עריכת הדף "רמב"ם/יסודי התורה/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|'''הלכות יסודי התורה - פרק ב'''{{ש}}{{גופן|10|וילנה|'''פרק ב'''}}}}

{{אות סעיף|א}}
האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר [[תנ"ך/דברים/ו#ה|ואהבת את ה' אלהיך]]. ונאמר [[תנ"ך/דברים/ו#יג|את ה' אלהיך תירא]]:

{{אות סעיף|ב}}
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול. כמו שאמר דוד [[תנ"ך/תהילים/מב#ג|צמאה נפשי לאלהים לאל חי]]. וכמשחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו מפחד ויודע{{הערה|נ"א: ויפחד וידע.}} שהוא בריה קטנה שפלה, אפלה, עומדת בדעת קלה מעוטה{{הערה|נ"א: ומעוטה.}} לפני תמים דעות. כמו שאמר דוד [[תנ"ך/תהילים/ח#ד|כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך]]{{הערה|וגו'.}} [[תנ"ך/תהילים/ח#ד|מה אנוש כי תזכרנו]]. ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם:

{{אות סעיף|ג}}
כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלשה חלקים. מהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה והם הווים ונפסדים תמיד, כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות. ומהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה אבל אינן משתנין מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים אלא צורתן קבועה לעולם בגולמם ואינן משתנין כמו אלו, והם הגלגלים והכוכבים שבהן. ואין גולמן{{הערה|נ"א: גולמם.}} כשאר גולמים ולא צורתם כשאר צורות. ומהן ברואים צורה בלא גולם כלל, והם המלאכים. שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו:

{{אות סעיף|ד}}
ומהו זה שהנביאים אומרים{{הערה|ראה ישעיה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ו|ו]]}}.}} שראו המלאך אש ובעל כנפים. הכל במראה הנבואה ודרך חידה. לומר שאינו גוף ואינו כבד כגופות הכבדים. כמו שנאמר [[תנ"ך/דברים/ד#כד|כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא]] ואינו אש אלא משל. וכמו שנאמר [[תנ"ך/תהילים/קד#ד|עושה מלאכיו רוחות]]:

{{אות סעיף|ה}}
ובמה יפרדו הצורות זו מזו והרי אינן גופין. לפי שאינן שוין במציאותם אלא כל אחד מהן למטה ממעלתו של חבירו. והוא מצוי מכחו זה למעלה מזה והכל נמצאים מכחו של הקב"ה וטובו. וזהו שרמז שלמה בחכמתו ואמר [[תנ"ך/קהלת/ה#ז|כי גבוה מעל גבוה שומר]]:

{{אות סעיף|ו}}
זה שאמרנו למטה ממעלתו של חבירו, אינה מעלת מקום כמו אדם שיושב למעלה מחבירו. אלא כמו שאומרין בשני חכמים שאחד גדול מחבירו בחכמה, שהוא למעלה ממעלתו של זה. וכמו שאומרים בעילה שהיא למעלה מן העלול:

{{אות סעיף|ז}}
שינוי שמות המלאכים על שם מעלתם הוא. ולפיכך נקראים חיות הקדש והם למעלה מן הכל ואופנים ואראלים וחשמלים ושרפים ומלאכים ואלהים ובני אלהים וכרובים ואישים. כל אלו עשרה השמות שנקראו בהן המלאכים על שם עשר מעלות שלהן הן, ומעלה שאין למעלה ממנה אלא מעלת האל ברוך הוא היא מעלת הצורה שנקראת חיות. לפיכך נאמר בנבואה{{הערה|ראה יחזקאל {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א|א]]}}.}} שהן תחת כסא הכבוד. ומעלה עשירית היא מעלת הצורה שנקראת אישים והם המלאכים המדברים עם הנביאים ונראים להם במראה הנבואה. לפיכך נקראו אישים שמעלתם קרובה למעלת דעת בני אדם:

