עריכת הדף "רש"י/במדבר/ז"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''ויהי ביום כלות משה.'''  כלת כתיב, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחפה {{ממ|פסיקתא. תנחומא}}:

'''כלות משה.'''  בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכתוב במשה, לפי שמסר נפשו עליו, לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראהו בהר, להורות לעושי המלאכה, ולא טעה בתבנית אחת. וכן מצינו בדוד, לפי שמסר נפשו על בנין בית המקדש, שנאמר זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' וגו' {{ממ|תהילים קל"ב}}, לפיכך נקרא על שמו, שנאמר {{ממ|מ"א י"ב}} ראה ביתך דוד {{ממ|תנחומא}}:

'''כלות משה להקים.'''  ולא נאמר ביום הקים, מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו{{הערה|מקורו בתו"כ {{ממ|ויקרא ט כג}}, ויש מקשים כיצד בנה את המשכן בכל שבעת ימי המילואים הלא בשבת אין בנין בית המקדש דוחה את השבת {{ממ|[[בבלי/יבמות/ו/א|יבמות ו.]], [[רמב"ם/בית הבחירה/א#יב|רמב"ם ביה"ב פ"א הי"ב]]}}. ויישב החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/אורח חיים/עב|או"ח סימן עב]], ובשמו בספר חידושי יעקב, עמ' קיז}} עפ"י קושיית הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/שבת/ז/ב|שבת פ"ז ה"ב]]}} מדוע חשיב בנין המשכן בנין כיון שלא היה אלא לשעה ואינו אלא בנין עראי, ויישב שכיון שחנו ונסעו על פי הדיבור ולא ידעו מתי יסעו או יחנו ממילא חשיב בנין עולם. ולפ"ז בשבעת ימי המלואים שידעו שבכל יום יפרקו את המשכן ויבנוהו מתחילה נמצא שאין זה אלא בנין עראי ואין בו משום בונה. וע"ע פנים יפות {{ממ|פ' שמיני}}, שו"ת אבני נזר {{ממ|או"ח סימן רלג}} שעמדו אף הם בקושיא זו.}} ובאותו היום העמידו ולא פרקו, לכך נאמר כלות משה להקים, אותו היום כלו הקמותיו, וראש חדש ניסן היה, בשני נשרפה הפרה, בשלישי הזו הזיה ראשונה, ובשביעי גלחו {{ממ|ספרי}}:

== ב ==

'''הם נשיאי המטת.'''  שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מכים עליהם, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ה#|שמות ה]]}} ויכו שטרי בני ישראל וגו' {{ממ|ספרי}}:

'''הם העמדים על הפקדים.'''  שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל, שנאמר ואתכם יהיו וגו' {{ממ|במדבר א'}}:

== ג ==

'''שש עגלת צב.'''  אין צב אלא מחפים, וכן ובצבים ובפרדים {{ממ|ישעיה ס"ו}}. עגלות מכסות קרויות צבים:

'''ויקריבו אותם לפני המשכן.'''  שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום. אמר רבי נתן מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחלה אלא כך אמרו הנשיאים, יתנדבו צבור מה שיתנדבו, ומה שמחסרין, אנו משלימין, כיון שראו שהשלימו צבור את הכל, שנאמר והמלאכה היתה דים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לו#|שמות לו]]}}, אמרו מעתה מה לנו לעשות הביאו אבני השהם והמלואים לאפוד ולחשן, לכך התנדבו כאן תחלה {{ממ|ספרי}}:

== ז ==

'''כפי עבדתם.'''  שהיה משא בני גרשון קל משל מררי, שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים:

== ט ==

'''כי עבדת הקדש עלהם.'''  משא דבר הקדשה, הארון והשלחן וגו', לפיכך בכתף ישאו:

== י ==

'''ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח.'''  לאחר שהתנדבו העגלות והבקר לשאת המשכן, נשאם לבם להתנדב קרבנות המזבח לחנכו:

'''ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח.'''  כי לא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי הגבורה {{ממ|ספרי}}:

== יא ==

'''יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח.'''  ועדין לא היה יודע משה היאך יקריבו, אם כסדר תולדותם, אם כסדר המסעות, עד שנאמר לו מפי הקב"ה יקריבו למסעות, איש יומו {{ממ|שם}}:

== יב ==

'''ביום הראשון.'''  אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים וכו', כדאיתא בסדר עולם:

'''למטה יהודה.'''  יחסו הכתוב על שבטו, ולא שגבה משבטו והקריב, או אינו אומר למטה יהודה אלא שגבה משבטו והביא, ת"ל זה קרבן נחשון, משלו הביא {{ממ|שם}}:

== יג ==

'''שניהם מלאים סלת.'''  למנחת נדבה:

== יד ==

'''עשרה זהב.'''  כתרגומו, משקל עשר שקלי הקדש היה בה:

'''מלאה קטרת.'''  לא מצינו קטרת ליחיד ולא על מזבח החיצון אלא זו בלבד, והוראת שעה היתה {{ממ|מנחות נ'}}:

== טו ==

'''פר אחד.'''  מיחד שבעדרו {{ממ|עי' ספרי}}:

== טז ==

'''שעיר עזים אחד לחטאת.'''  לכפר על קבר התהום, טמאת ספק {{ממ|עי' ספרי}}:

== יח ==

'''הקריב נתנאל בן צוער כו' הקרב את קרבנו.'''  מה ת"ל הקריב בשבטו של יששכר מה שלא נאמר בכל השבטים לפי שבא ראובן וערער ואמר: אחר שקדמני יהודה, אקריב אני אחריו, אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסעות, לדגליהם, לכך אמר הקרב את קרבנו, והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב, לשון צווי, שמפי הגבורה נצטוה הקרב". ומהו הקריב הקריב שני פעמים שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים, אחת שהיו יודעים בתורה, שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים {{ממ|דבהי"א י"ב}}, ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו. וביסודו של רבי משה הדרשן מצאתי, אמר רבי פנחס בן יאיר נתנאל בן צוער השיאן עצה זו:

