עריכת הדף "רע"ב/זבחים/ו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
==א==
'''קדשי קדשים.''' כאילו נשחטו בצפון. דכתיב {{ממ|שם כ'}} וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, כולו כשר לעולה וכולו כשר לשלמים, ואע"ג דעולה טעונה צפון ואין שלמים טעונים צפון:

'''מחצי המזבח ולצפון כצפון.''' דמשמע ליה חציו לעולותיך וחציו לשלמיך. דאי סלקא דעתך כולו לעולה כשר, השתא כולו לעולה אמרת דכשר, כולו לשלמים ששחיטתן בכל מקום מיבעיא. ואידך, איצטריך, סלקא דעתך אמינא עולה דדחיק לה מקום, שלא הוכשרו לה שאר הרוחות, ופעמים שהעולות מרובות וצר להם המקום, לפיכך הכשיר להם ראש המזבח, אבל שלמים דלא דחיק להו המקום לא הכשיר להם ראש המזבח, קמ"ל. והלכה כרבי יוסי:

'''היו נקמצות בכל מקום.''' ואינם טעונות צפון. דלא קבע הכתוב מקום לקמיצה:

'''לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יח#|במדבר יח]]}} לכל קרבנם ולכל מנחתם, וסמיך ליה בקודש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אותו:

'''ליום ולילה עד חצות.''' דילפינן ממנחת לחמי תודה:

==ב==
'''חטאת העוף היתה נעשית בקרן מערבית דרומית.''' משום דמנחת חוטא קרויה חטאת, דכתיב במנחת חוטא {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ה#יא|ויקרא ה יא]]}} לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא. ומשמע נמי שהחטאת קרויה מנחה. דחטאת נהפכה להיות מנחה בדלי דלות, ומנחה מצינו שטעונה הגשה בקרן מערבית דרומית דכתיב {{ממ|שם ו}} הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח, איזהו רוח שהוא לפני ה' ואל פני המזבח, הוי אומר זו רוח מערבית דרומית, דלפני ה' הוא מערב, ופני המזבח הוא הדרום ששם היה הכבש, ומה מנחה טעונה הגשה בקרן מערבית דרומית, אף חטאת העוף עבודתה בקרן מערבית דרומית. והזאת דמה היא עיקר עבודתה:

'''בכל מקום היתה כשרה.''' למליקתה:

'''אלא זה היה מקומה.''' להזאתה. והכי מפרש לה בגמרא:

'''מלמטה.''' למטה מחוט הסקרא:

'''הגשות.''' של מנחות קודם קמיצתן, כדכתיב {{ממ|שם ב'}} והגישה אל המזבח:

'''ושיירי הדם.''' של חטאות החיצונות היה שופך אל יסוד דרומי. כדילפינן בפרק איזהו מקומן:

'''ניסוך המים.''' בחג הסוכות:

'''והיין.''' בכל יום. ששם היו השיתין ולא היה אפשר לנסך כי אם שם:

'''ועולת העוף כשהיא רבה במזרח.''' דעיקר מקומה בקרן דרומית מזרחית, מפני שקרובה לבית הדשן לזרוק שם מוראה ונוצה, כדכתיב {{ממ|שם א'}} והשליך אותה וגו' אל מקום הדשן. וכשהיא רבה שם שיש כהנים הרבה באותה הקרן עסוקים בעולות ואין לזה מקום לעמוד בסובב דעולת העוף נעשית למעלה, בא לו לקרן דרומית מערבית, שאף היא סמוכה לבית הדשן יותר משאר שתי קרנות, שבית הדשן סמוך לכבש היה במזרחו של כבש ולדרומו של מזבח:

==ג==
'''ומקיפים דרך שמאל.''' מקיפים את המזבח בשביל צרכי עבודה. כגון למתן דמי חטאות ולסידור מערכה או להפך אברים בצנורא, ויורדים במערבו של כבש שהיא שמאל העולין למזבח בעלייתן:

'''חוץ מן העולה לג' דברים אלו.''' הנעשים בקרן מערבית דרומית, שהן ניסוך המים והיין ועולת העוף, שכשהוא עולה למזבח פונה לסובב לשמאל באותה הקרן וכשגמר חוזר על עקב דרך עלייתו. בניסוך המים והיין, שמא יתעשנו בעשן המזבח בעוד שהוא פונה דרך ימין ומקיף לשמאל ויפיגו טעמן וריחן, ואנן בעינן תמימים יהיו לכם ונסכיהם שיהיו הנסכים תמימים. ועולת העוף נמי שמא תתעשן ותמות:

