עריכת הדף "רלב"ג - ביאור המילות/שמות/יד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ד ==

'''אכבדה בפרעה ובכל חילו.''' ר"ל שכבר אתכבד ואתעלה בעבור מה שאביא בפרעה ובחילו. מהמכ' העצומה כי אז יכירו יש' כבודי וגבורתי ומעלתי לעשות כל מה שאחפוץ:

'''וידעו מצרים כי אני יי'.''' ר"ל שלא יהיה לישראל לירוא שירדפו עוד מצרים אחריהם כי כבר יתבאר להם שאני יי' במה שאביא עליהם מהמכה העצומה וייראו מפני זה מרדוף עוד אחרי בני ישראל וזהו התועלת המגיע לישראל כאשר ידעו המצרים הפלגת גבורת השם יתעלה כי הוא נלחם לישר' כי לא היתה הכונה בזה להביא המצרים לאמונת הש"י וזה מבואר בנפשו:

== ו ==

'''ויאסור את רכבו.''' ר"ל בצווי כי אין מחוק המלך לאסור רכבו או אולי עשה זה לרוב הזריזו' לרדוף אחריהם:

'''ואת עמו לקח עמו.''' יתכן שפתה אותם והסיתם לרדוף אחריהם כי הם היו יראים מזה למה שראו מהנפלאות אשר עשה השם יתע' בעבורם ואפשר שהכריח אותם לרדוף אחריהם ולה אמר ואת עמו לקח עמו:

== ז ==

'''ושלישים.''' ר"ל גבורים ושרים:

== ח ==

'''ובני ישראל יוצאים ביד רמה.''' ר"ל שלא היו הולכים כדמות בורחים:

== י ==

'''ופרעה הקריב.''' ר"ל שהנהיג מחנהו במרוצה חזקה באופן שהקריבו מאד לישראל כי טוב לנו עבוד את מצרים וגומר. יתכן שאמרו לו זה ליראתם שיהיה אלוהי ישראל הוא האלוה הפועל הרעות כמו שהיה חושב פרעה במה שאמר לישראל ראו כי רעה נגד פניכם כמו שביארנו במה שקדם ולזה השיב להם משה שיתיצבו ויראו את ישועת יי' אשר יעשה להם היום בהפך מה שהיו חושבים ממנו שיהיה פועל הרעות לבד ואפשר גם כן שישראל היו יראים שירדוף אחריהם פרעה מלך מצרים כשיראה שלא ישובו ולזה היו יראים שימותו במדבר והשיב להם משה שלא ייראו מזה כי השם ית' יסבב שלא יוסיפו המצרים לרדוף אחריהם ולזה אמר להם שלא יוסיפו לראות המצרים עוד עד עולם כי כבר ידעו המצרים כח השם יתע' וגבורתו בהכבדו בפרעה ברכבו ובפרשיו:

== יד ==

'''יי' ילחם לכם ואתם תחרישון.''' יתכן שצוה להם שלא יצעקו ולא ידברו כדי שלא ירגישו המצרים שהם קרובים להם מאד ויורו להם חצים או יזיקו להם באופן אחר ולזאת הסבה סבב השם יתע' בענן שיהיה בין המצרים וביניהם בדרך שלא יראו המצרים את ישראל ולא יזיקום:

== טו ==

'''מה תצעק אלי.''' יתכן שמשה היה צועק לשם יתעלה שיציל את ישראל מיד מצרים שהיו קרובים להם מאד ואף גם זאת שכבר ייעד השם יתע' למשה שכבר יכבד לב פרעה ובכל חילו והנה עם כל זה לא נמנע מלהתפלל לשם יתע' כי זה יהיה כלי אל שיחדש השם יתע' זה המופת אז על ידו להיותו דבק בשם יתעלה בעת התפילה. וידמה שכבר אמר השם יתע' למשה שלא יצטרך לו לזעוק אל יי' להכין עצמו אל שיהיה דבק לשם יתעלה בעבור שיהיה ראוי שיעשה זה המופת הנפלא על ידו כי היה דבק בו תמיד:

== יט ==

'''ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל.''' יתכן שקרא מלאך האלהים הכח והשופע מאת השם יתע' שישפע ממנו זה הפלא העצום. ר"ל עמוד הענן ועמוד האש ואפשר שיהיה מלאך האלהים הנזכר בזה הפסוק הוא משה כי הנביא יקרא מלאך כמו שקדם ואחשוב שעשה זה לפי שיש לנביא רושם בחדוש האותות והנפלאו' כמו שהתבאר בששי מספר מ"י ועוד כי היה בזה תועלת לישראל שלא ייראו מפרעה ומעמו כי הנביא שם עצמו במקום אשר היה בו מהסכנה יותר ולזה הוא מבואר שהוא היה יודע בלי ספק שלא יקרם שום נזק בזה ועוד כי לפי שהנביא היה יותר מושגח לעוצם התדבקותו בשם יתע' הנה היה ראוי שיהיה הוא אחרון כי בזה יעשה במלחמה שישמו מול פני המלחמה החזקה היותר גבורים:

== כ ==

'''ויהי הענן והחשך.''' ר"ל שכבר התקבצו שם שתי סבות להציל ישראל מיד המצרי' וזה כי כבר היה ענן מפסיק ביניהם אשר ימנעם מראותם והנה חשך הלילה ג"כ מנעם מראות אותם:

