עריכת הדף "רלב"ג - ביאור המילות/במדבר/כ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''ולא היה מים לעדה.''' הנה סמך זה למיתת מרים להעיר שמיתת הצדיקים עושה רושם ואחשוב שגם מרים היה מושכת לב ישראל בחכמתה לעבוד השם יתעלה וכאלו אמר שאם היתה מרים בחיים לא הרסו ישראל בזה האופן לשאל המים ממשה בדברי קנטורין כאלה או יהיה הרצון בזה להעיר שאלו היתה מרים בחיים היו נמלכים בה משה ואהרן במה שצוה השם יתעלה אותם ודברתם אל הסלע והיתה היא סבה לשמרם מהשכל בזאת המצוה כי היא היתה נביאה גם כן והיתה גדולת השני' מהם וידמה שהיו חולקים כבד לה לקחת עצה ממנה או יהיה הסמיכות בזה להעיר שיחד נגזרה מיתתם על שלשתם כי בעת מיתתה בא זה המקרה אשר נמשך ממנו גזרת המות על משה ועל אהרן ובמעט זמן מתו כלם כאמרו ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד ואיננו רחוק מה שאמ' רז"ל על צד הדרש שהמים היו באים להם בזכות מרים כי המופתי' יתכן שיתחדשו ע"י אי זה שיהיה נביא והנה הראו העם בדבריהם כי יותר נבחר היה להם המות מאלו החיים שהם חיי צער עם שימשך להם המות בסבת הצמא והתרעמו על משה בהוציאו אותם מארץ מצרים למות במדבר וזכר כי משה ואהרן להתרחק משמוע אלו הדברים הקשים מהעם נתרחקו מהם ובאו אל פתח אהל מועד ונפלו על פניהם לשם ית' לתת לישראל בקשתן כי המופתים יתחדשו ע"י הנביא באמצעות תפילתו לש"י או אפשר שנפלו על פניהם לקהל לבקש מהם על דרך תחנוני' שלא יכשלו בכמו אלו הדברים ליראתם פן יחרה אף הש"י בהם וכבר היה תועלת עוד בהתקרבם אל פתח אהל מועד כי השם יתע' אמר למשה שכבר ידבר עמו מעל הכפרת מבין שני הכרובים את כל אשר יצוה אותו אל בני ישראל והיו בזה שתי תועלות האחד להישיר ולישב בלבם דבר הקדושה הנפלאה אשר במקום ההוא והב' כי מזה יישרו גם כן לעמוד על הכונה אשר בעבורה צותה התורה לשום על ארון העדות הכפרת ושני הכרובים:

== ח ==

'''קח את המטה.''' ידוע שיאן הצואה בלקיחת המטה ראיה שירצ' הש' ית'. שיכה במטה הלא תראה אמרו ואת המטה הזה תקח בידיך וגומ'. וכבר היו בו אותות רבים בזולת הכאה ועוד כי במכת הברד זכר בביארו שלקח משה המטה בידו ולא הכה בו ולזה הוא מבואר שלא היה מחוייב מזה המאמר שיהיה רצון ה' ית' שיכה משה במטהו על הסלע:

'''ודברתם אל הסלע וגו'.''' הנה זה המאמ' יסבול שתי כונות מפני שתוף לת אל האחד הוא שידברו לסלע ויאמרו לו שיוציאו מימיו מזולת שיכו בו והשני הוא שידברו בעבור הסלע כטעם אמרי לי אחי הוא ובזאת הכונה השנית הבינו משה ואהרן זה המאמר ומפני שצוה ה' ית' לקחת המטה הבינו שיהיה הרצון בזה שיכה בו משה את הסלע כי הוא צוה בלקיחת המטה ומשה ואהרן צוו בדבור אל הסלע ואמנם רצון ה' ית' היתה בזה הכונה הראשונה שזכר בו כדי להישיר ישראל יותר להאמין בו בדרך שיהיו ראוים. לירושת הארץ בשלם שבפני' כי בהכאה במטה היה אפשר שיפול בלבם קצת בספק ויחשבו כי אולי היה מטבע זה המטה שיבקע הסלע בהכותו בו כמו שאמרו רז"ל ולזה אמר יען לא האמנתם בי לקדישנו ולפי שחסרון אמונת ישראל בש' ית' היתה סבה אל שצוה ה' ית' לדבר אל הסלע כדי שיתפרסם להם עוצם גבורת ה' ית' הנה אם כן יתאמת שהן היו סבה לכעוס ה' ית' במשה ואהרן ולזה ספר שה בפרשת ואלה הדברים גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה וגו' ואמר בפרשת ואתחנן. ויי' התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי וגו'. ואפשר עוד שתהיה הכונה בזה כי הם היו סבה לכעוס משה עליהם והכעס היה סבה אל שנעלמה ממשה כונת השם יתע' במה שצוהו ואמר ודברתם אל הסלע ונתן מימיו ואפשר שכר נתחברה לזה סבה אחרת והוא כי מפני שישראל לא היו באון מהמעלה והחשיבות שהיו ראוים שתנתן להם הארץ על ידי משה רבינו היה רצון ה' ית' שלא יביא ואתם משה אל הארץ וזהו אמרו בפרשת ואתחנן ויתעבר יי' בי למענכם וגומ' ואולם היה זה על צד העונש לישראל כי לו היה זה על ידי משה היה מכלה אותם האומות כרגע לעוצם דבקותו וש"י ולחריצותו להיטיב לישר' ולזה תראה שכבר כלה במעט זמן אנשי הארץ אשר נתנה להם לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי. אמנם יהושע בן נון לא היה כחו יפה כל כך ונתעצל במלחמות ההם כמו שנתבאר בספר יהושע ולזה נשארו מהאומות ההם מה שהיה סבה למכשול ישר' בתועבותיהן ולהביא עליהם מכות גדולות כמו שנתבאר בספר שופטים כי השם ית' השאירם לנסות בם את ישראל:

== י ==

'''המן הסלע הזה נוציא לכם מים.''' ר"ל שלא יתכן זה אם לא מצד פלא יחדשהו הש' ית':

== יא ==

'''ויך את הסלע במטהו פעמים.''' ידמה שפעם ראשונה לא יצא ממנו מים לפי שכבר עבר על מצות הש' ית' ואחר זה התפלל משה לש' ית' והכה שנית ויצאו ממנו מים רבים די שלא יתבייש משה ולא יתחלל השם הכבד שלולא זה אללי היו אומ' בו מבלתי יכולת השם ית' לתת להם מים קרח זה לא בסבת עבור משה על דברי ה' ית' ולזה שמע השם ית' לקולו ואע"פ שלא היה זה הנרצח ממנו וכמו זה אמר מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים. וכזה תמצא שאמ' משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך להשענו שהשם ית' יקים את דבריו:

== יג ==

'''אשר רבו בני ישראל את יי' ויקדש בם.''' ר"ל שנקדש בם לגזור מיתה על משה ואהרן כטעם בקרובי אקדש או יהיה שב אמרו בם אל משה ואהרן שזכר בפסוק הקודם עם היות ריב ישראל ומעוט אמונה בשם ית' סבה לזה כי נענשו מפני זה שיפקדו מהם משה ואהרן כדי שלא תהיה להם ירושת הארץ באופן שלם שלא היו ראוים לזה מצד מרים כמו שזכרנו:

== טז ==

'''וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים.''' רמז בזה למשה כי הנביא יקרא מלאך וכבר אמר אחיך ישראל כי אח עשו ליעקב ועשו הוא אבי אדום:

== יז ==

'''לא נעבור בשדה ובכרם.''' להשחית הפירות:

'''ולא נשתה מי באר.''' שלא יחסרו המים הראוים לשתיה לאנשי הארץ אך ישתו ממי הנהרות והאגמים הם ומקניהם כי בזה לא יגיע נזק באנשי הארץ כאשר ראו ישראל שלא נתרצה בזה חשבו כי אולי ירצו שיגיע להם תועלת מהמים שישתו שם ישראל ומקניהם ולזה שלחו להם שינת שאם ישתו מימיו ישראל ומקניהם יתנו מכרם וספר שאחר זה כשנסעו מקדש באו הר ההר ושם רצה השם ית' שימות אהרן ונתקדש אלעזר להיות כהן גדול בלבישת בגדי אהרן ומזה המקום אפשר ללמוד שבזולת משיחה יתקדש כהן גדול בלבישת בגדי כהונה לבד וכבר נתבאר זה ג"כ במה שקדם והנה היה זה לפי הנראה בזולת חלי קדם לאהרן אך שרצה ה' ית' שיאסף אל עמיו אהרן בעבור מי מריבה וזאת המיתה היתה כשנפקד ממנו אך הוא עלה במדרגה גבוה מהחיים האמיתיים בהפרד נפשו מהחמר:

== כט ==

'''ויראו כל העדה כי גוע אהרן.''' אפשר שירצה בזה כי מפני שהיה מותו בראש ההר שהיה מקו' נראה מרחוק ראו זה כל העד או ירה בזה והוא היותר נכון. כי כלם הבינו וראו מה שנפקד מהם במותו כי הוא היה משתדל בחריצות בהנהגת ישראל והיה מישיר אותם אל הטוב ומרחיק מהרע בתכלית מה שאפשר ולזה בכו אותו כל בית ישראל ל' יום:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}