עריכת הדף "רלב"ג/שמות/כד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ואל משה אמר עלה אל יי' וגו' עד סוף הפרשה''' 

'''ביאור דברי הפרשה''' 

והנה התועלות המגיעים מזה הספור הם ששה:

'''התועלת''' הראשון הוא בדעות והוא שמה שישיג האיש הנכבד מהשם יתע' הוא זולת מה שישיג מי שהוא שפל ממנו ולזה אמר שזקני ישראל ישתחוו מרחוק ונגש משה לבדו אל יי' ואע"פ שכל אחד מהם ישיג השם יתע' באופן מה וזה עיון עמוק מאד וכבר ביארנו אמתתו בראשון ממלחמו' יי':

'''התועלת''' השני הוא להודיע כי ההכנה בברית הש"י יהיה בהוצאת קרבן וטבילה כי לא יתכן שיהיה האדם קונה זה הקנין הנפלא בזולת רושם כי לא יאות שיהיה בלי בעל דת ואח"כ בזולת פעולה גדולה ישוב בעל דת ויענש באלו העונשין הגדולים והנפלאים אם יעבור על מצותיה:

'''התועלת''' השלישי הוא להודיע שראוי למי שיתגייר שיודיעו לו מצות התורה ודיניה כדי שידע אם יסכים לקבל כמו זה הנימוס כי אין ראוי שיקובל זה הנימוס השלם על צד האונס וההכרח. ולזאת הסבה לא סמך משה על מה שהודיע לישראל בערב מאלו המצות והמשפטים אבל רצה להשיב להם זכרונם בעת הכנסם בבריתו לראות אם יסכימו ברצונם לקבל באלו המצות:

'''התועלת''' הד' הוא בדעות והוא להודיע כי אלהי השמים הוא אלהי הארץ ושכל מניעי הגרמים השממיי' הם עלולים ממנו על משל אחד וזה עיון נפלא מאד כבר רמז עליו באמרו ותחת רגליו במעשה לבנת הספיר כמו שבארנו:

'''התועלת''' החמישי הוא במצו' והוא להודיע כי הדייני' יהיה מהם מה שיצטרך לשבעי' איש ועוד נוסף עליה' ראש ב"ד ולה הגביל משה שיש בו ע' זקני' לדון דין אמת עמהם במקום משה ואהרן וחור להביא להם הדבר הקשה והנה מספר אלו הדיינין לא יצטרך בדיני ממונות כי אפי' דיין אחר דן שנ' בצדק תשפוט עמיתך ואמנם יצטרך בדיני נפשות הגדולים כמו שיתבאר במה שיבא:

'''התועלת''' הששי הוא להודיע שכבר היה שם בהר רושם הכירו ממנו הגעת הנבואה למשה אותם המ' יום שעמד משה בהר לקבול התורה בשלמות כי זה ממה שיוסיף להם התאמתות בענין התורה וזה הרושם הוא האש שהיה בראש ההר וכל ישראל רואים:

'''וראוי''' שתדע שמה שבא מהאזהרות והמצות בזאת הפרשה בא בתכלית הסדור מטוב הסדור והנה הקדים לזכור המצות אשר תהיינה במדות כי זה השלמות הוא קודם בסדר והתחיל בו ממה שכללה אותו מצות כבוד ההורים והוא עשיית הטוב במדו' כי הוא התכלית המכוון במדות ולזה זכר דין שלוח העבד והאמה חפשי' בשנה השביעית ומצו' יעוד האמה ושלא לגרוע ממנה שאר כסות ועונה כי בזה מהטוב במדות מה שלא יעלם. וכאלו באר שלא נחשוב שיגיע לנו השלמות במדות כאשר נגיע לכל בעל חק חקו ממה שהיתה לו ממשלה ושררה עלינו אבל נחוייב לנהוג זה המנהג גם בשפלים ממנו והנה הקדי' דין העבד לדין האמה להיות הזכר יותר נכבד מהנקבה ואחר כך החל באזהרות אשר יקיף בהם דבור לא תרצח והחל מהרציחה בישראל להיותה היותר קשה שבזה הסוד וביאר שאם לא ימות המוכה יהיה העונש ממון ולפי שבזה הענין יהיה העונש מיתה אם ימו' המוכה המשיך לזה מה שיזיק האדם לזולתו שיהיה ענשו מיתה ולזה זכר דין מכה אביו ואמו ואחר זה זכר דין גונב נפש כי הוא תחת דבור לא תגנוב הבא אחר לא תרצח ואחר כך זכר דין מקלל אביו ואמו כי הוא תחת דבור לא תענה ברעך עד שקר כמו שביארנו במה שקדם. ואחר כך שב להשלים דיני מה שיוכלל תחת דבור לא תרצח ולזה הודיע דין רציחת עבד כנעני להיותו למטה מישראל כי אינו בן תורה בשלימות ואחר כך הודיע דין הפלת הולדות שהם בלתי שלמי הבריאה ולזה יהיה דינם דין ההיזק אשר יהיה באברי הגוף כי הם כמו אבר מאברי אמם ואחר זה ביאר דין ההיזק אשר יהיה באברי הגוף לישראל כי הם למטה מתולדות כי תולדות הם בחיים להיות בריאה שלמה ואין הענין כן באברי הגוף ואח"כ ביאר דין ההיזק שיהיה באברי הגוף בעבד כנעני להיותו למטה מישראל כמו שזכרנו במה שקדם ואחר שהשלים לזכור דיני ממונות החבלות שיעשה האדם בזולתו שב לזכור דיני מיני החבלות שיעשה ממין האדם בזולתו והחל מהיותר קשה שבה הסוג והוא שימית שורו איש או אשה מישראל ואחר כך הודיע איך יהיה דינו אם המית שורו עבד כנעני להיותו למטה מישראל כמו שקדם ואחר כן ביאר דיני ההיזק שיגיע מממון האדם לממון חבירו וזכר בזה דיני הבור והשור וההבער והאש שהגיע היזק מהם וכבר ביארנו למה סדרה התורה אותם בזה הסדור ולמה הפסיק אותם בענין הגנבה ואחר שהשלים לזכור מה שיגיע בו נזק מהאדם או מממונו לזולתו בידים בא להזכיר הנזקים שיגיע מהאדם לזולתו בממונו לא בידים אבל בעבור שלא שמר כראוי וזכר בזה דיני השומרים ארבעה על מדרגותיהם באופן הנהוג והשלמות וסבת הסדור הבא בזכירתם הוא מבואר מדברינו במה שקדם. ואחר שהשלים זה בא לזכור היזק שיגיע מהאדם לזולתו שיהיה בו הנאה לכל אחד מהחלקי' ולזה באר דיני המפתה כי הוא הזיק לאבי הנערה והיה בזה הנאה לפועל ולמקבל והמשיך לזאת המצוה ענין הכשוף וגלוי ערות הבהמה ועבודת ע"ז לסבה שזכרנו במה שקדם ואחר זה בא לזכור ההיו' שיגי' מהאד' לחבירו במה שלא יוכר היותו נזק כמו שיכאיב לבו בדבריו או יזיקהו בממון באופן שיחשוב שכבר נעשה כרצונו ושאין בה פשע כמו האונאה במקח וממכר והרבית שישתעבד בו הלוה והנה זכר הגר תחלה ואח"כ האלמנה