'''ויאר את הלילה.''' ר"ל שכבר האיר השם יתע' הלילה לישר' בעמוד אש וזה ג"כ סבה שלישית להציל ישראל:

== כא ==

'''ויולך יי' את הים ברוח קדי' עזה כל הלילה.''' ראוי שתדע כי השם כשיעשה המופתים ישתדל להמציא להם סבות אשר בהם יהיה יותר מעט מן הזרות אצל הטבע כמו שקדם וכבר ביארנו זה בששי ממ"י. ולזאת הסבה המציא הש' יתעלה ע"ד המופת רוח קדים עזה אשר היא מנגבת ומעתקת המים אל הצד המערבי באופן שחדש להם מקום מגולה בים והיומי הים מימינו ומשמאלו כי המקום ההוא יותר גבוה ולזה נשלם לו ההגלות עם השאר המים מימינו ומשמאלו וזה הוא הרצון בהם שאמר והמים להם חומה מימינם ומשמאלם לא שיהיו המים גבוהים מימין ומשמאל ולא יהיו נגרים שאם היה הענין כן לא יהיה מבא לרוח הקדים לחדוש זה המופת אלא שעם כל זה היו המים גבוהים בצד המערבי כי הרוח העתיקם שם והיה מונע אותם תמיד מהיותם נגרים ולזה הוליך יי' רוח קדים עזה כל הלילה. והנה קרא המים חומה. ואם אינם גבוהים לפי שהם היו מונעים המצרים מלבא עליהם מימינם ומשמאלם ולא היו יכולים ללכת כי אם מאחריהם. ומאחריהם היה הענן לחומר ביניהם:

== כד ==

'''וישקף יי' אל מחנה מצרים.''' יתכן שהמציא השם יתע' אז במחנה מצרים ענן עם איד קיטורי היה יורד ממנו מטר וברקים לבהלם עם שבזה נתלחלח המקום המגולה אשר בו היו מהים ולזה לא היו יכולים הסוסים ללכת והם הסירו אופן מרכבותיו להקל מהסוסים כדי שיוכלו לברוח ולצאת מהים ועם כל זה לא הועיל להם כי כבר היו הולכים שם בכבדות לרוב הטיט שהיה בים ואפשר שיהיה הרצון במה שאמר בעמוד אש וענן כי במחנה מצרים אשר הגביל אותו תמיד עמוד האש והענן שהיה בין מחנה ישראל ובין מחנה מצרים חדש השם יתע' מה שיהם את מחנה מצרים וזה עם מטר סוחף וברקים כמו שאמר דוד וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהומם או שהביא השם רוח מקבלת לרוח הראשונה הפכה המים שבאו לצד המערבי על מחנ' מצרים ואז הסירו המצרים אופן מרכבתיהם לברוח וזה הוא מה שאמר אחר זה נטה ידך על הים וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו וזה היה בתכלית הפלא כי במקום שהיו בו ישראל היתה מנשבת רוח הקדים ובמקום שהיו בו המצרים היה מנשבת הרוח המקבלת לה עד שנשלמה בזה האופן ההצלה לישראל בעת שהיו בו המצרים טובעים כמו שאמר אחר זה וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים ולא נשאר בהם עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. ר"ל כי בעת שהיו המצרים טובעים היו ישראל הולכים ביבשה בתוך הים:

== כז ==

'''וינער יי' את מצרים בתוך הים.''' הרצון בזה כי הרוח שדחה עליהם מי הים בלבלם ונערם והוליכם אל עומק מי הים לרוב הדחייה אשר היתה שם וזהו מה שאמר ירדו במצולות כמו אבן ואפשר היותו מענין צעקה כטעם נערו כגורי האריו' ר"ל שהם היו צועקים מאד בראותם בא עליהם מי הים והנה בזה התועלת לישראל להודיעם כי הם היו אחריהם ושכבר היו טובעים וזה שאם לא היה הענין כן הנה מפני שהיה הענן ביניהם לא יתאמת לישראל שהיו טובעים המצרים כי אולי יחשבו שלא ירדפו אחריהם בתוך הים אבל שבו מרדוף ואולם כששמעו אותם צועקים נתברר להם שהם היו בים אחריהם ושכבר טבעו שם כלם כי לא ראוי שנשאר מהמחנה ההוא דבר:

== ל ==

'''ויושע יי' ביום ההוא.''' ר"ל שביום ההוא נשלמה התשועה לישראל מיד מצרים כי זה יהיה סבה שלא יוסיפו המצרים עוד לרדוף אחריהם:

'''וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.''' ר"ל שהחלק מישראל שיצאו מהים והיו על שפת הים היו רואים המצרים טובעים בים. או יהיה הרצון בזה שהים הוציא הטובעים ממחנה מצרים לשפת הים וראו ישראל המצרים מתים על שפת הים והביאור הראשון נראה לנו יותר:

== לא ==

'''וייראו העם את יי'.''' ר"ל שכבר נתברר להם כח ה' וגבורתו ולזה ייראו ממנו:

'''ויאמינו ביי' ובמשה עבדו.''' ר"ל שאז האמינו בשם יתע' בכל מה שיעד להם והאמינו במשה עבדו בכל מה שאמר להם בשמו כי אז נתברר להם כי הוא שליח נאמן לשם יתעלה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}