עריכת הדף "רלב"ג/דברים/ה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ו ==

והנה התועלות המגיעות ממנה הם י"א.

'''התועלת''' הראשון להודיע שכל מצות התורה נתנו במעמד הר סיני בזמן הר סיני אך לא נתחדש אחר זה בתורה דבר שלא נכלל במה שנזכר שם ואולם אלו הדברים ששמע אז סדר משה לבני ישראל בעבר הירדן בגאי מול בית פעור ולזה אמר וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים:

'''התועלת''' השני הוא להעיר שפנת התורה הוא להאמין בשם יתעלה ולהרחיק עובדה זרה לזה הזהיר משה על שתי אלו המצות ממה שקדם מזאת הפרשה שנכלל בה הצווי על האמונה שהשם יתעלה הוא אלהי השמים ואלהי הארץ והאזהרה מעשיית פסל ומסכה ומעבוד זולתו יתעלה וביאר העונש הנפלא שימשך בזה מענין ירושת הארץ ואחר הפסיק הענין ושב להתחיל זכרון עשרת הדברים בכללם והרבה ממצות התורה שנתנו במעמד הר סיני ואם לא נזכרו קצתם כי אם בזה המקום:

'''התועלת''' השלישי הוא במצות והוא להודיע שכל אדם מחוייב ללמוד תורה ואף על פי שיוכל לעשות מצותיה בזולת למידת התורה בשישאל זה ליודעי התורה וזה למדנו מאמרו ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם ולא אמר ולמדתם אותם למען תעשו אותם אך הלמידה מצוה והמעשה מצוה והיה זה כן כי הלמידה מביאה לעמוד על כוונת התורה יותר מהמעשה עם שהלמידה ימצא בה תועלת להביא אל המעשה ולזה הוא מבואר שגדול שכר תלמוד תורה משכר עשיית מצוה מהמצות:

'''התועלת''' הרביעי הוא להודיע שלא נתנה התורה לדור ההוא לבד אך לכל הדורות הנמשכים אליהם. ולזה אמר לא את אבותינו כרת את הברית הזאת וגומ'. ואמר מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצותי כל הימים ואמר אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך כי זה כולו יורה שהתורה נתנה לדורות הנמשכים לאין תכלית וזאת היא מפנות הגדולות שבפנות התורה והיא מחוייבת עוד מצד העיון כי לא יתכן שיוחס לשם יתעלה שנוי רצון כמו שיתבאר במקומותיו וכבר אמר הנביא גם כן אני יי' לא שניתי:

'''התועלת''' החמישי הוא במצות והוא להודיע שהנשים מחוייבות לקדוש היום וזה למדנו מאמרו שמור את יום השבת לקדשו כמו שביארנו בבאורנו בזה הפסוק:

'''התועלת''' הששי הוא להודיע שהתורה כבר תצוה במצוה אחת לתועלת יותר מאחר וזה ממה שיפתח לנו השער לעמוד על הרבה מכוונות מצות התורה כמו שיתבאר מדברינו בזה הספר וזה למדנו ממה שנתן בזה המקום הסבה במצות שבת לזכור ענין יציאת מצרים ובפרשת יתרו נתן הסבה בה לזכור דבר חודש העולם:

'''התועלת''' השביעי הוא להודיע שלולי יראת ישראל מהדברים הנפלאים שבמעמד הר סיני כבר היו ישראל שומעים כל התורה מפי הגבורה כי הקול הנפלא ההוא לא פסק בעת שעמדו העם מרחוק ובקשו ממשה שישמע הוא הדברים ויביאם אליהם ואל ידבר עמם אלהים פן ימותו וזה ממה שיוסיף אמות להם על שהתורה בכללה הוא מה' יתעלה ואף על פי שהיה משה באופן מהמעלה שהיה ראוי שיאמינו בו ישראל הנה רצה השם יתעלה בזה לפי שזאת התורה כוון בה שתהיה נצחית ושלא יאמן נביא שיאמר דבר בסתירה ממנה ואלו לא היתה לישראל אמונה בה אם לא מפי משה לא יתכן זה כי יאמרו למה נאמין יותר במשה ממה שנאמין בזה הנביא אשר נתן לנו אותות ומופתים ואולם עתה יתכן זה כי יאמרו לא נוכל להאמין מי שיאמר דבר מכחיש מה שראינו בעינינו ולזאת הסבה גם כן רצה השם יתע' שיהיה מכתב הלוחות מעשה השם יתעלה לא במלאכה:

'''התועלת''' השמיני הוא באזהרות והוא מה שהזהרנו שלא נתאוה..:

חסר כאן ובכל העתקות שהיו לפנינו.:

'''התועלת''' התשיעי הוא בדעות והוא להודיע כי השם יתעלה לא יגזור בענינים הבחיריים דבר על דרך החיוב אבל יניחהו אפשרים אלא אם היה זה על דרך המופת וזה יהיה בפרט מה ובעת מה לא תמיד וכבר למדנו זה ממה שאמ' מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כמו שביארנו בביאור דברי זאת הפרשה:

'''התועלת''' העשירי הוא ללמדנו שכבר היה מהשם יתע' שיהיה משה פורש מן האשה מצד שקדו עם השם יתעלה תמיד ודבר זה למדנו מאמרו לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי:

'''התועלת''' האחת עשרה הוא להודיע כי השם יתעלה מסר המצוה וחוקיה ומשפטי' למשה ופירושיה ודקדוקיה וצוהו שילמדה בזה האופן לישראל וזה לאות כי הוא ילמד לישראל דבר לא נכתב בתורה כמו שביארנו שאם לא היה אומר לישראל זולת הכתוב בתורה לא היה אור אשר תלמדם אבל יאמר אשר תגיד להם או תאמר להם ואולם אומר אשר תלמדם כי הוא יבאר להם לשון דברי התורה באופן שיעמדו על כוונותיה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}