עריכת הדף "רע"ב/סנהדרין/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''כהן גדול.''' אינו יוצא אחר המטה. דלמא אתי למנגע מתוך טרדתו, ורחמנא אמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כא#יא|ויקרא כא יא]]}} ועל כל נפשות מת לא יבוא:

'''הן נכסין והוא נגלה.''' כיון שנתכסו נושאי המטה מן המבוי כלומר שיצאו ממנו, הוא נגלה ונכנס בתוכו. אבל כל זמן שהן נגלין ונראין במבוי, הוא נכסה ממנו שאינו נכנס לתוכו:

'''ויוצא עמהן עד פתח העיר.''' שבעיר מצויין מבואות ויכול להתכסות מהן. אבל חוץ לעיר ליכא הכירא:

'''שנאמר ומן המקדש לא יצא.''' רבי יהודה דריש ומן המקדש לא יצא כל עיקר. ור' מאיר דריש ומקדושתו לא יצא, כלומר יזדהר שלא יבא לידי מגע, ובתוך העיר שיש מבואות איכא היכרא ומזדהר. והלכה כרבי יהודה:

'''וכשהוא מנחם את אחרים.''' דבמת שאינו שלו כולי עלמא מודו דיכול הוא לילך, דלא טריד ולא אתי למנגע. וכשחוזרין מן הקברות ועומדין בשורה לנחם האבלים וכל העם עוברים זה אחר זה ומנחמין האבל שעומד במעמדו וכל אחד אומר לו תתנחם מן השמים:

'''והממונה ממצעו.''' שהוא הולך לימין כהן גדול וכל העם משמאלו, נמצא כהן גדול באמצע:

'''הממונה.''' הוא הסגן, שהוא ממונה לעבוד תחת כהן גדול אם יארע פסול בכהן גדול ביום הכפורים:

'''אנו כפרתך.''' בנו תתכפר אתה ואנחנו תחתיך לכל הראוי לבא עליך:

'''וכשמברין אותו.''' שאבל אסור לאכול סעודה ראשונה משלו, וקרוביו ואוהביו מאכילין אותו:

'''מסובין על הארץ.''' הן מצירין ומתאבלין בצערו:

'''והוא מיסב.''' בכבוד על הספסל:

==ב==
'''המלך לא דן ולא דנין אותו.''' ודוקא מלכי ישראל שאינם נשמעים לדברי חכמים. אבל מלך ממלכי בית דוד. דן ודנין אותו, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כא#יב|ירמיה כא יב]]}} בית דוד כה אמר ה' דינו לבוקר משפט:

'''אין שומעין לו.''' דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, וגנאי הוא לו שתחלוץ וירקה בפניו. וכל שאינה בת חליצה אינה בת יבום. וכן הלכה:

'''מלך נושא אלמנתו של מלך.''' והלכה כר' יהודה בהא:

==ג==
'''אינו יוצא מפתח פלטרין שלו.''' שגנאי הוא למלך להראות עגמת נפש לפני העם:

'''לפייס את העם.''' כדי שיכירו שלא בעצת דוד הרג יואב את אבנר. ואין הלכה כרבי יהודה:

'''דרגש.''' מטה:

==ד==
'''למלחמת הרשות.''' מלחמת שאר אומות חוץ ממלחמת עמלק ומלחמת שבעה עממין:

'''ופורץ.''' גדר של אחרים:

'''לעשות לו דרך.''' ללכת לכרמו ולשדהו:

'''ואין ממחין בידו.''' אין מעכבין עליו:

'''חלק בראש.''' חלק היפה בורר ראשון. ונוטל מחצה מכל הבזה:

'''אלא שמונה עשרה.''' שהרי דוד היו לו שש נשים וקאמר ליה נביא ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה, כהנה קמא שית, בתרא שית, הרי שמונה עשר:

'''מרבה הוא לו.''' יותר מי"ח. ושלש מחלוקות יש בדבר. ת"ק סבר נושא י"ח ואפילו פרוצות, ויותר מי"ח לא ישא ואפילו כשרות, שכך הוא גזירת הכתוב. ר' יהודה סבר נושא י"ח ואפילו פרוצות, ויותר מי"ח פרוצות לא ישא, וכשרות והגונות ישא כמו שירצה. ופליג אתנא קמא בחדא. ר' שמעון סבר אפילו אחת פרוצה לא ישא, וכשרות והגונות לא ישא יותר משמונה עשרה. ופליג אתנא קמא בחדא ואדרבי יהודה בתרתי. והלכה כת"ק:

'''אלא כדי מרכבתו.''' דוקא סוסים בטלים להרחיב דעתו ולהתגדל ברוב סוסים [אסור]. אבל כדי רכבו ופרשיו להלחם באויביו מותר:

'''אספניא.''' שכר חיילות הנכנסים ויוצאים עמו כל השנה:

'''וכותב לו ס"ת לשמו.''' חוץ מס"ת שחייב כל אדם מישראל להיות לו ספר תורה, והוא מונח בבית גנזיו. וספר תורה שכותב לשמו כשהוא מלך נכנס ויוצא עמו תמיד:

'''מיסב.''' על השלחן:

==ה==
'''כשהוא מסתפר.''' כשמגלח שער ראשו:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}