עריכת הדף "רמב"ם/תשובה/ז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|4||'''פרק שביעי'''}}}}

{{אות סעיף|א}}
הואיל ורשות כל אדם נתונה לו כמו שבארנו ישתדל אדם לעשות תשובה ולהתודות בפיו מחטאיו ולנעור כפיו מחטאיו כדי שימות והוא בעל תשובה ויזכה לחיי העולם הבא:

{{אות סעיף|ב}}
לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות ושמא ימות בשעתו ונמצא עומד בחטאו לפיכך ישוב מחטאיו מיד. ולא יאמר כשאזקין אשוב שמא ימות טרם שיזקין הוא ששלמה אמר בחכמתו [[תנ"ך/קהלת/ט#ח|בכל עת יהיו בגדיך לבנים]]:

{{אות סעיף|ג}}
אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה כגון זנות וגזל וגניבה. אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה. ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם. וכן הוא אומר [[תנ"ך/ישעיה/נה#ז|יעזוב רשע וגו']]:

{{אות סעיף|ד}}
ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה. אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם. ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו. אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו. כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם:

{{אות סעיף|ה}}
כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר [[תנ"ך/דברים/ל#א|והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו']] [[תנ"ך/דברים/ל#ב|ושבת עד ה' אלהיך]] [[תנ"ך/דברים/ל#ג|ושב ה' אלהיך]]:

{{אות סעיף|ו}}
גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר [[תנ"ך/הושע/יד#ב|שובה ישראל עד ה' אלהיך]]. ונאמר [[תנ"ך/עמוס/ד#ו|ולא שבתם עדי נאם ה']]. ונאמר [[תנ"ך/ירמיה/ד#א|אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב]]. כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק. התשובה מקרבת את הרחוקים. אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה. והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד. וכן אתה מוצא שבלשון שהקדוש ברוך הוא מרחיק החוטאים בה מקרב את השבים בין יחיד בין רבים. שנאמר [[תנ"ך/הושע/ב#א|והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי]]. ונאמר ביכניהו ברשעתו [[תנ"ך/ירמיה/כב#ל|(כתוב) [כתבו] את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו]] [[תנ"ך/ירמיה/כב#כד|אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני וגו']]. וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו [[תנ"ך/חגי/ב#כג|ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם]] :

{{אות סעיף|ז}}
כמה מעולה מעלת התשובה. אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/נט#ב|עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם]]. צועק ואינו נענה שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/א#טו|כי תרבו תפלה וגו']] ועושה מצות וטורפין אותן בפניו שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/א#יב|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי]], [[תנ"ך/מלאכי/א#י|מי גם בכם ויסגר דלתים וגו']]. והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר [[תנ"ך/דברים/ד#ד|ואתם הדבקים בה' אלהיכם]]. צועק ונענה מיד שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/סה#כד|והיה טרם יקראו ואני אענה]]. ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר [[תנ"ך/קהלת/ט#ז|כי כבר רצה האלהים את מעשיך]]. ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר [[תנ"ך/מלאכי/ג#ד|וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות]]:

{{אות סעיף|ח}}
בעלי תשובה דרכן להיות שפלים וענוים ביותר. אם חרפו אותן הכסילים במעשיהם הראשונים ואמרו להן אמש היית עושה כך וכך ואמש היית אומר כך וכך. אל ירגישו להן אלא שומעין ושמחים ויודעין שזו זכות להם. שכל זמן שהם בושים ממעשיהם שעברו ונכלמים מהן זכותם מרובה ומעלתם מתגדלת. וחטא גמור הוא לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים או להזכירן לפניו כדי לביישו. או להזכיר דברים וענינים הדומין להם כדי להזכירו מה עשה. הכל אסור ומוזהר עליו בכלל הוניית דברים שהזהירה תורה עליה שנאמר [[תנ"ך/ויקרא/כה#יז|ולא תונו איש את עמיתו]]:
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>