והיות ואח"כ העני לסבה שזכרנו במה שקדם ואחר כך זכר במה שיעשה האדם כנגד זולתו בדבריו או בממון והוא לא ירגיש בו כמו שיקלל האדם המנהיגים וראשי העם בזולת ידיעתם או שיאחר המתנות אשר ראוי שיתנם לכהני' או למי שידמה להם וכלל בזה שלא יקדימם יותר מן הראוי באופן שלא יזיק לכהן ולזה חוייב להטפל בבכור ז' ימים ואחר כך זכר דיני מה שיעשה האדם כנגד עצמו במה שלא ירגיש שיגיעהו נזק בו כמו אכילת הבשר חוץ למחיצתו או אכילת הטרפה ואלו הנזיקין הם מתיחסים לנזקים שיהיו בממון ובדבור שלא יורגש בהם אבל יחשב באלו שיגיע בהם תועלת והנאה והנה הנזק שיגיע מאכילת הבשר חוץ למחיצתו הוא שזה יהיה סבה אל שתעלם ממנו הסבה אשר בעבורה צוה ה' שלא תאכל זה הבשר כי אם תוך זה הגבול ואח"כ זכר דיני מה שיעשו הדינין שלא יחשבו להם פשע בזה אשר אולי יהיה סבת להגעת ההיזקים באנשים בגוף או בממון ולזה הזהיר שלא ישמעו דברי בעל דין אחד שלא בפני חבירו ושלא יניחו הרשע ואיש החמס להעיד כי אולי יעיד שקר ושלא לדון להריגה אם לא היו המחייבי' יותר על המזכין שנים או יותר ושיגיד כל אחד מהדינין דעתו ולא יעלימהו ושיטו אחרי רבים לממון או לזכות בדיני נפשות וצוה שלא יהדר דל בריבו כי בזה הענין יעשה הדיין עול ויחשוב לעשות לעשות מצוה וכן אם יטה משפט האיש הרשע וכבר הפסיק בזה בזכירת השבת אבידת הרשע ופריקת המשא מעל בהמתו כי גם בזה יחשב לעשות טוב ויעשה הרע אם ימנע מזה ואחר זכר שמי שנצטדק בדין בדיני נפשות לא נשיב דינו לחייבו כי בזה יחשוב לעשות יושר והרחיקתהו התורה מזה כי ראוי שנתרחק מהריגת הנפשות אם לא יביאה ההכרח אל זה ואחר שיש בכאן סבה יתכן שנפטרהו בה אין ראוי שנשיב דינו אחור לחייבו ואחר זה הזהיר שלא יקח הדיין שוחד אפילו שלא להטות הדין ושלא ילחץ הנר למאסו אותו כי זה כולו יהיה סבה שיעות הדין והוא לא ישער ואחר שהשלים לזכור דיני מיני ההיזקים שיגיעו מהאד' לחבירו בכל אופניהם שב להזכיר מה שיוכלל בדבור זכור כמו השביעית ובשבת וביאר שבזה תועלת במדות להטיב לעניים ולהיות המנוחה לבעלי העמל ובזה תועלת גם כן בהשגת השם יתע' כמו שביארנו במה שקדם ולזה הזהיר בזה המקום מההשבע בע"ז ומקריאת האנשים לעבדה להעיד כי יש כאלו המצות הערה להרחיק האדם מע"ז ולזאת הסבה היתה גם כן מצות החגיגה ברגלים והראייה כי בזה הישרה להשיג השם יתע' כמו שזכרנו ולזכירת יציאת מצרים אשר בה מההישרה להשיג השם יתעלה מה שלא יעלם צוה שלא נזבח על חמץ דם הפסח וצוה שלא נלין אמורי שלמי חגיגה עד הבקר לכבוד השם יתע' כי זה קרב אליו. וראוי שיקרבהו לו בעת יותר נבחר וצוה להביא ראשית בכורי האדמה בית יי' ושלא נבשל גדי בחלב אמו כי כל אלו תחת דבור זכור באופן מה כי יש בהם תועלת במדות ובדעות וצוה ג"כ אחר זה שלא נמרה על פי הנביא כי בשמיעה אל דבריו תועלת במדות ובדעות וכאלו היתה זאת המצוה תחת דבור זכר אחר כן הזהיר מעבוד ע"ז וצוה לאבד הע"ז ומשמשיה והוא תחת לא יהיה לך ואחר כן צוה לעבוד ה' ית' והוא תחת דבור אנכי:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}