

'''ויעשה כמשפט.'''  המפרש בעולת נדבה בויקרא:

== יז ==

'''וימלא כפו.'''  היא קמיצה {{ממ|שם}}:

'''מלבד עלת הבקר.'''  כל אלה עשה אחר עולת התמיד:

== יט ==

'''והמכסה.'''  חלב המכסה את הקרב:

== כ ==

'''וישימו את החלבים על החזות.'''  לאחר התנופה נתנן כהן המניף לכהן אחר להקטירם, נמצאו העליונים למטה {{ממ|מנחות ס"ב}}:

== כב ==

'''ויברכם.'''  ברכת כהנים, יברכך, יאר, ישא {{ממ|סוטה ל"ח}}:

'''וירד.'''  מעל המזבח:

== כג ==

'''ויבא משה ואהרן וגו'.'''  למה נכנסו, מצאתי בפרשת מלואים, בבריתא הנוספת על תורת כהנים שלנו, למה נכנס משה עם אהרן, ללמדו על מעשה הקטרת, או לא נכנס אלא לדבר אחר, הריני דן, ירידה וביאה טעונה ברכה, מה ירידה מעין עבודה אף ביאה מעין עבודה, הא למדת למה נכנס משה עם אהרן ללמדו על מעשה הקטרת. ד"א כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואומר, יודע אני שכעס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל, אמר לו למשה, משה אחי, כך עשית לי שנכנסתי ונתבישתי, מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל {{ממ|ספרא}}:

'''ויצאו ויברכו את העם.'''  אמרו ויהי נעם ה' אלהינו עלינו, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. לפי שכל שבעת ימי המלואים שהעמידו משה למשכן ושמש בו ופרקו בכל יום לא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה, משה רבנו, כל הטרח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עון העגל, לכך אמר להם זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה', אהרן אחי כדאי וחשוב ממני, שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו:

== כד ==

'''וירנו.'''  כתרגומו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}