עריכת הדף "רלב"ג - ביאור המילות/במדבר/ח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''בהעלותך את הנרות וגו'.''' אע"פ שנ' דבר אל אהרן ויעש כן אהרן אין ראוי שתחשוב שדקדק' התור' להיות זאת העבודה בכהן גדול שכבר התבאר בפרשת ואתה תצוה שאין העלאת הנרו' בכהן גדול לבדו שנ' יערוך אותו אהרן ובניו מערב ועד בקר וכן ראוי שתבין הענין בקטרת שנאמר בפרשת תרומה והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהטיבו הנרות וגומר. למדנו שהראוי להדלקת המנורה ראוי להקטרת הקטרת למדנו מזה המקום שהוא ראוי שיהיו הנרות דולקות תמיד ואולם מה שנאמר בפרשת ואתה תצוה מערב ועד בקר אינו אלא לשעור השמן שישימו בו מה שיספיק מערב עד בקר ושיערו חכמים חצי לוג:

'''אל מול פני המנורה.''' הוא לאחורי פני המנורה כדי שיהיו הנרות דולקות כנגד הארון וזה כי פני המנור היה לפני הכהן ואחוריה לצד הארון וזה אמנ' היה כשהיו נרותיה פונים לצד הנר האמצעי והנר האמצעי לצד הארון:

== ד ==

'''וזה מעשה המנורה מקשה זהב וגו' מקש' היא.''' למדנו שאין מתנאה שתהיה זהב אלא שתהיה מקשה ולזה יחוייב שתהיה של מתכת והתבאר עוד שלא יחוייב שיהיו בה הפרחים והנמשך להם אלא כשהיתה של זהב שנאמ' מקשה זהב עד יריכה עד פרחה מקשה היא למדנו כי כשהיתה של זהב יצטרך בה פרח וכשלא היתה של זהב לא תצטרך בה זאת הצורה ר"ל גביעיה כפתוריה ופרחיה והסבה לפי שזאת המנורה הנכבדת אשר בזה הציור לא תשלם אלא כשהיתה המנורה של זהב כי הזהב לחשיבותו יביא להעיר על שהוא משל לדבר הנכבד אשר בעבורו נעשה זה הציור ידמה שכבר באה זאת הפרשה בזה המקום לפי שכבר זכר היות הקול מדבר עם משה מעל הכפרת מבין שני הכרובים להישיר איך יתכן שתגיע הנבואה לנביא ולפי שעניין המנור' מישיר בזה כמו שביארנו בהמ שקדם בעניין המנורה סמך זאת הפרשה עניין המנורה:

== ו ==

'''קח אל הלוי' מתוך בני ישראל.''' הנה מפני שרצה להכניס הלוים בזאת הקדושה שהיו מיוחדים לעבוד עבודתם במקדש צוה הש"י לטהרם ראשונה ולכפר עליהם כדי שתתיישב בלב ישראל יותר ענין קדושתם והנה הזו עליהם מי חטאת לטהרם כאלו היו טמאי מת וזה לאות שנשרפה אז הפרה האדומה הנזכרת במה שיבא וידמה שעש זה להעירם על מה שהיתה בו ההערה בזה בטהרה טומאת מת לפי מה שנתבאר מדברינו בספר ויקרא לזאת הסבה צוה אותם לגלח את כל ערם כאלו יעירם זה שיעזבו את הדברים החמריים כפי היכולת וישתדלו בעבודת ה' יתעלה. והנה צוה שיסמכו כל ישראל את ידיהם על הלויים ושיניפם אהרן תנופה לפני יי' כאלו הקריבום ישראל ליי' והיו קדש במדרגת הקרבן כי הם היו ליי' תחת פטרת כל רחם כמו שזכר ולזה צוה לטהרם להניפם תנופה:

== יא ==

'''והיו לעבוד את עבודת יי'.''' הנה עבודתם היה למשא ולשמור משמרת ולשורר בעת הקרבנות כמו שיתבאר במה שיבא:

== יב ==

'''והלויים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים.''' לכפר על חטאיהם:

== יט ==

'''לעבוד את עבודת בני ישראל באהל מועד.''' הוא משא המקדש וכליו ושמירת המקדש ולכפר על בני ישראל אפשר שהוא רמז לשיר שהיו משוררים הלויים בעת עשיית הקרבן או יהיה הכונה בו כי בעבודתם זאת יכפרו על בני ישראל שלא יהיה בהם נגף בגשת בני ישראל אל הקדש כי הלויים ישמרום שלא יגשו אל הקדש עם שבראות ישראל כי הענין נעשה בשלמות ע"י הלויים לא תשיגם שגגה לגשת אל הקדש לשאת הכלים הקדושי':

== כד ==

'''וזאת אשר ללויי' מכן חמש ועשרים שנה ומעלה יבא לצבא צבא לעבודת אוהל מועד.''' ידמה שתהיה בזה סתירה לפי מה שזכר מזה העניין בפרשת נשא שמנה הלויים מבן שלשים שנה ועד בן חמשים שנה ובאר שם שאלו הם כל הבאים לצבא בעבודת אהל מועד ואמנ' התירו רז"ל זה הספק כשאמרו שאלו החמש שנים אשר מעשרים וחמש שנה עד שלשים שנה יבואו הלוים לצבא צבא בעניין עבודת אהל מועד לא לעבוד אבל התקבצו ללמוד סדר עבודתם איך תהיה וכשיהיו בני שלשים שנה יעבדו עם אחיהם:

== כה ==

'''ומבני חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד.''' ר"ל עבודת משא כי בסבת זקנתו יהיה חלוש. ואמנם ישרת את אחיו באהל מועד לשמור משמרת ר"ל לשמור המקדש על האופן שנבא' בפרשת קרח בגזרת הצור:

== כו ==

'''ועבודה לא יעבוד.''' ר"ל עבודת המשא ומזה המקום נתבאר ששנים פוסלים בלויים ולא מומין ואמנם בכהנים נזכר שהמומין פוסלים בהם ולא השנים:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}