== יט ==

'''קערת כסף.'''  מנין אותיותיו בגימטריא תתק"ל, כנגד שנותיו של אדם הראשון:

'''שלשים ומאה משקלה.'''  על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן ק"ל שנה היה, שנאמר ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ה#|בראשית ה]]}}:

'''מזרק אחד כסף.'''  בגימטריא תק"ך, על שם נח שהעמיד תולדות בן ת"ק שנה, ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזרת המבול קדם תולדותיו, כמו שפרשתי אצל והיו ימיו מאה ועשרים שנה {{ממ|שם ו'}}, לפיכך נאמר, מזרק אחד כסף, ולא נאמר מזרק כסף אחד כמו שנאמר בקערה, לומר שאף אותיות של אחד מצטרפות למנין:

'''שבעים שקל.'''  כנגד שבעים אמות שיצאו מבניו:

== כ ==

'''כף אחת.'''  כנגד התורה שנתנה מידו של הקב"ה:

'''עשרה זהב.'''  כנגד עשרת הדברות:

'''מלאה קטרת.'''  גימטריא של קטרת תרי"ג מצות, ובלבד שתחליף קו"ף בדל"ת ע"י א"ת ב"ש ג"ר ד"ק:

== כא ==

'''פר אחד.'''  כנגד אברהם, שנאמר בו ויקח בן בקר {{ממ|שם י"ח}}:

'''איל אחד.'''  כנגד יצחק, ויקח את האיל וגו' {{ממ|שם כ"ב}}:

'''כבש אחד.'''  כנגד יעקב, והכשבים הפריד יעקב {{ממ|שם ל'}}:

== כב ==

'''שעיר עיזים.'''  לכפר על מכירת יוסף שנאמר בו וישחטו שעיר עזים {{ממ|שם ל"ז}}:

== כג ==

'''ולזבח השלמים בקר שנים.'''  כנגד משה ואהרן שנתנו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים:

'''אלים כבשים ועתדים.'''  שלשה מינים כנגד כהנים ולוים וישראלים, וכנגד תורה נביאים וכתובים, שלש חמשיות כנגד חמשה חמשין וחמשת הדברות הכתובין על לוח אחד וחמשה הכתובים על השני. עד כאן ביסודו של רבי משה הדרשן:

== כד ==

'''ביום השלישי נשיא וגו'.'''  ביום השלישי היה הנשיא המקריב זבולן, וכן כלם, אבל בנתנאל שנאמר בו הקריב נתנאל, נופל אחריו הלשון לומר נשיא יששכר, לפי שכבר הזכיר שמו והקרבתו, ובשאר שלא נאמר בהן הקריב, נופל עליהן לשון זה, נשיא לבני פלוני, אותו היום היה הנשיא המקריב לשבט פלוני:

== פד ==

'''ביום המשח אתו.'''  בו ביום שנמשח הקריב, ומה אני מקים אחרי המשח {{ממ|פסוק פ"ח}} שנמשח תחלה וא"כ הקריב, או אחרי המשח, לאחר זמן ולא בא ללמד ביום המשח אלא לומר שנמשח ביום כשהוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ז#|ויקרא ז]]}} ביום משחו אתם, למדנו שנמשח ביום, ומת"ל ביום המשח אתו  ביום שנמשח הקריב {{ממ|ספרי}}:

'''קערת כסף שתים עשרה.'''  הם הם שהתנדבו, ולא ארע בהם פסול {{ממ|שם}}:

== פה ==

'''שלשים ומאה הקערה האחת וגו'.'''  מה ת"ל לפי שנאמר שלשים ומאה ולא פרש באיזו שקל, לכך חזר ושנאה כאן, וכלל בכלן, ''' כל כסף הכלים, בשקל הקדש''' :

'''כל כסף הכלים וגו'.'''  למדך שהיו כלי המקדש מכונים במשקלן, שוקלן אחד אחד, ושוקלן כלן כאחד, לא רבה ולא מעט {{ממ|שם}}:

== פו ==

'''כפות זהב שתים עשרה.'''  למה נאמר לפי שנאמר כף אחת עשרה זהב, היא של זהב ומשקלה עשרה שקלים של כסף, או אינו אלא כף אחת של כסף ומשקלה עשרה שקלי זהב, ושקלי זהב אין משקלם שוה לשל כסף, ת"ל כפות זהב, של זהב היו {{ממ|שם}}:

== פט ==

'''ובבא משה.'''  שני כתובים המכחישים זה את זה, שלישי בא והכריע ביניהם, כתוב אחד אומר וידבר ה' אליו מאהל מועד {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/א#|ויקרא א]]}}, והוא חוץ לפרכת, וכתוב אחד אומר ודברתי אתך מעל הכפרת {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#|שמות כה]]}}, בא זה והכריע ביניהם: משה בא אל אהל מועד, ושם שומע את הקול הבא מעל הכפרת מבין שני הכרובים, הקול יוצא מן השמים לבין שני הכרובים, ומשם יצא לאהל מועד {{ממ|ספרי}}:

'''וישמע את הקול.'''  יכול קול נמוך, ת"ל את הקול, הוא הקול שנדבר עמו בסיני, וכשמגיע לפתח היה נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל:

'''מדבר.'''  כמו מתדבר, כבודו של מעלה לומר כן, מדבר בינו לבין עצמו, ומשה שומע מאליו:

'''וידבר אליו.'''  למעט את אהרן מן הדברות {{ממ|עי' ספרי}}:

{{שולי הגליון}}

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}