עריכת הדף "רש"י/במדבר/ל"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''ויאמר משה אל בני ישראל.'''  להפסיק הענין, דברי רבי ישמעאל, לפי שעד כאן דבריו של מקום ופרשת נדרים מתחלת בדבורו של משה, הצרך להפסיק תחלה ולומר שחזר משה ואמרה פרשה זו לישראל, שאם לא כן, יש במשמע שלא אמר להם זו, אלא בפרשת נדרים התחיל דבריו:

== ב ==

'''ראשי המטות.'''  חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחלה ואחר כך לכל בני ישראל. ומנין שאף שאר הדברות כן תלמוד לומר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#|שמות לד]]}} וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם, ואחרי כן נגשו כל בני ישראל". ומה ראה לאמרה כאן למד שהפרת נדרים ביחיד ממחה, ואם אין יחיד ממחה, מפר בשלשה הדיוטות. או יכול שלא אמר משה פרשה זו אלא לנשיאים בלבד נאמר כאן זה הדבר ונאמר בשחוטי חוץ {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יז#|ויקרא יז]]}} זה הדבר, מה להלן נאמרה לאהרן ולבניו ולכל בני ישראל, שנאמר דבר אל אהרן וגו', אף זו נאמרה לכלן {{ממ|ספרי. נדרים ע"ח}}:

'''זה הדבר.'''  משה נתנבא ב"כה אמר ה' כחצת הלילה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יא#|שמות יא]]}} והנביאים נתנבאו ב"כה אמר ה', מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר". ד"א, ''' זה הדבר'''  מעוט הוא, לומר שהחכם בלשון התרה, ובעל בלשון הפרה, כלשון הכתוב כאן, ואם חלפו, אין מתר ואין מופר {{ממ|ספרי. נדרים ע"ז}}:

== ג ==

'''נדר.'''  האומר הרי עלי קונם שלא אכל או שלא אעשה דבר פלוני. יכול אפלו נשבע שיאכל נבלות אני קורא עליו ככל היצא מפיו יעשה ת"ל ''' לאסר אסר''' , לאסר את המתר ולא להתיר את האסור {{ממ|ספרי}}:

'''לא יחל דברו.'''  כמו לא יחלל דברו, לא יעשה דברו חלין {{ממ|שם}}:

== ד ==

'''בבית אביה.'''  ברשות אביה ואפלו אינה בביתו {{ממ|שם}}:

'''בנעריה.'''  ולא קטנה ולא בוגרת, שהקטנה אין נדרה נדר, והבוגרת אינה ברשותו של אביה להפר נדריה. ואי זו היא קטנה אמרו רבותינו בת י"א שנה ויום אחד נדריה נבדקין, אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה, נדרה נדר, בת י"ב שנה ויום אחד אינה צריכה לבדק:

== ו ==

'''ואם הניא אביה אתה.'''  אם מנע אותה מן הנדר, כלומר שהפר לה. הנאה זו איני יודע מה היא, כשהוא אומר ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר {{ממ|פסוק ט'}} הוי אומר הנאה זו הפרה. ופשוטו לשון מניעה והסרה, וכן ולמה תניאון {{ממ|במדבר ל"ב}}, וכן שמן ראש אל יני ראשי {{ממ|תהילים קמ"א}}, וכן וידעתם את תנואתי {{ממ|במדבר י"ד}}, את אשר סרתם מעלי:

'''וה' יסלח לה.'''  במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה ועוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים, זו היא שצריכה סליחה ואע"פ שהוא מופר, ואם המופרין צריכים סליחה, ק"ו לשאינן מופרים {{ממ|עי' קידושין פ"א}}:

== ז ==

'''ואם היו תהיה לאיש.'''  זו ארוסה, או אינו אלא נשואה כשהוא אומר ואם בית אישה נדרה הרי נשואה אמור, וכאן בארוסה, ובא לחלק בה שאביה ובעלה מפרין נדריה, הפר האב ולא הפר הבעל, או הפר הבעל ולא הפר האב, הרי זה אינו מופר, ואין צריך לומר אם קים אחד מהם:

'''ונדריה עליה.'''  שנדרה בבית אביה, ולא שמע בהן אביה ולא הופרו ולא הוקמו {{ממ|עי' ספרי}}:

== ח ==

'''ושמע אישה וגו'.'''  הרי לך שאם קים הבעל שהוא קים:

== ט ==

'''והפר את נדרה.'''  יכול אפלו לא הפר האב, ת"ל {{ממ|פסוק י"ז}} בנעריה בית אביה, כל שבנעוריה ברשות אביה היא {{ממ|ספרי שם}}:

== י ==

'''כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה.'''  לפי שאינה לא ברשות אב ולא ברשות בעל, ובאלמנה מן הנשואין הכתוב מדבר, אבל אלמנה מן הארוסין, מת הבעל נתרוקנה וחזרה רשות לאב {{ממ|נדרים ע'}}:

== יא ==

'''ואם בית אשה נדרה.'''  בנשואה הכתוב מדבר {{ממ|שם ס"ז}}:

== יד ==

'''כל נדר וכל שבעת אסר וגו'.'''  לפי שאמר שהבעל מפר, יכול כל נדרים במשמע, ת"ל ''' לענת נפש''' , אינו מפר אלא נדרי ענוי נפש בלבד, והם מפרשים במס' נדרים {{ממ|דף ע"ט}}:

== טו ==

'''מיום אל יום.'''  שלא תאמר מעת לעת, לכך נאמר מיום אל יום, ללמדך שאין מפר אלא עד שתחשך {{ממ|נדרים ע"ו}}:

== טז ==

'''אחרי שמעו.'''  אחרי ששמע וקים, שאמר אפשי בו, וחזר והפר לה אפלו בו ביום:

'''ונשא את עונה.'''  הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל ענשין:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}