עריכת הדף "רלב"ג/דברים/לב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

<big><strong>פרשת האזינו</strong></big>

'''האזינו השמים ואדברה וגו' עד סוף הפרשה''' 

'''ביאור דברי הפרשה:''' 

'''אמר''' האזינו השמים מה שאדבר ותשמע הארץ מה שאומר והנה דבר לאלו להיותם קיימים כמו שאמר ואעידה בם את השמים ואת הארץ הנה לקחי והוא ספור דברי המצוה התוריות יערוף כמטר שהוא יורד טפין טפין רחוקי' זה מזה וכבר יקחו המצוה ממה שכללו מההישרה לתקון הגוף ולתקון הנפש מדרגות רחוקות קצם מקצת אך יקחו קחצת ויניחו קצת. והמשל כי התורה צותה שיאהב האדם לרעהו כמוהו ושלא ישנא את אחיו בלבבו ומה שידמה לזה ממה שנפלה הצואה בו כי התורה נשתקה מהרבה מהתכונות המדותיות אשר יצטרכו למי שירצה להיות שלם במדות וכן הענין במה שהישירה אליו מהדעות במצו' כאלו תאמר שכבר הישירה מזה אל שהש"י הוא אחד והוא משגיח באישי המין האנושי ובכאן עניני' רבים שתקח מהם להיות בלתי ראוי בהם הצווי והאזהרה כמו שביארנו בפתיחת זה הספר ואולם אמרתי והם ספורי התורה תזל כטל אמרתי וזה שהו אינו יורד טפין אך הוא לחות מהפשט בכללות האויר ולזה יחס ירידתו להזלה והוא כמו שהטל הוא מתדבק קצתו בקצתו ואינו מניח באמצעו דבר כן אמרתי תקח מההיישרה במדות ובדעות כל המדרגו' היה שיתכן בהם צווי ואזהרה או שלא יתכן בהם זה וכבר התבאר זה מדברינו בזה הספר ביאור שלם והנה השלים החכמה במשל הזה ואמ' הנה לא תחשוב שלקחי יערוף כמטר אך לא יהיה בו תועלת אבל באמת הנה תועלתו לתת הגדול והחיות למי שיתנהג בו כמו העניין בשערים והם מפי המטר שיפלו עלי עשב כי הם יגדלו אותו וישמרוהו שלא ייבש וימות וכן אמרתי שתזל כטל הנה התועלת בה כתועלת הרביבי' שיפלו עלי דשא שיגדלו אותו ויצמיח אותו והנה הרביבים הם רסיסי לילה והנה התועלת הטל בצמחים מבואר תכלית הביאור והנה היה זה התועלת הנפלא מגיע מלקחי ומאמרי לפי שני קורא שם יי' כי הם יישירו הישרה נפלאה להשיג הש"י כמו שביארנו במה שקדם ולפי שזכר השם ית' אמר לשמים ולארץ תנו גודל לאלהינו אתם אשר ברא אתכם הש' ית' בזה האופן הנפלא אשר אתם בו והנה כולל בהם בריאות השמים והארץ הנה בורא העולם וחלקיו תמיד ימצא פעלו שלם כי כל דרכיו ומנהגיו בפעולותיו הם מסודרים לפי מה שיגזור המשפט והחכמה הוא אל אמת ולא יסודר ממנו עול ואע"פ שאנחנו רואים שהאדם יחטא מצד הכוחו' ששם לו הש"י ביצירתו הנה אין המכוון מאותם הכחו' שיובילו האדם לחטא אבל הם מכוונים בכללם להגיע האדם אל השלמות והמשל כי החושי' הושמו באדם לשמור מציאותו הזמן האפשרי והם עם זה כלי' להגיע האדם אל שלמות האנושי וכן העניין בשאר הכחות הנפשיות כמו שהתבאר בקומותיו ואם הם עם זה סבה במקר' אל החטא הנה אין זה כי אם מרוע בחירת האדם כי האד מושל בבחירתו להטותה אל אשר יחפוץ וכן הענין בכוחו' השופעו' מהככבים כי הש"י שמם כלי' להשגיח באדם ולשמרו הזמן האפשרי לו ואם הם עם זה כלים במקרה להפסדתו הנה הש"י שם הבחיר' לאדם להשתדל להשלי' לו מה שחסר מצד ההשגח' הכוללת וזה כי מצד הבחירה יתכן לו שימלט מהרעו' ההם כמו שביארנו בד' מספר מלחמות יי' והנה הש"י הוא צדיק וישר לא יענוש הנענשים כי אם בצדק וביושר ואמר זה לפי שכבר יחשב שיהיה הש"י סבה אל מה שיחטא האדם בו משני צדדים האחד מצד הטבע ששם באדם אשר הוא נפתה הרבה אל החטאים והשני מצד השפע אשר יושפע מהגרמים השמימיים שיביא לפי מה שאחשוב לתשוקות מה יביאו קצתם האדם אל שיחטא. וכבר התבאר שאין העניין כן במה שאמר שהוא אל אמונה ואין עול ר"ל שאין העול מסודר ממנו בצד מהצדדים כמו שקדם ובהיות העניין כן הוא מבואר כי הדור שהוא עקש ופתלתול לנטות מהדרכים הישרים אל הפעולות המגונות והחטאים הגדולים הוא בעצמו. שחת לו, ר"ל כי מבחירתו בא ההשחת לו וזה כי מומם ופעולותיה' המגוני' אינם בני הש' ית' ר"ל שלא חדשם ה' ולא גזר על חדושם אך מידם היתה זאת הרעה להם והנה אמ' זה לבאר שאין התנצלות לישראל על חטא שלהם כשיאמרו כי מיי' יצא הדבר הזה כי מבחירתם היה להשמר מהחטא כמו שקדם ואח' שביאר שבחירתם תסבב החטאי' לא ה' ית' בא לגנותם על עניין מה שהו' רואה שהם יטו אחרי משה לעבוד עבודה זרה ואמר מגנה אותם על זה אתם עם נבל ולא חכם שהשתמשתם בכחות שברא השם ית' בכם שיובילו במקרה לחטא בעשיית הנבלות הגדולות עד שפתותו מצדם לעבוד ע"ז ולא השתמשתם אל מה שיובילו אליו בעצם והוא השגת החכמה והשלימות האנושי אשר ירחיקו בלא ספק מעבוד ע"ז האם זה הגמול ראוי