עריכת הדף "רלב"ג - ביאור המילות/ויקרא/כד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור. ''' הנה התנה בשמן המאור והוא אשר ישימו במנורה שיהיה שמן זית לא שמן שאר הדברים שיעשו מהם שמן כגון האגוזים והשומשמין ומה שידמה להם ואמר זך כתית להורות שזה השמן יוציא מהזית על צד הכתישה מבלי טעינה בקורה כי השמן הזה הוא היותר זך בלי ספק וכבר יתבאר לך זה מהיין שיצא מהענבים אחר סחיטתן מעצמו כי הוא היותר נבחר מאד מהיין שיצא אחר זה מהם עם הטעינה בקורה כי כבר יתערב עמו טבע השמרים שיצא מהם וזה מבואר מן החוש ולפי שלא התנה שיהיה כתית כי אם למאור למדנו ששאר השמנים שיצאו מן הזית אחר השמן הנזכר כלם כשרין למנחות ולזה לא התנה דבר במנחות אבל אמר בשמן והוא מבואר ממה שנזכר במנחות בפרשת ויקרא ובזאת הפרשה ובפרשת פינחס ואף על פי שכבר נאמר שם במנחות תמיד של שחר בשמן כתית ונאמר ג"כ בפרשת ואתה תצוה הנה הוא למצוה לא לעכב ויעיד על זה מה שאמר בכאן כתית למאור הורה שלא יוצרכו לקחת שמן זית זך כתית כי אם למאור לא למנחות ועוד כי כבר תמצא כי כשנזכרו המנחות בכללם בפרשת שלח לך שלא הותנה בהן שיהיה השמן כתית. וכן תמצא במנחות הנזכרות בפרשת ויקרא שלא נזכר שם כי אם שמן ולא הותנה בו שיהיה כתית להעלות נר תמיד למדנו מזה שכבר תחוייב שתהיה זאת ההדלקה באופן שיעלה השלהבת תמיד ולזה היה מתנאי השמן שיהיה זך בזה האופן כי כל מה שיהיה יותר זך יהיה יותר אמתי בהעלת השלהבת ומזה המקו' יתבאר שהפתילה יחוייב ג"כ שתהיה באופן שיתכן שתעלה נר בקלות והוא מה שאמר להעלות נר תמיד מעיר שזאת המצוה דוחה את השבת כי לה זמן קבוע בכל יום והנה ידליקו המנורה בערב ובבקר כמו שביארנו בפרשת ואתה תצוה ושם פירשנו זה הפסוק ופסוק הבא אחריו וראוי שתדע כי עריכת המנורה יחוייב שיהיה לפני יי' ולזה ראוי שיהיה פני המנורה לצד המערה ושלא יערוך הכהן המנורה בחוץ ואחר כך יביאה בפנים אבל יחוייב שידליקה בפנים:

== ד ==

'''על המנורה הטהור' יערוך את הנרות לפני יי' תמיד.''' למדנו שאין ראוי שיהיה דבר מפסיק בין הפתילה והמנורה כאלו תאמר צרור או קיסם אבל יחוייב שתהיה הפתילה בגוף המנורה:

== ה ==

'''ולקחת סלת ואפית אותם שתים עשרה חלות שני עשרונים יהיה החלה האחת.''' הנה מפני שהסלת מורה על הקמח היותר דק והיותר לבן הנה נמשך לזה לכונת התורה לדקדק בענין שיהיה בתכלית היופי והדקות ולזאת הסבה בעינה דקדקה בחטים שיהיו נבחרים ושתתוקן בהם המלאכה בתכלית מה שאפשר באופן שתהיה הסלת יותר נקי וזה כולל לכל המקומות שנזכר בהם סלת והוא מבואר שאפיות אלו החלות הוא בעזרה וכן לישתו ועריכתם לאפות אותן וזה שאפילו בקדשים שנפסלו דקדקה התורה שלא ישדפו חוץ לעזרה כמו שנתבאר בהפרשה צו כ"ש שתדקדק באפייתן ובבושלן. ומזה המקום יתבאר שכן העניין בשאר המנחות כי הם כלם קדש קדשים:

'''שני עשרונים יהיה החלה האחת.''' למדנו שלישת כל חלה וחלה בפני עצמה כדי שיהיו בכל אחת מהם שני עשרונים ולפי שזאת המדידה תהיה בעשרון שבמקדש הנה הכלי מקדש הסלת ויפסל אם יצא חוץ לעזרה ולזה יתחייב מזה הצד גם כן שתהיה לישתה ואפייתה בעזרה. ולפי שזה הלחם הוא לחם הפנים שהוא בתמונה שלא יתכן שיאפה בזולת שבירה ובזולת קלקול תמונתו אם לא היה נאפה בדפוס היו שם דפוסים של זהב היה נאפה בהם כמו שנזכר בפרשת תרומה והנ היה מחוייב לזאת הסבה שיהיה שם דפים ישימו בתוכה החלה כשהיא בצק ודפוס אחר מבפנים לשמור הבצק שלא תתקלקל תמונתו ובהן היה נאפה בתנור כל צרכו ואחרי כן יסירוה תחלה מאלו הדפוסי' שלא יקלקלוה חום הדפוסים וישרפוה לדקותה ולפי שהיא רכה עדיין בצאתה מן התנור הנה היו משימים אותה בדפוס צונן עד שתצטנן ותתחזק ולפי שהחום מועט יספיק לאפיית אלו החלות לדקותם הנה היה ראוי שיאפו בתנור קטן כדי שלא ישרפו ולא היה נאפה בשבת כי התורה לא חייבה שיהיה נעשה בשבת כי אם עריכת המערכת שנאמר ביום השבת יעריכנו לפני ה' תמיד. וכבר ביארנו בפרשה ויקחו לי תרומה זאת העריכה איך תהיה:

== ו ==

'''ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת.''' ר"ל ששה חלות תהיה המערכה מאלו המערכות באופן שיהיו שתים עשרה חלות בשתיהן:

'''על השלחן הטהור לפני ה'.''' למדנו שאין הבדל בין החלה והשלחן אבל היא על שטח השלחן ואמנם בין החלות תהיינה המנקיות כמו שביארנו בפרש' ויקחו לי תרומה ולמדנו ממה שאמר לפני ה' שפני עורך אלו המערכות יחוייב שיהיו לפני ה' שהוא לצד המערבי ששם קדש הקדשים:

== ז ==

'''ונתת על המערכת לבונה זכה.''' ר"ל אצל כל מערכת של אלו המערכות ישים לבונה זכה בכף אחת והם הכפות הנזכרות בפרשת תרומה:

'''והיתה ללחם לאזכרה וגומ'.''' רוצה לומר שהלבונה תהיה ללחם לאזכרה כשיקטירנה להש' על מזבח העולה וזאת ההקטרה תתיר הלחם לכהנים כמו שיתיר הקומץ והלבונה שירי המנחה והיא תהיה נאכלת אחר זה לזכרי כהונה לבד לפנים מן הקלעים כמו שאמר אחר זה:

== ח ==

'''ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יי' תמיד מאת בני ישראל ברית עולם.''' כבר נתבאר הסבה בעריכתה ביום השבת בפרשת תרומה ולפי שיחוייב שיהיה זה הלחם על השלחן תמיד חוייב שיהיו שם כהני' כבים אלו מושכין הלחם מעל השלחן ואלו מניחים הלחם שם בעת שהאחרים מושכים באופן שלא ימנע השלחן מזה הלחם כלל והנה יסירו כפות הלבונה משם ויקטירם בשבת להתיר הלחם לכהנים וישימו שם לבונה אחרת אצל המערכת כמשפט הראשון וזהו תמיד ויחוייב שישים אצל כל מערכת לבונה ביום השבת שסדר המערכת כי כבר ביאר כי מעניין המערכה שתחוייב להעשות בשבת יהיה נתינת הלבונה אצל המערכת ולזה זכר כל זה קודם שצוה שתעשה המערכת בשבת לפי שכבר אמר והיתה ללחם לאזכרה למדנו שבעת שהלבונה ראוי לאזכרה יחוייב שיהיה הלחם על עניינו רוצה לומר כל חלה שלמה לזה אם נפרסה חלה מן החלות בעוד שהלחם על השלחן לפי הראוי הנה הלחם פסול ואינו מקטיר עליו הלבונה שנאמר ללחם והוא לח המערכה שנערך על השלחן ומזה המקום יתבאר שאם אחר שהוסר הלחם מעל השלחן נפרסה חלה מהחלות או אחר שהגיע העת להסירו כי אז אינו לחם המערכה לפיכך הנה אף על פי שהוא פסול הנה יקטיר עליו הלבונה כי כבר היתה ללחם מה שהתמידה להיות אצלו לפי הראוי והיתה לאהרן ולבניו רוצה לומר אחר העשות מה שזכר והוא שיקטירו הלבונה להתיר הלחם לכהנים והגיד שאהרן קודם לבניו ולזה יהיה כהן גדול נוטל חלק בראש. ואכלוהו במקום קדוש. הוא לפנים מן הקלעים כמשפט קדשי הקדשים לפי מה שנתבאר בפרשת צו ואמרו ואכלוהו שם ללחם שזכר:

== י ==

'''ויצא בן אשה ישראלית.''' לא נתבאר לנו מן התורה על מה היו נצים והוא מבואר כי כבר יקרה זה לסבות רבות ואמנם רבותיי' אמרו כי הם היו נצים לפי ששבטו של דן לא היו מניחים אותו לעמוד ביניהם לפי שנ' איש על דגלו באותות לבית אבותם:

== יא ==

'''ויקוב בן אשה הישראלית את יי'.''' רוצה לומר שכבר פירש השם המפורש וקלל אותו באופן הנהוג לקלל והוא בשם מהשמות המיוחדים לשם יתעלה כאלו תאמר שקלל שם בשם כמו שאמר יכה יוסי את יוסי והנה הביאוהו השומעים אל משה לבאר להם משפטו על פי השם והניחוהו במשמר עד שיבאר להם זה:

== יד ==

'''הוצא את המקלל מחוץ למחנה וסמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו ורגמו אותו כל העדה.''' למדנו שממתה מחוץ למחנה ולזה יחוייב שתהיה חוץ לב"ד ורחוק מהם עם שכזה תועלת שאם ימצא לו בין זה הזמן מי שידע לו זכות יחזירוהו והנה זאת הסמיכה היתה כאלו אמרו שהם נקיים מהחטא הזה בהמיתם אותו לפי שהוא היתה סבת מיתתו ולזה אומרי' לו בסמכם ידיהם על ראשו דמך בראך שאתה גרמת לך והנה העדים הם אשר תהיה ידם בו בראשונה להמיתו כמו שזכרנו במה שקדם ואמנם ורגמו אותו כל העדה שאם לא מת על ידי העדים כל העדה רוגמים אותו באבנים:

== טו ==

'''ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי יקלל אלהיו וגומר.''' למדנו מזה שהמקלל הוא בכרת וכבר התבאר זה בפרשת בהעלותך ולזה אם לא היו שם עדים והתראה יתחייב כרת ואם היו שם עדים והתראה וקללו בשם מהשמות המיוחדים לשם יתעלה כמו אל אלהים שדי צבאות ומה שידמה להן הנה יהיה נסקל כמו שהתבאר פסוק הבא אחר זה והוצרכה התורה לכפול המאמר בה שלא נחשוב שיהיה מה שגזר על המקלל ההוא הוראת שעה ולא ינהג דין זה בכל מקלל:

== יז ==

'''ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת.''' כבר נתבאר בפרשת מפשטים שה הדין הוא בהורג אחד מאנשי התורה ושם נתבאר שזאת המיתה היא בסייף:

== יח ==

'''ומכה נפש בהמה ישלמנה וגו'.''' רוצה לומר שישלם לו בהמה השוה לה או שוויה כי הכסף דינו כדין שוה כסף בכמו אלו הדברים כמו שזכרנו בפרשת משפטים ולהוסיף ביאור שהחובל בחברו יתחייב ממון לא שיעשה מום בו כאשר עשה בחברו כמו שאפשר יובן מלשון התורה זכרה התורה דין נתינת האדם מום בעמיתו אחר זכרה דין מכה בהמה שיתחייב ממון והנה לזאת הסבה גם כן שבה התורה להזכיר אחר כך שמכה בהמה הוא חייב בתשלומין להורות שמה שזכרה התורה בדין נותן מום בעמיתו הוא תשלומי ממון ואחר זה שב להזכיר שמכה אדם הוא חייב מיתה. וכבר ביארנו זה באופן שלם בפרשת משפטים ושם ביארנו האופן אשר ישוער בו מה שיתחייב החובל בחבירו לשלם לו מהממון:

== כב ==

'''משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה.''' למדנו שהדין בזה שוה בגר צדק ובאיש מישראל וכבר נכפל זה במקומות רבים בתורה וראוי היה להיות כן כי התורה נימוס אחד יכוין בו לתכלית אחד במספר ומה שזה דרכו הוא בלתי מתחלק לזה יחוייב לגר שיקבל עליו כל מצות התורה בשלמות:

== כג ==

'''וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה.''' למדנו מזה שאין הדיינים יוצאים אחר מי שנתחייב מיתה בצאתו למות כי משה היה הדיין בזה והוא צוה לישראל שיוציאוהו חוץ למחנה וירגמו אותו אבן אך הוא לא יצא עמם לפי מה שיראה מזה. ובכאן נשלם זה הביאור במה שכללה אותו זאת הפרשה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}