==ד==
'''היה מולק את ראשה.''' אוחז שתי גפיה בשתי אצבעותיו זרת וקמיצה של ידו השמאלית{{הערה|דברי רבנו כאן על פי פירוש המשניות לרמב"ם אבל במשנה תורה לא הזכיר 'השמאלית' ויש שרצו למחוק תיבה זו. בביאור כ"ז עיין שו"ת מאיר נתיבים ח"א השאלה הי"ב {{ממ|דף כא. מדפי הספר, אור עולם תקנ"א; דף מא. במהדורת אור עולם תש"ך. אין מספור סימנים בנדפס שם}}.}}, והעוף על גבי ידו ופניו של עוף לצד גב ידו שיהיה העורף למעלה, ומותח צוארו הגרון על רוחב של שתי אצבעותיו אצבע ואמה. ומולק בצפרנו. וזו אחת מעבודות קשות שבמקדש:

'''ואינו מבדיל.''' הראש מן הגוף. אלא חותך שדרה ומפרקת ורוב בשר עמו עד שמגיע לושט או לקנה ונוטל סימן אחד לבדו ומולק, כדכתיב ולא יבדיל:

'''ומזה מדמה.''' אוחז בעוף ומזה. שלא היה מזה לא בכלי ולא באצבע אלא בגופו של עוף:

'''היה מתמצה.''' שמקרב בית מליקתו למזבח ודוחקו בקיר והדם מתמצה ויורד ליסוד. דבחטאת העוף כתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ה#|ויקרא ה]]}} והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח, איזהו קיר שהשירים שלו מתמצין ליסוד. הוי אומר זה קיר התחתון, דהיינו מן החוט ולמטה. דאי קיר העליון, דהיינו מן החוט ולמעלה, פעמים שהיה מתמצה לסובב, כיון שעושה למעלה מן הסובב שהחוט למטה מן הסובב אמה:

==ה==
'''עלה בכבש.''' לפי שעולת העוף נעשית למעלה, דלא כתיב בעולת העוף יסוד, אלא בחטאת העוף בלבד. ובבהמה איפכא, דחטאת בהמה נעשית למעלה דכתיב בה קרנות המזבח, ועולת בהמה למטה דכתיב {{ממ|שם ד'}} אל יסוד מזבח העולה, תלה היסוד בעולה:

'''בא לו לקרן דרומית מזרחית.''' לפי שהיא קרובה לבית הדשן ששם משליך המוראה והנוצה:

'''ממול ערפה.''' מול הרואה את ערפה. והוא אחורי הצואר. ואע"פ שלא נאמר בעולה מול עורף, למדנו בה מול עורף מחטאת:

'''ומבדיל.''' חותך שני סימנים. דמדכתיב בחטאת העוף ולא יבדיל, למדנו שבעולת העוף מבדיל:

'''והקיף בית מליקתו למזבח.''' מקרב ודוחק בית המליקה בקיר המזבח כדי שיתמצה הדם:

'''וספגו במלח.''' לשון שאיבה ולקיחה, כמו סופג את הארבעים. אף כאן נותן עליו מלח כדי שיהא הראש מושך ומקבל המלח. פירוש אחר, ספגו בגימ"ל כמו סופקו בקו"ף, לשון ויספוק את כפיו {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כד#|במדבר כד]]}}:

'''מוראה.''' זפק:

'''נוצה.''' קודר בו כמין ארובה ונוטל כל העור והנוצה שכנגד הזפק עם הזפק ומשליך:

'''שסע.''' את העוף בין אגפים ולא היה מבדיל:

==ו==
'''הבדיל בחטאת.''' שמלק שני סימנים בחטאת:

'''או לא הבדיל בעולה.''' שמלק בה סימן אחד:

'''פסול.''' דכל שינוי שהוא לפני עבודת הדם פסול:

'''ולא מיצה דם הגוף פסולה.''' דעיקר דמים בגוף הוא דשכיחי:

==ז==
'''חטאת העוף שמלקה שלא לשמה.''' מליקה בעוף במקום שחיטה בבהמה. ומיצוי בעוף במקום זריקת הדם בבהמה. והמחשבה הפוסלת בשחיטה וזריקת דם בבהמה, פוסלת במליקה ובמיצוי הדם בעוף. אבל קבלה והלוך אין בעוף:

'''עולת העוף כשרה.''' כדתנן בריש פרק קמא גבי בהמה, כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת:

'''לאכול דבר שדרכו לאכול.''' חטאת העוף:

'''להקטיר דבר שדרכו להקטיר.''' עולת העוף:

'''שלא לשמה.''' אין מוציא עולה מידי פגול, לפי שהיא כשרה שלא לשמה. וכולה מתניתין מפורשת לעיל פרק ב':

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>