שתגמלו ולשם ית'. הלא הוא אביך קנך שהוציא אותך מבית עבדים וקנה בזה אתכם לו מצד עוצם הנפלאות שראיתם אז שהביא אתכם אליו כמו שקדם ואיך ראוי שתעזבוהו עם מה שהפליג להטיב לכם ועוד שהוא עשה אותך ויכוננך להביאך לגבול השלמות במה שהרא' לך מהכבוד ומעוצם נפלאותיו בזאת התורה האלהית במה שנתן לך זכור שלא תמרוד בשם ית' הימים הקדומים. בינו שנות דור ודור. מהדורות הקודמים שאל דבר זה אל מנהיגך והוא הנביא ויגד לך האמת. או שאל לך חכמיך ויאמרו לך האמת לפי מה שנודע אליהם מצד הנבי' הנה כשתחקור על זה בזה האופן מהדורות הקודמי' תמצא כי כאשר הנחיל השם ית' גוי' את הארץ בכללה בעת שהפריד בני אדם על דבר בנייתם המגדל אז השתדל השם יתעלה להקים גבולות עמים בהם על מספר בני ישראל אשר נחלו הארץ ההיא ר"ל ארץ שבעה עממין והנה אמ' למספר בני ישראל כי כבר היתה הארי נחלקת למספר בני ישראל אשר נמנו בערבות מואב כמו שקדם ולזה תמצא שייעד השם ית' לאברהם שיתן הארץ ההיא לזרעו ואחר זה ביאר לו שזה הזרע יצא מיצחק לבדו ואחר זה ביאר של זרע יעקב לבד יהיה זה כאלו השם יתעלה כוון בהתחלה להמציא זה הזרע אשר תהיה לו זאת הארץ הנבחרת לפי שחלק השם יתע' לכל האומות שהמציא הוא עמו ישראל ויעקב הוא החלק שהוא לנחלה אל השם יתעלה וכאלו השם יתעלה כיון ממש שיהיה זה החלק מהארץ לזה השבט וזה לזה השבט ובזה הקים גבולות שלהם למספר בני ישראל שהיו י"ב וכבר נתבאר זה ממה שנתנבא יעקב מירושת הארץ לקצת השבטים והנה מצא ישראל את השם יתעלה במדבר שהראה לו שם השם יתעלה אותותיו ומופתיו והיה רוצה להביאו תכף אל הארץ הטובה ואולם בעבור תוהו צעקתם ואנחתם במדבר על דבר המרגלים שהמסו את לבם שהיתה מזולת סבה ראויה שתביאם אל זה אחרם השם יתעלה במדבר ורצה שיסבבו את הר שעיר כל זמן הארוך אשר סבבו אותו וזה גם כן עשה הש' יתעלה להועיל לישראל להשכילם כדי שיכירו וידעו עוצם נפלאות הש' יתעלה שהחיה אותם שם מ' שנה בזולת להם ויין ומבלי בליית מלבושיהם ונעליהם כמו שקדם זה כדי שיהיו יותר ראוי' לירושת הארץ ושם במדבר נצר אותו השם יתעלה בהשגחתו הפרטית כמו שנצר אישון עינו בהשגחתו הכוללת במה שהמציא עליו מהלחויות והכתנות והעפעפים הנה כמו הנשר שמשגיח השגחה עצומה בגדול קנו ושמירתם והוא לבדו מגיעם כאשר ירצה ומביא להם הטרף וזה כי הוא יעיר קנו בבואו עם הטרף להאכילם ואחר זה ינוח על על גוזליו לחממם ולשמרם תחת כנפיו וכאשר ירצה להניעם למקום אחר הנה יפרוש כנפיו ויחק הקן על כנפיו לנשאו על אברתו לא על הנוצה הנמשכת ממנו פן יפול בהכפף הנוצה הנה כמו זה נחה אותם במדבר הש' יתעלה לבדו לתת להם לחם לאכול ובגד ללבוש ושכינתו נחה עליהם בנוחם ובנסעם הניעם השם יתע' והנחה אותם בעמוד אש וענן ואחר זה הרכיבים השם יתעלה על במותי ארץ לתת להם ארץ הגוי' האלה עם תכלית חוזק הרי הארץ ההיא וגובהם וחוזק הערים הנצחרות אשר שם ושם אכל ישראל תנובות שדי עם היותם באותם ההרים שאינם ראויי' על הרוב לנתינת פירות וזה רמז אל השלל הרב אשר מצאו שם והנה הניק אותם דבש מהמקום שהיה בלתי ראוי שיצא ממנו והוא הסלע וחשקה אותם שמן מהמקום שהיה בלתי ראוי שיצא ממנו והוא צור החלמיש ואמנם אמר זה לפי שכבר נתן להם מצד ההשגחה הכוללת והנה האכילם שם כל מיני מעדנים ונתן להם שלל רב מהגוים בכללם מן היותר חזקים עד היותר חלושים והמציא להם פירות הצמחים בתכלית החשיבות והגודל עד שעל צד הגוזמא וההפלגה המשיל גודל גרגיר החטה לגודל הכליות וספר שמן גרגיר הענבים ישתה האדם יין והנה אחר זה זכר הטוב המופלג שהטיב השם יתעלה לישראל הנה כאשר זמן בעט בה' יתעלה המשפיע לו אלו הטובות וזה דבר בתכלית הגנות כי הדבר בעינו אשר הטיב לו בו תעו ומרו בשם יתעלה הנה מפני הפלגת שמנם כאלו נסו לבם ונטשו מפני זה השם יתעלה אשר עשה אותם והביאם אל זה הטוב הנפלא שהביאם בו מצד נתינתו התורה להם ומצד תתו זאת הארץ הנבחרת להם ושמו הש' יתעלה שהוא צור ישועתם לואה מהשפעת הטובות והודעת העתידות ולזה פנו לאלהים אחרי' לחשבם שיהיה יותר טוב להם בעבדם אותם ולזה תמצא ששלח מלך ישראל לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון היהיה מן החולי ההוא הנה הכעיסו השם יתעלה באלהים זרים ובדברים מתועבים ונמאסים לרוב גנותם בעצמם הכעיסו השם יתעלה ולא הספיק זה עד שזבחו זבחים על צד העבודה לדבר שאין לו מציאות כלל ואינו אלוה לאומה מן האומות והוא השדים רוצה לומר הדמיונים והם אלהים שעובדיהם לא ידעום כי אינם דבר שיהיה