עריכת הדף "רלב"ג/שמות/א"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

<big><strong>פרשת שמות</strong></big>

'''אלה שמות עד וילך איש מבית לוי''' 

'''ביאור דברי הפרשה''' 

והנה היה עניין פרעה בענותו ישר' הולך בהדרגה כי בראשונה שם עליהם מסים הו' לבדו ואח"כ היתר גם לשריו שיעבידו' וכאשר ראה כי לא הועיל לו צוה למילדות העבריות להמית הזכרים בהסתר ובהעלם וכאשר ראה כי לא הועל לו צוה להמית הזכרים בפרהסיא נכון הוא מה שארז"ל שכבר ראו אצטגניני פרעה שכבר היה עתיד להוליד בן מישר' שינצח פרעה ועמו ולזה צוה פרעה זאת צואה ולפי זאת ההנחה הנה לא היתה זאת הגזרה כי אם סביב הזמן שנולד בו משה כאלו תאמר בשנה ההיא או בחדש ההוא או ביום ההוא וזה שאם היתה זאת הגזרה מעת הולד משה עד צאת בני ישראל ממצרים לא היו נשארים בישראל כי אם מתי מעט וחיה לכל אחד מהם יותר משמנים שנה כי משה היה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרעה:

והנה דברי זה הספור מבוארים מאד עם מה שקדם לנו מהדברים. ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם חמש:

'''התועלת''' הא' הוא בדעות. והוא להודיע קיום מה שייעד השם יתעק ליעקב שבארץ מצרים יעשהו לגוי גדול וירד עמו שם. רצוני שכבר תדבק השגחתו שם בזרעו וזה שכבר ספר שבני ישראל פרו וישרצו וירבו יותר מהחק הנהוג להם והיה משפיע להם שם שם טובה שימצאו להם מזונותיהם ומה שיצטרך להם עם רבויים עד שכבר נמלאת הארץ מהם כלטוב עמהם בדרך שהיה מספיק להם. והנה הגיע מעוצם השגחת מהם הרבוי והעוצם במה שהיה מענה אותם היה מתחזק רבויים ועצמם כאלו היו משתדלים אויביהם בהגעת הרבוי והעוצם להם כמו שספר. וכאשר יענהו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. ר"ל שכאשר היו מענים אותם למעט מהם הרבוי והעוצם כן היו פרים ונפרצים יותר מהשעור בהפך מה שהיו משתדלים עליו:

'''התועלת''' הב' הוא במדות. והוא להודיע רוע תכונת המצרי' בקנא' ואכזריו' עד שכבר הגיע שמקנאתם היה צר להם מאד בראותם הצלחת ישר' ברבוי ובעוצם והגיע מאכזריותם שהיו מעבידים ישראל בעבודות היותר קשות והיו מכריחים אותם בה לעשות יותר מהשעור הראוי עד שהגיע מהאכזריות שפרעה רצה לכלות הזכרים בהולדן כדי שיכלה העם בכללו והנה זכרה התורה זה להעיר אותנו שאלו התכונות הפחותות ראוי שירוחקו כי המצרים היו באלו התכונות הפחותות וקרה להם מפני זה מן הרע זה השעור הנפלא שספרה אותו התורה במה שאחר זה:

'''התועלת''' הג' הוא במדות. והוא שאין ראוי שיסכים האדם לעשות הפעולות המגונות מאד ואע"פ שהוא מוכרח ומצווה עליהם מהמושל בו כי הוא ראוי שיירא יותר מהשם יתע' אשר הוא מושל על המושל בו מיראתו מהמושל בו. ולזה תמצא שלא הסכימו המילדות לעשות מה שצוה להם מלך מצרים להמית הילדים כי הם יראו השם יתעלה יותר מיראתם אותו ולזה לא יראו מהרע שאפשר שיקרה להם ממלך מצרים:

'''התועלת ''' הד' הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיסמוך על הנס מפני עשותו ליראת השם מה שעשהו אבל ראוי שישתדל כפי כוחו להרחיק ממנו הרע שאפש' שיקרה לו מפני המעשה ההוא ולזה תמצא שהמילדות התנצלו למלך מצרים כדי שלא יכעס עליהן ועשו זה בחכמה נפלאה וזה שבמה שאמרו לו כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבא אליהן המילדות וילדו. היה להן זה המאמר התנצלות מבואר על שלא המיתו הילדים ואולם על מה שגנה אותם על חיותן את הילדים היה המאמר ההו' התנצלות ג"כ לפי מה שאחשב והו' שאחר שנולד הזכר לא היה להן דרך להמיתו שלא יודע ואם לא ישתדלו בתקון ענייניו יביא זה לחשב כשימצאו הזכרים מתים אשר תהיינה בהולדם שהם היו ממיתים אותו אמנם אחר שהיו רואות שאלו המילדות היו מטיבות לילודים היה זה מרחיק מהן החשד שתהיינה ממיתות הבנים בהולדם:

'''התועלת''' החמישי הוא בדעות. והוא להודיע שהשם יתע' יגמול טוב ליראים ממנו בעבור יראתם ממנו ולזה ספר כי מפני שיראו המילדות את האלהים עשה להם בתים והוא הגמול הראוי להם על זה כמו שזכרנו כי זאת התכונה ראוי שתהיה למנהיג ר"ל שיגיח במונהגים ממנו וייטיב להם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}