עריכת הדף "רש"י/הושע/יג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''כדבר אפרים רתת.''' כשקנא ירבעם למקום ודבר כנגד שלמה דברים קשים וברעדה שהרי מלך גדול היה שלמה:

'''נשא הוא בישראל.''' משם זכה להנשא להיות מלך ישראל:

'''ויאשם בבעל.''' כיון שעלה לגדולה ויאשם בעכו"ם:

'''וימות.''' נכרת בית ירבעם וכן בית אחאב, ויונתן תרגם כד ממלל חד מדבית אפרים רתיתא אחיד להון לעממיא מתרברבין הוו בישראל וכדו דחבו בפולחן טעותא מתקטלין:

==ב==
'''ועתה.''' בית יהוא שראו כל זאת יוסיפו לחטוא:

'''כתבונם.''' כתבניתם:

'''זובחי אדם עגלים ישקון.''' כומרי המולך אומרים לישראל מי שזובח בנו לעכו"ם כדאי הוא להיות נושק העגל שהרי דורון חביב הקריב לו כך פירשו רבותינו בסנהד' ומיושב הוא על לשון המקרא יותר מתרגום של יונתן:

==ג==
'''וכטל משכים הולך.''' וקטלא דמוהי פסיק:

'''כמוץ יסוער מגורן.''' כמוצא דנשבה רוח מאידרא:

'''יסוער.''' אשר סערה תשאנו:

==ד==
'''ואנכי ה' אלהיך.''' ולא היה לך למרוד בי:

==ה==
'''אני ידעתיך.''' נתתי לב לדעת צרכך וספקתיך:

'''תלאובות.''' אין לו דמיון ופתרונו לפי עניינו תל שאובין בו כל טובה ואין מוצאין:

==ו==
'''כמרעיתם.''' כאשר באו לארץ מרעית' והיו שבעי' אז:

'''שבעו וירם לבם.''' כמו וירם במטה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ז#כ|שמות ז כ]]}} לשון מרים דבר אחר וירם בכאן ויגבה הוא עצמו:

==ז==
'''על דרך אשור.''' כל אשור שבמקרא דגש וזה רפי שאינו שם מקום אלא אארוב ואשקוד כמו אשורנו ולא קרוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כד#|במדבר כד]]}}:

==ח==
'''כדוב שכול.''' כמו שוכל כאשר תאמר חנון ורחום כך שכול כלומר כלו לבוש שכולים ומוכן לשכל אנשים:

'''ואקרע סגור לבם.''' כדרך הדוב אוחז צפרניו בחזה וקורע עד הלב ל"א '''סגור לבם''' את לבם הסגור מלהבין לשוב אלי:

==ט==
'''שחתך ישראל.''' חבלת עצמך ישראל כי בי פשעת מרדת בעזרך ומקרא קצר הוא זה והמבין בלשון המקרא מיושב הוא על הלב:

'''כי בי.''' כי בי היה המרד אשר מרדת וא"ת מה איכפת לך בעזרך מרדת כשמרדת בי:

==י==
'''אהי מלכך איפוא.''' י"ת איה מלכך ואני אומר אינו צריך לעקרו ממשמעותו אהי עומד מנגד לראות איפא מלכך שאעשה עצמי רואה מה אחריתך איפא מושיעך:

==יב==
'''צרור עון אפרים.''' לא ויתרתי עליו צפון הוא אתי:

==יג==
'''כי עת.''' צרה באה לו אשר לא יוכל לעמוד ולהתקיים:

'''במשבר בנים.''' שהיולדת יושבת עליו לילד ובלע"ז קורין למשבר שיל"א:

'''במשבר בנים.''' כמשבר העשוי ללידת בנים:

==יד==
'''מיד שאול אפדם.''' אני הוא שהייתי פודם מיד שאול וגואלם ממות אבל עתה '''אהי דבריך מות''' אשים עצמי לדבר עליך דברי מות:

'''אהי.''' קוטב עליך גזרת שאול:

'''נוחם יסתר מעיני.''' לא אנחם על הרעה הזאת, נוחם לשון ניחום והמ"ם משורש התיבה כמו מ"ם של נועם שהרי הטע' למעלה והחי"ת נקוד פתח ואם היה לשון נח והמ"ם משמש בו לשון רבים היה טעמו תחת החי"ת ונקודה קמץ נוחם רוחם:

==טו==
'''כי הוא בין אחים יפריא.''' ת"י ארי אינון מתקריין בנין ועובדין מקלקלין אסגיאו אחים ל' דבר רע כמו {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כא#כ|יחזקאל כא כ]]}} את עשויה לברק ואמר אח אל כל תועבות {{ממ|שם ז}}:

'''יפריא.''' לשון פורה ראש ולענה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כט#יז|דברים כט יז]]}} ואני אומר אחים לשון ותרענה באחו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מא#ב|בראשית מא ב]]}} בין אחים יפריא מפריח וצומח באחו בין אחים בין הגדל בפלגי מים אשר תמיד יפריא ולפי שדימהו לאחו הוא אומר יבא קדים ויבוש מקורו, ד"א כי הוא בין אחים יפריא ירבעם הוא בן שהפריא אחוותן של ישראל על ידו נחלקו לשני ממלכות יפריא לשון פרא אדם:

'''יבוא קדים.''' מלך תקיף כרוח קידומא במימרא דה' מאורח מדברא יסק:

'''הוא ישסה.''' אותו המלך ישסה אוצרות כל כלי חמדתו:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}