לו מציאות הנה הם חדשים מקרוב להמציאם לפי מה שבדו מלבם והנה אבותיהם לא דמו אותם דמיונים הנפסדים או לא פחדו מהם לתת להם שום אלהות ואף על פי שאבותיהם הראשונים היו עובדים עבודה זרה הנה לא היה בהם מי שטעה בכמו זה הטעות הנה שכחת הבורא שילדך ושם אותך לו לגוי במה שנתן לך מתורתו השלמה ושכחת האל שיצרך בהתלה לעבוד לו והישירך לקבל השלמות במה שחדש מאותות ומופתים הנפלאים במצרים להודיעך כי הוא ה' והנה ראה השם יתעלה זה הרוע והגנות ומאס מרוב כעסו בניו ובנותיו כי גם הנשים היו ידיהם במעל ההוא כמו שאמר מקטרים למלאכת השמים והסך להנסכים הבלעדי אנשינו עשיו לה כונים להעציבה והסך לה נסכים ואמר השם יתעלה שיסתיר פניו מהם רוצה לומר שיסלק השגחתו מהם לפי שהוא רואה מה אחריתם כי לא יקבלו תוכחת ולזה לא יועיל להם אם יוכיחם על עונם וייסרם וזהו היותר קשה שבמיני העונש כמו שזכר במה שקדם והנה התבאר הש' ית' שלא יקבלו תוכחת לפי שהוא דור תהפוכות שאינו פונה רק לשקר ומה שהוא הפך הראוי עד שלא ימצא בם דבר אמת הם הכעיסו אותי בעבדם אחד שאינו אל מצד מהצדדי' וכעסו אותי באלו החבלים מתועבות הגוים אשר הלכו אחריהם ואני אשלם להם מדה כנגד מדה והו' שכבר אכעיסם ואביא רעות גדולות עליה' ע"י אומה פחותה שאינו ראוי להיו' עם לגנו' פעולותיה' עד שאינו ראוי שישלם בהם הקבוץ המדיני והוא מפני זה גוי בכל כי מרוב חמתי נתלהבה אש ואכלה והשחיתה ישר' עד שהובילה אותם אל חמות לא תרפה מהם והשחיתה הארץ אשר הם יושבים בה בדרך שלא נתנה פרי ולהטה ושרפה מוסדות הערי' הבצורות והחזקות שהיו נבנות בהרי' הנה מרוב כעסי עליה' אביא עליהם מיני רעות כלם וחצי הצרו' אכלה בם שלא ישאר מין אחד שלא אביאנו אליהם כדי שיכירו שזה בא להם מאתי על צד העונש להשיב להם גמול ברוע מעלליהם והנה אלו הם מיני הרעות והחצים שאביא עליהם מיני הרעב ומיני הקדחו' והדבר וחיה וארסי זוחלי העפר והחרב מבית ומחוץ להמית בחור ובתולה ויונק עם איש שיבה מזולת המלה על הבתולה ויונק ואיש השיבה והנה מיני הרעב יגיע מהם היזק שכבר ימס בהם הבשר לחסרון הבשר והם המסו' הרעות והבשרי' דמוקדחי' מאי זה שיהיה ממיני הקדחת ובפרט השורפים והחדים מהם יגיע מהם היזק כי גם בהם ימס הבשר ויובילו אל המות גם כן והדבר שיתחדש בסבת עפושי האויר ההוים מאידים עולים מן הארץ והחיות המזיקות בשניהם בזולת אדם והשרצים הארסיים הנושכים כי אלו יובילו הרבה אל המות והחרב מחוץ ומבית והוא היותר ממית והיותר קשה והנה אלו הרעות אע"פ שכלם יובילו אל המות הנה העניין בא בהם בזה המאמר בהדרגה וזה שמיני הרעב לא ימיתו כי אם באורך זמן ואפשר בקצתם שלא ימיתו אבל יגיע מהם הרזון ואולם הקדחות החדות ימיתו הממיתות מהם בקלות ובמהירות ואפשר בקצתם שיחדשו הרזון לבד ואמנם הדבר ימית תכף כל האנשים הראוים להתפעל מהעפוש ההוא הדבריי והנה אלו הם סוגי הרעות אשר אין התחלתם מזיק. אבל הם מפאת השנויי' במזג פרקי השנה וזכר אחר זה סוגי הרעו' אשר התחלתם הב"ח שהוא מתנועע ללכת ולהזיק מזולת שיהיה התחלתם שינוי המזג והתחיל מהיזק שן החיות שאינם בעלות ארס כי אינו ממית באופן ההמתה שתמשך לנשיכת הנחשי' בעלי ארס ואחר זה זכר היזק המגיע מהבעל שכל כי הוא יותר נפלא להתנועע המזיק אל הנזק בחכמה ובתחבולות ולזה הוא ראוי שימשך הרע מזה נזכר תחלה ההיזק הבא מחוץ לאשר ימצאו שם כי ההיזק ההוא יותר מעטי ועוד זכר ההיזק הבא מהם לאשר בתוך העיר והוא אמות מות אם מפני הרעב שיתחדש בעיר מפני עמדם במצור והשחתת האויב כל יבול הארץ אם מפני יראתם מהאויבי' שיכנסו בעיר להרגם וכאשר תחקור באלו הרעות שזכר נכללו כל מיני הרעות באופן מה ולזה אמר שיכלה מיני הרעות אליהם אמר השם יתעלה אמרתי בלבי לא אביא על ישר' אלו הרעות באופן הנזכר אך אפאה ישראל בכל פאה מרוב הפזור בדרך שיקל לאויבים המשתדלים להרע להם באופן הנזכר להשבית מאנוש זכרם במקום מקום שיקומו עליהם וכבר עשיתי זה לולא יראתי מכעס אויב שישחיתם עד לכלה מה שאינו מכוון מפני בריתי עם האבו' שמא ינכרו צרימו שזה הרע בא לישראל מאתי על אשר לא שמעו בקולי ויהיה זה סבה שישחיתם לגמרי לחשבם כי האמונה שנתיחדו בה ישראל היא נפסדת אך כאשר יראו שהשם יתעלה יביא עליהם תחלה אלו הרעות קודם שישתדלו האויבים להרע להם ויתפרסם להם התוכחות שיוכיחם השם יתעלה על ידי נביאיו והודיעו להם תחלה זה הרע שיפלו בו אם לא ישובו אל השם אז יתפרסם לאויב כי מאת השם היה הדבר באמרו ואמרו כל הגוים על מה עשה השם ככה