עריכת הדף "רמב"ם/שופר/א"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||הלכות שופר וסוכה ולולב}}}}
{{מרכז|יש בכללן שלש מצות עשה. וזהו פרטן:}}

{{מרכז|'''א) לשמוע קול שופר באחד בתשרי. ב) לישב בסוכה כל שבעת ימי החג. ג) ליטול לולב במקדש כל שבעת ימי החג.'''}}

{{מרכז|וביאור מצות האלו פרקים אלו:}}


{{מרכז|{{גופן|5||פרק ראשון}}}}
{{אות סעיף|א}}
מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר בראש השנה שנאמר [[תנ"ך/במדבר/כט#א|יום תרועה יהיה לכם]]. ושופר שתוקעין בו בין בראש השנה בין ביובל הוא קרן הכבשים הכפוף. *וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש. ואף על פי שלא נתפרש בתורה תרועה בשופר בראש השנה הרי הוא אומר ביובל [[תנ"ך/ויקרא/כה#ט|והעברת שופר וכו' תעבירו שופר]]. ומפי השמועה למדו מה תרועת יובל בשופר אף תרועת ראש השנה בשופר:


{{אות סעיף|ב}}
במקדש היו תוקעין בראש השנה בשופר אחד ושתי חצוצרות מן הצדדין השופר מאריך והחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר. ולמה תוקעין עמו בחצוצרות משום שנאמר [[תנ"ך/תהילים/צח#ו|בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה']]. אבל בשאר מקומות אין תוקעין בראש השנה אלא בשופר בלבד:


{{אות סעיף|ג}}
שופר של עכו"ם אין תוקעין בו לכתחלה ואם תקע יצא. ושל עיר הנדחת אם תקע בו לא יצא. שופר הגזול שתקע בו יצא שאין המצוה אלא בשמיעת הקול אע"פ שלא נגע בו ולא הגביהו השומע יצא *ואין בקול דין גזל. וכן שופר של עולה לא יתקע בו ואם תקע יצא שאין בקול דין מעילה. ואם תאמר והלא נהנה בשמיעת הקול מצות לא ליהנות ניתנו. לפיכך המודר הנייה משופר מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה:


{{אות סעיף|ד}}
שופר של ראש השנה אין מחללין עליו את יום טוב ואפילו בדבר שהוא משום שבות. כיצד היה השופר בראש האילן או מעבר הנהר ואין לו שופר אלא הוא אינו עולה באילן ואינו שט על פני המים כדי להביאו. ואין צריך לומר שאין חותכין אותו או עושין בו מלאכה. מפני שתקיעת שופר מצות עשה ויום טוב עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה. מותר ליתן בתוכו מים או יין או חומץ ביום טוב כדי לצחצחו. ולא יתן לתוכו מי רגלים לעולם מפני הכבוד שלא יהיו מצות בזויות עליו:


{{אות סעיף|ה}}
שיעור השופר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן. נסדק לאורכו פסול. לרחבו אם נשתייר בו כשיעור כשר וכאילו נכרת מקום הסדק. ניקב אם סתמו *שלא במינו פסול. סתמו במינו אם נשתייר רובו שלם ולא עכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה הרי זה כשר. קדחו בזכרותו כשר שמין במינו אינו חוצץ. דבק שברי שופרות עד שהשלימו לאחד פסול:


{{אות סעיף|ו}}
הוסיף עליו כל שהוא בין במינו בין שלא במינו פסול. צפהו זהב מבפנים או במקום הנחת פה פסול. צפהו מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לא נשתנה כשר. נתן שופר בתוך שופר אם קול פנימי שמע יצא ואם קול חיצון שמע לא יצא. הרחיב את הקצר וקצר את הרחב פסול:


{{אות סעיף|ז}}
היה ארוך וקצרו כשר. גרדו בין מבפנים בין מבחוץ אפילו העמידו על גלדו כשר. היה קולו עב או דק או צרור כשר שכל הקולות כשרין בשופר:


{{אות סעיף|ח}}
התוקע בתוך הבור או בתוך המערה. אותן העומדים בתוך הבור והמערה יצאו. והעומדים בחוץ אם קול שופר שמעו יצאו. ואם קול הברה שמעו לא יצאו. וכן התוקע לתוך חבית גדולה וכיוצא בה. אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא:

{{ניווט כללי תחתון}}