{{אות סעיף|ח}}
וכל הצורות האלו חיים ומכירין את הבורא ויודעים אותו דעה גדולה עד למאד. כל צורה וצורה לפי מעלתה לא לפי גודלה{{הערה|נ"א: גודלו.}}. אפילו מעלה הראשונה אינה יכולה להשיג אמתת הבורא כמו שהוא, אלא דעתה קצרה להשיג ולידע אבל משגת ויודעת יותר ממה שמשגת ויודעת צורה שלמטה ממנה. וכן כל מעלה ומעלה עד מעלה עשירית גם{{הערה|נ"א: וגם.}} היא יודעת הבורא דעה שאין כח בני האדם המחוברים מגולם וצורה יכול להשיג ולידע כמותה. והכל אינן יודעין הבורא כמו שהוא יודע עצמו:

{{אות סעיף|ט}}
כל הנמצאים חוץ מן הבורא, מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ, הכל מכח אמתתו נמצאו. ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו:

{{אות סעיף|י}}
הקב"ה מכיר אמתו{{הערה|נ"א: אמתתו.}} ויודע אותה כמו שהיא. ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין. שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד. שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה חוץ ממנו היו שם אלוהות הרבה הוא וחייו ודעתו, ואין הדבר כן אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד. נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד. ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו. ולפיכך אומר [[תנ"ך/בראשית/מב#טו|חֵי פרעה]] ו[[תנ"ך/שמואל א/כה#כו|חֵי נפשך]] ואין אומר חֵי ה' אלא [[תנ"ך/שמואל א/כה#כו|חַי ה']]. שאין הבורא וחייו שנים כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים. לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים כמו שאנו יודעין אותם אלא מחמת עצמו ידעם. לפיכך{{הערה|נ"א: תיבת לפיכך אינה.}} מפני שהוא יודע עצמו{{הערה|נ"א נוסף: לפיכך.}}יודע הכל שהכל נסמך לו בהוייתו:

{{אות סעיף|יא}}
דברים אלו שאמרנו בענין זה בשני פרקים אלו כמו טיפה מן הים הם ממה שצריך לבאר בענין זה. וביאור כל העיקרים שבשני פרקים אלו הוא הנקרא מעשה מרכבה:

{{אות סעיף|יב}}
צוו חכמים הראשונים שלא לדרוש בדברים אלו אלא לאיש אחד בלבד והוא שיהיה חכם ומבין מדעתו, ואחר כך מוסרין לו ראשי הפרקים, ומודיעין אותו שמץ מן הדבר והוא מבין מדעתו, וידע סוף הדבר ועומקו. ודברים אלו דברים עמוקים עד למאד ואין כל דעת ודעת ראויה לסובלם{{הערה|נ"א: לסובלן.}}. ועליהם אמר שלמה בחכמתו דרך משל [[תנ"ך/משלי/כז#כו|כבשים ללבושך]], כך אמרו חכמים{{הערה|חגיגה {{ממ|[[בבלי/חגיגה/יג/א|יג.]]}} ראה להלן בהערה.}} בפירוש משל זה דברים שהן כבשונו של עולם יהיו ללבושך, כלומר לך לבדך ואל תדרוש אותם ברבים. ועליהם אמר [[תנ"ך/משלי/ה#יז|יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך]]. ועליהם אמר [[תנ"ך/שיר השירים/ד#יא|דבש וחלב תחת לשונך]], כך פירשו חכמים הראשונים{{הערה|[[בבלי/חגיגה/יג/א|שם]]: רב יוסף הוה גמיר מעשה המרכבה סבי דפומבדיתא הוו תנו במעשה בראשית אמרו ליה ליגמור לן מר מעשה מרכבה אמר להו אגמרון לי מעשה בראשית בתר דאגמרון אמרו ליה ליגמרון מר במעשה מרכבה אמר להו תנינא בהו דבש וחלב תחת לשונך דברים המתוקין מדבש וחלב יהו תחת לשונך ר' אבהו אמר מהכא כבשים ללבושך דברים שהן כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך.}} דברים שהן כדבש וחלב, יהיו תחת לשונך:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}