לארץ הזאת ומה חרי האף הגדול הזה ואמרו על אשר עזבו את ברית השם אלהי אבותם ולזה תמצא שאמר בספר ירמיהו על נפילת ירושלים ביד מלך בבל ויקח שר הטבחים לירמיהו ויאמר ה' אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה ויבא ויעש יי' כאשר דבר כי חטאתם ליי' ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר הזה הנה זה היה סבה אל שחמל מלך בבל על הנשאר מהם ולא המיתם כלם לפחדתו מה' ית' פן יקח נקמת עמו ולזה הפקיד עליהם גדליה בן אחיקם לתת שארית ליהודה ממנו כמו שנזכר שם פן יאמרו האויבים לא ה' פעל כל זאת אך ידינו דמה עליהם ועל אלהיהם ולזה לא יוכל לשמור את עצמו מידינו וימשך מזה החלול לשם יתע' עם שזה יהיה סבה שיכלו האויבים ישראל בנפלם בידיהם והנה הייתי מסכים להביא מהרע לישראל בהתחלה בזולת שאכלה עליהם תחלה כל מיני הרעות הנזכרות לפי שאני רואה שעם ישראל הוא באופן מהרועי שלא יקבלו מוסר כי כל עצה היא נאבדת מהם ואין בהם תבונה לחקור בסבות הדברים לפי הראוי ולזה לא יתנו אל לבם בבא הרעות שהם באו עליהם על צד העונש על אשר חטאו להשם ויהיה מפני זה השתדלותי להרע להם בזה האופן לבטלה כאמרו על מה תוכו עוד תוסיפו סרה ואמר לשוא הכתי את בניכם מוסר לא לקחו. לו חכמו ישראל ישכילו עניין זאת ההצלחה אשר אני מביא עליהם עתה בשמרם תורתי מעניין ירושת הארץ ויהיה זה סבה שיבינו לאחריתם מה יהיה אם יסורו מדרכי וזה שהם רואים שאחד מישראל ירדוף אלף מהאויבים ושנים ינוסו רבבה וחיה' להם לחשוב שאין זה מעוצם ידם כי לא יתכן שימשך ממנו אבל הסבה בזה כי צור ישראל מכר אלו הגוים ביד ישראל והסגיר אותם בידם ומזה היה ראוי שישפטו שכמו שעשה זה ה' ית' כנגד הגוי' חתם יוכל לעשות זה כנגד ישראל כמו שיעד להם שיקרה להם אם יסורו מאחריו. כי צורנו. והוא כאשר נתיחדנו אנחנו באמונתנו אשר הוא יוצר הכל הנה אין כמוהו האלוה אשר יחשבוהו צור האומות ההם ואויבינו בעצמם שופטים כן נבוכדנצר לית אלהא דיכיל לחצלא כדנא. ואמרו הפלשתים אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה וגו'. והנה שפטו זה גם כן בבא ארון ה' בשדה פלשתים כמו שנזכר בספ' שופטי' וזה כי נמוסי הגוי' ההם אשר התנהגו בהם ואמונותיהם הם יותר רעים מנימוסי סדום ועמורה וכדעותיהם אשר נתפרסם בתורה עונש שנפלו בו מפני רוע מנהגיהם. והפרי שיגיע מענין מנהגיהם הוא בתכלית המרירו' והרוע וההפסד ואפשר שישוב אמרו כי גוי אובד עיצות המה שב אל האויב ר"ל שהאויב לא תתישב עצה בלבו לעמוד על האמת מאי זה סבה נמשך זה הרע לישראל כי לו חכמו האויבים היו משכילים כי זה הענין הוא מהש"י שמכר ישראל בידם וה' הסגירם כי מזול' זה לא יתכן שיהיה מצד עוצם יד האויב ולא יתכן ג"כ שיהיה זה מצד יתרון כח אלהיהם על אלהי ישר' כי הם בעצמם שופטי' שיש הבדל נפלא בין אלהי ישראל ואלהיהם ולזה היה ראוי שיבינו לאחריתם מה יהיה אם יכעס ה' ית' עליהם בהשחיתם ישראל וייראו מפני זה מהשחתתם בנפלם בידם אלא שזה הגוי אובד עצות הם ואין בהם תבונה שיעמדו בו על אמתת זה הענין ולזה הוצרכתי להביא לישראל אלו הרעות תחלה קודם נפלם ביד אויב ואע"פ שאינם מקבלים מוסר כדי שיתפרסם לאויבי' כי מהש"י נהיה הדבר על מה שחטאו לו ישר' ויהיה זה סבה שייראו מלכלות' פן יקח השם ית' נקמת עמו מהם והביאור הראשון נראה לנו יותר ואולם הנמשך לזה באמרו כי לא כצורנו וגו' כי מגפן סדו' וגו' הוא אחד לשני הפירושים הלא זה הרוע והגנות אשר במנהגי האומות ההם הוא גנוז עמדי וחתום באוצרותי לשמרו להם אל העת הראוי לי להנקם מהרעים האלה על רוע מנהגיהם והוא הרע אשר יתכן שיקרה מצד ההשגח' הכוללת וזה הרע הוא כלי מאתי לשלם להם גמולם הראוי על זה לעת הנכון שתמוט בו רגלם באמרו וגם רשע ליום רעה וזה יהיה כאשר יקרב יום אידם כי הנקם אשר לו יחיש העתידו' למו מהרעו' להביאם קודם עתם ואמנ' יהיה אז להשגחתו על ישראל באמרו אני ה' בעתה אחישנה ר"ל שאני אחיש הרעה על האויבים אצל עתה כאשר יתקרב העת ההיא הנה כאשר ידין ה' עמו לשפטם על רוע מעלליהם אז יתנחם על עבדיו וישיב ידו מהשחיתם בעבור בריתו את האבות וזה אמנם יהיה כאשר יראה באשר אזלת יד ישראל באופן שלא נשאר להם כח ולא נשארו להם קניינים לא בבית ולא בשדה אז יסבב השם יתעלה שיכירו כי העבודה זרה אשר נטו אליה אבותיהם לא תציל אותם בעת רעתם ולזה יאמר להם השם יתעלה אז על יד עבדיו הנביאי' איה האלהות שהלכו אחריהם אבותיהם ואיה העבודה זרה שחסו בה אשר היו אוכלים ישראל מתקרובת