עריכת הדף "רמב"ם/יסודי התורה/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

{{מרכז|{{גופן|4||'''פרק א'''}}}}

{{אות סעיף|א}}
'''י'''סוד '''ה'''יסודות '''ו'''עמוד '''ה'''חכמות לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל נמצא. וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו:

{{אות סעיף|ב}}
ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות:

{{אות סעיף|ג}}
ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי. ולא יבטל הוא לבטולם. שכל הנמצאים צריכים לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם. לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם:

{{אות סעיף|ד}}
הוא שהנביא אומר [[תנ"ך/ירמיה/י#י|וה' אלהים אמת]]. הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמתתו. והוא שהתורה אומרת [[תנ"ך/דברים/ד#לה|אין עוד מלבדו]]. כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו:

{{אות סעיף|ה}}
המצוי הזה הוא אלהי העולם אדון כל הארץ. והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית. בכח שאין לו הפסק. שהגלגל סובב תמיד ואי אפשר שיסוב בלא מסבב. והוא ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ובלא גוף:

{{אות סעיף|ו}}
וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר [[תנ"ך/שמות/כ#ב|אנכי ה' אלהיך]]. וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה. עובר בלא תעשה שנאמר [[תנ"ך/שמות/כ#ב|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני]]. וכופר בעיקר שזהו העיקר הגדול שהכל תלוי בו:

{{אות סעיף|ז}}
אלוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים. אלא אחד. שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם. לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה. ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות. אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם. אילו היו אלוהות הרבה היו גופין וגויות. מפני שאין הנמנים השוין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שיארעו בגופות והגויות. ואילו היה היוצר גוף וגוייה היה לו קץ ותכלית שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ. וכל שיש לגופו קץ ותכלית יש לכחו קץ וסוף. ואלהינו ברוך שמו הואיל וכחו אין לו קץ ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב תמיד. אין כחו כח גוף. והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר. לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד. וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר [[תנ"ך/דברים/ו#ד|ה' אלהינו ה' אחד]]:

{{אות סעיף|ח}}
הרי מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגוייה שנאמר [[תנ"ך/יהושע/ב#יא|כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת]], והגוף לא יהיה בשני מקומות. ונאמר [[תנ"ך/דברים/ד#טו|כי לא ראיתם כל תמונה]]. ונאמר [[תנ"ך/ישעיה/מ#כה|ואל מי תדמיוני ואשוה]]. ואילו היה גוף היה דומה לשאר גופים{{הערה|נ"א: גופין.}}:

{{אות סעיף|ט}}
אם כן מהו זה שכתוב בתורה [[תנ"ך/שמות/כד#י|ותחת רגליו]]. [[תנ"ך/שמות/לא#יח|כתובים באצבע אלהים]]. יד ה'. עיני ה'. אזני ה'. וכיוצא בדברים האלו. הכל לפי דעתן של בני אדם הוא שאינן מכירין אלא הגופות ודברה תורה כלשון בני אדם. והכל{{הערה|נ"א: הכל.}} כנויים הן. שנאמר [[תנ"ך/דברים/לב#מא|אם שנותי ברק חרבי]], וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג, אלא משל והכל משל. ראיה לדבר שנביא אחד אומר שראה הקב"ה [[תנ"ך/דניאל/ז#ט|לבושיה כתלג חיור]]. ואחד ראהו [[תנ"ך/ישעיה/סג#א|חמוץ בגדים מבצרה]]. משה רבינו עצמו ראהו על הים כגבור עושה מלחמה. ובסיני כשליח צבור עטוף{{הערה|עיין במכילתא {{ממ|שמות כ ב}}: לפי שנגלה על הים כגבור עושה מלחמות שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#ג|שמות טו ג]]}} ה' איש מלחמה, נגלה על הר סיני כזקן מלא רחמים שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כד#י|שם כד י]]}} ויראו את אלהי ישראל.}} לומר שאין לו דמות וצורה אלא הכל במראה הנבואה ובמחזה, ואמתת הדבר אין דעתו של אדם מבין{{הערה|נ"א: מבינה.}} ולא יכולה להשיגו ולחקרו. וזהו{{הערה|נ"א: וזה.}} שאמר הכתוב [[תנ"ך/איוב/יא#ז|החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא]]:

{{אות סעיף|י}}
מהו זה שביקש משה רבינו להשיג כשאמר [[תנ"ך/שמות/לג#יח|הראני נא את כבודך]]. ביקש לידע אמיתת המצאו של הקדוש ברוך הוא עד שיהיה ידוע בלבו כמו ידיעת אחד מן האנשים שראה פניו ונחקקה צורתו בלבו, שנמצא אותו האיש נפרד בדעתו משאר האנשים. כך ביקש משה רבינו להיות מציאות הקב"ה נפרדת בלבו משאר הנמצאים, עד שידע אמתת המצאו כאשר היא. והשיבו ברוך הוא שאין כח בדעת האדם החי שהוא מחובר מגוף ונפש להשיג אמיתת דבר זה על בוריו. והודיעו ברוך הוא מה שלא ידע אדם לפניו ולא ידע לאחריו. עד שהשיג מאמיתת המצאו דבר שנפרד הקב"ה בדעתו משאר הנמצאים. כמו שיפרד אחד מן האנשים שראה אחוריו והשיג כל גופו ומלבושו בדעתו משאר גופי האנשים. ועל דבר זה רמז הכתוב ואמר [[תנ"ך/שמות/לג#כג|וראית את אחורי ופני לא יראו]]:

{{אות סעיף|יא}}
וכיון שנתברר שאינו גוף וגוייה יתברר שלא יארע לו אחד ממאורעות הגופות. לא חיבור ולא פירוד. לא מקום ולא מדה. לא עליה ולא ירידה. ולא ימין ולא שמאל. ולא פנים ולא אחור. ולא ישיבה ולא עמידה. ואינו מצוי בזמן עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומנין שנים. ואינו משתנה שאין לו דבר שיגרום לו שינוי. ואין לו לא מות ולא חיים כחיי הגוף החי. ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם. לא שינה ולא הקיצה. ולא כעס ולא שחוק. ולא שמחה ולא עצבות. ולא שתיקה ולא דבור כדבור בני אדם. וכך אמרו חכמים{{הערה|ראו חגיגה {{ממ|[[בבלי/חגיגה/טו/א|טו.]]}}: גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי. וראו עוד דברי רבינו בפירוש המשנה {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/סנהדרין/י#א|סנהדרין פ"י מ"א השורש השלישי]]}}.}} אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה ולא עורף ולא עיפוי:

{{אות סעיף|יב}}
והואיל והדבר כן הוא. כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים, הכל משל ומליצה הן. כמו שנאמר [[תנ"ך/תהילים/ב#ד|יושב בשמים ישחק]]. [[תנ"ך/דברים/לב#כא|כעסוני בהבליהם]]. [[תנ"ך/דברים/כח#סג|כאשר שש ה']] וכיוצא בהן. על הכל אמרו חכמים דברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר [[תנ"ך/ירמיה/ז#יט|האותי הם מכעיסים]]. הרי הוא אומר [[תנ"ך/מלאכי/ג#ו|אני ה' לא שניתי]]. ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח היה משתנה. וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם אבל הוא ברוך הוא יתברך ויתרומם על כל זה:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>