הע"ז והיו שותים מהיין שינסכו לשמה יקומו עתה ויעזרוכם האלהות ההם או יהיה לכם למחסה ולמסתור הצור אשר חסיתם בו והיא העבודה זרה שהיא צור לפי מחשבתם וכבר מצאנו שאמר להם השם יתע' זה פעמים רבים בימי השופטים והנביאים. ראו עתה כי אני אני הוא תמיד באופן אחד בלא שנוי ולזה הקמותי את דברי כאשר גזרתי אם תעברו מצותי ותעבדו ע"ז ואין עמדי אל אחר שיעשה האחד רעות והאחד טובות כי אני אמית ואענישם ואני אחייה הנכונים למות בהיותיכם בתכלית השפלות ולזה אתם מוכנים מאד אל הכליון אשמרכם מן המות אשגיח בכם להצילכם ממנו וזהו מה שאמר ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא נעלתים לכלותם מחצתי אתכם בזה הרע הנפלא שהבאתי עליכם וידי תרפינה להשיבכם כקדם בארציכם ולזה הוא מבואר שאין מידי מציל כי אם היה שם אלוה אחר בדרך שיהיה האחד עושה הרעות והאחד עושה הטובות יכול להציל מהרע אשר יביא עושה הרעות ואולם כשנתבאר שאין שם כי אם אלוה אחד וממנו מסודר הטוב והרע נתבאר שאין מידו מציל לעשו' כל אשר יחפוץ כי אני נשבע שאם יגיע העת הראוי שאשנן בו להט חרבי בדרך שיכרות בקלו' והוא כאשר יהיה שלם עון הגוים ההם ואז ראוי שתאחז החרב במשפט לשפוט הגוים ההם על רוע מעלליהם הנה אז אשוב נקם לצדי ולמשנאי אשלם גמול כמעשה ידיהם ואז אקח נקמתי מהם גם כן על מה שהרעו לישראל ולזה ארוה אז חצי מדם האויב וחרבי תאכל בשר מפני דם החלל שהרגו מישראל ומחמס השניה ששבו מהם ומפני ראש הפרעות שפרע האויב לישראל במה שהשבית אותו מעשות המצוה כמו שמצאנו במלכות יון כשיהיה זה שיקום השם יתעלה דם עבדיו שכחו הגוים עמו ישראל כי הוא ישיב נקם לאויבי ישראל על אשר הרעו להם ויטהר טומאת אדמתו וטומאת עמו וזה יהיה בעת קבוץ גליות שיטהרו הארץ ביום בא גוג על אדמת ישראל כמו שזכר זכריה. והנה זכר שכבר בא משה ודבר את כל השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון והנה היה הושע בן נון לא אז לפה ולמתורגמן כדי להשמיע זה לכל ישראל אמנם רצה השם יתעלה שישתתף יהושע בא פן מה למשה להודעת דברי השירה לישראל כדי שיתישרו יותר ישראל להאמין בדברי יהושע אחרי מות משה והנה קראו אז הושע שלא יחשוב אשר שהוא נשתתף בזאת הנבואה למשה מפני אמרו בפר' שעברה על דברי זאת השירה קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד וגו' ולזה קראו הושע להודיע שלא היתה מדרגתו בזה כי אם כמו מדרגתו קודם של שי' ושמנה שנה שהיה שמו הושע כששלחו משה עם המרגלים או הישירה התורה בזה שכבר נתישר יהושע לזאת המדרגה מהעת הראשון שהיה שמו הושע כי הוא היה משרת משה כדי שילמד ממנו תמיד וישלים עצמו במה שלמד ממנו מסודות התורה והחכמה כי לא נתחדש בו עתה היותו נביא אם לא מפני שנתישר לזה קודם כי לא ינבא הש' יתעלה מי שהוא בלתי ראוי לנבואה וכאשר הישירה התורה בזה אל הסבה אשר בעבורה הסכים השם ית' שיזכה יהושע להנחיל את הארץ לישראל והוא מפני מה שנשתנה שמו עליו מהושע ליהושע והוא שלוח המרגלים לתור את ארץ כנען כי אז קרא משה שם להושע בן נון יהושע. ומשם זכה יהושע להנחיל לישראל את הארץ כמו שזכה כלב לרשת את הארץ אשר בא בה וכבר נתבאר זה בראש הספר והנה כאשר כלה משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל והם דברי התורה בכללם אז אמר להם שיו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום את השמים ואת הארץ ממה שיקרה לכם מן הרע אם לא תשמרו את כל דברי התורה אתם וזרעכם אחרים ולזה צריך לכם שתצוו את בניכם לשמור לעשות את כל דבר התורה הזאת כדי שיגיעו לכם הברכות הנזכרות ותהיו נשמרים מהקללות וזה כי אלו המצות אשר הש"י מצוה אתכם לשמרם אינו דבר רק אלא יכוון בו תועלת אבל יגיע מהם הנבחר שבתועלות וזה כי הוא בעצמו חייכם הנצחיי' ובו גם כן מהתועל' עוד בדברים הגופים עד שבדבר הזה תאריכו ימי' על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה שעם היות מושל בדברים בגופיים הנה בו הישרה עצומה בהצלחת נפשית בעצם היום ר"ל בעצם היום שאמר משה לישראל בן מאה ועשרים שנה אנכי היום בו אמ' כל הדברים האלה שקדם זכרם ובו אמר לו הש"י שיעלה על הר העברי' הר נבו ושם יאסף אל עמיו על דבר אשר לא קדש אותו במי מריבה כמו שנאסף אהרן אל עמיו מפני הסבה הזאת ואמר לו שמשם יראה ארץ כנען אשר ה' ית' נותן לבני ישראל אך שם לא יבא והנה רצה משה לראותם לעמוד על הסבה אשר בעבורה נבחרה הארץ הזאת על שאר הארצות הנה זה ביאור מה שצריך לבארו בזאת הפרשה:

ואולם התועלות המגיעות ממנה הם י"ד:

'''התועלת''' הראשון הוא להודיע פרי התורה ויחס התועלת המגיע מהספורים האלה התוריים אל התועלת המגיע ממצו' התורה ואולם פרי התורה בכללה עם ספוריה ביאר שהוא לתת החיים והגדול למתנהגים בה כמו הענין בשעירים שירדו עלי דשא וכרביבים עלי עשב שיגדלו אותו ויצמחוהו ויתנו לו החיים אשר חי בהם ולזה גם כן אמר כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים יבאר שאין בתורה דבר ללא תועלת כי תתן לאדם החיים הנצחיים ובה ימשכו מהטובות הגופיות היותר מועיל שבהם להישיר אל הגעת השלמות האנושי עד תכליתו ואולם יחס תועלת המצות התוריות אל תועלת ספורי התורה הוא כיחס עריפת המטר יהיה הטיפות בו רחוקות זו מזו וכן התועלת במצות התוריות לא יקח כי אם מדרגות רחוקות ויעזוב הרבה מהמדרגות האמצעיות לפי שלא יתכן בהם מצוה ואזהרה ואולם הזלת הטל הוא מתדבקת קצתה בקצת' בכללו' האויר וכן מה שיישירו הספורי' במדו' ובדעות יקח כל המדרגות בכללם וכבר התבאר זה מדברנו במה שקדם:

'''התועלת''' השני הוא להודיע שהמכון בדברי התורה בכללם הוא להשיג ה' ית' לפי מה שאפשר עד שיקראוהו בשם רוצה לומר שיגיע בו קצת ציור בשם יתעלה ומזה הצד יגיע התועלת בתורה כמו שאמ' כי שם ה' אקרא ריצה לומר כל זה הטוב ימשך מהתורה לפי ששם ה' נקרא בה:

'''התועלת''' הרביעי הוא להודיע שהרע והחטא אינם עלולים מה' יתע' בעצמות וראשונה אבל הרע והחטא הם דברים מתחדשים מצרנו ואחר זה נתאונן עליה ונחשוב שה' יתע' הוא סבת נפילתם כאמרו מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו ולזה אמר בזה המקום שה' ית' אל אמונה ואין עול כי הוא לא יגזור ברע ובחטא אבל אנחנו סבת חדושם ולזה אמר גם כן שחת לו לא בניו מומם כמו שביארנו בביאורנו לדברי זאת הפרשה:

'''התועלת''' החמישי הוא להודיע מה שהפליג הש' יתע' להשגיח בישראל ולהטיב להם עד שמעת דור הפלגה בהחלק הארץ השתדל השם יתעלה להיות זאת הארץ הנבחרת לישראל ולזה גם כן סבב כאב הנבחר שילך שם והודיעו כי לזרעו יתן את כל הארצות ההם כדי שיהיה הזרע יותר מוכן לירושת הארץ לפי שהש' יתע' בחר לו לעם זה הודע הנבחר מבין שאר האומו' ולזה קדש אותו מלידה ומבטן ומהריון ולזאת הסבה הרבה ג"כ אותות ונפלאו' במדבר כדי שיתקרבו לעבודתו ושם נתן להם תורתו התמימה בזה האופן הנפלא להשלימה לפי מה שאפשר ולפי שנבתאר לשם יתעלה מהתרעומת שנתרעמו על דבר המרגלים במדבר שלא היו ראויים עדיין לירושת הארץ איחר' במדבר עד מ' שנה ולהראותם עוד מעוצם נפלאותיו ולהבינם כי הוא ה' ולזאת הסבה רצה שיהיה חנותם ונסעם שם ע"פ ה' להעיר אותם כי הוא לבדו נחה אותם ונהלם בזאת ההנהגה הנפלא' עד שבזולת לח' ושמלה החי' אותם שם כל זה הזמן הארו':

'''התועלת ''' הששי הוא להודיע שמה שהיה ראוי לישראל להכניעם לעבודת השם יתעלה והוא רבוי הטובה שהשפיע להם במה שהורישם נחלת צבי צבאות גוים ורוב העושר שהגיע להם משלל הגוים ומרבוי תבואות הארץ הוא בעינו שמחו כלי למרוד בו ולעבוד ע"ז כאמרו כרוב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו הטיבו מצבות ולזה זכר בזה המקום כי כאשר שמן ישראל בעט ונטש אלוה עשהו ושם לואה צור ישועתו מלעשות מה שיחפוץ ולא הספיקו להם תועבות גוים אבל עבדו לדמיונים חדשים באו מקרוב לא ידעום אחד מהקודמים.

'''התועלת''' השביעי הוא להודיע שאע"פ שהיה ידוע אצל השם יתעלה מרוע תכונת ישראל שלא יקבלו מוסר והנה עם כל זה לא רצה להשליכם מעל פניו תכף להגלות אותם ולהפיץ אותם בארצות כי אולי יתחדש מזה הפסד נפלא לישראל כי זה יביא החושב לחשוב כי ידו הושיעה לו ולא נהיה זאת מאת ה' או אולי יחשוב שאלהיו עשו לו את החיל הזה ומזה יתחדש שיתגבר האויב בכל עוז להשחית ישראל אך בראותו לו מיני הרע שהביא עליהם השם יתעלה תחלה יתיישר לבחון כי מהשם היתה זאת ויירא פן יקרה לו גם כן כעס השם יתעלה אם ישחית בניו וזה מורה על עוצם השגחתו הנמשכת לישראל מצד בריתו עם האבות כי גם בחרות אפם בהם יתחכם שלא ישיגם הכליון למען לא תופר בריתו עם האבו' ולא רצה להביא לישראל מן הרעו' מה שיבחן בו באופן שלם שאינו דבר מגיע במקרה וזהו אמרו אספה עלימו רעות וגו' כמו שביארנו בבאורנו לזא' הפרשה:

'''התועלת''' השמיני הוא להודיע מום ישראל וגנותם בהתפתותם לעבוד ע"ז ולעזוב עבודת השם יתעלה שהוא מקור חיים והוא שהגוים אע"פ שהם עובדים ע"ז הם כלם משערים כי אין כאלהי ישראל. רוצה לומר שהם בעצמם פלילים כי לא כצורנו צורם כאמרו כי אל כצורנו צורם ואויבינו פלילים:

'''התועלת''' התשיעי הוא להודיע שהשם יתע' יקח נקם מהרשעים לגמרי אשר אינם כלל תחת ההשגחה הפרטית לעת תמוט רגלם מפאת ההשגחה הכוללת וזהו האופן אשר יביא השם יתעלה הרע בו לשונאי כי אין מדרכו להגיע רע בעצם אם לא מצד מה שהוא טוב כמו שביארנו בד' מספר מ"י ולפי שאין אלו באופן שיהיו ראויים שיגיע להם השם יתעלה רע על דרך התוכחות הנה יהיו נעזבים אל המקרים שיקרו מצד ההשגחה הכוללת ולזה גם כן אמר כל פעל שם למענהו וגם רשע ליום רעה:

'''התועלת''' העשירי הוא להודיע שבעבור השגחת השם יתעלה על האבו' יסבב כאשר יקרב יום איד שונאי ישרלא למהר ולהחיש העתידות למו מן הרעות כמו שעשה לישראל בצאתם ממצרים שכאשר היה קרוב לקץ החיש השם יתעלה העתידות לבא לשונאיהם והשלים ישראל באופן אל שיהיו ראויים שימהר הקץ בעבורם וזהו אמרו כי קרוב יום אידם וחש עתידות למו ולזאת הסבה אמר אני ה' בעתה אחישנה:

'''התועלת''' האחד עשרה הוא להודיע שהשם יתעלה לא יסכים לכלות ישראל לגמרי אבל יתנחם על עבדיו ובסוף הענין ירפא מה שמחצו ידיו וישיב נקם לצריו ואז ישבחו גוים עמו בראותם כי השם יתע' יקום דם עבדיו וכבר זכר שהשם יתע' נשבע כי כבר ישיב נקם לצריו להורות על שזה היעוד אי אפשר שלא יהיה בסוף העניין והוא מבואר שזה הדבר לא נהיה עד הנה כי לא שבו בבית שני כי אם נלו' יהודה ובנימן:

'''התועלת''' השתים עשרה הוא להודיע שאין בכאן שני פועלים יפעל האחד הרעות והאחד הטובות כמו שחשבו קצת הקודמים אבל הכל מסודר מפועל אחד וזה מבואר באלו הרעות אשר יעד השם יתעלה על חדושם והם הבאות על צד ההשגחה ואם אלו הרעות עלולות מהשם יתעלה העושה הטובות הנה בזה יתחייב שיהיו הרעות עלולות ממנו ועוד שאנחנו רואים שהוא גם כן יעד ברעות אשר חדושם הוא מצד ההשגחה הכוללת והיודע הדבר טרם חדושו בעצמות וראשונה הוא הפועל אותו כאמרו מי פעל ועשה קורא הדורות מראש כי לא יתכן שידע זה הפועל מעצמו מה שיעשה אחר אם לא יהיה האחד תחתיו ועלול ממנו וחלה אמר ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא כמו שביארנו בביאורנו לזה הפסוק:

'''התועלת''' השלש עשרה הוא להודיע שהשם יתעלה אינו מקבל שנוי כלל אבל רצונו הוא תמיד בעניין אחד ולזה מצאנו שמה שיעד בימים הקודמים קיים אותו בימים האחרונים וזהו אמר ראו עתה כי אני אני הוא כמו שביארנו:

'''התועלת''' הארבע עשרה הוא מה שרמז בזה המקום לתחיית המתים כי לא אמר אני אחייה ואמית אבל אמר אני אמית ואחיה ואמר אחר זה מחצתי ואני ארפא וזה יורה לפי השרשים הכוללים כי כמו שמחץ וידיו תרפאנה אשר מחץ גן ימית ויחיה אשר ימית וכבר נתבאר זה השרש ביאור שלם מדברי הנביאים ומצאנו גם כן באליהו ואלישע שהחיו המתים וידמה שזה המופת יהיה נעשה בעת שירצה השם יתעלה להפוך אל עמים שפה ברורה ויראה להם אז זה המופת הנפלא ע"י מלך המשיח כדי שידעו כלם כי הוא ה' ויכנעו כלם לעבודתו יתעלה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}