עריכת הדף "רלב"ג/בראשית/מז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== כח ==

<big><strong>פרשת ויחי יעקב</strong></big>

'''ויחי יעקב וגו' עד ויקרא יעקב אל בניו''' 

והנה דברי הספור מבוארים עם מה שקדם לנו מהדברים בזה והתועלות המגיעות מזה הספור:

'''התועלת''' הראשון הוא במדות. והוא שראוי שיהיה האדם זריז להשתדל במה שצריך לו קודם שיצטרך שאם היה מאחר ההשתדלות בו עד בא עת הצורך הנה יקרה לו אם שלא ימצא לו אז או שימצא לו באופן חסר מחזק המהירות. ולזה תמצא שיעקב השתדל בעניין קבורתו קודם היותו חולה החולי אשר מת בו:

'''התועלת ''' השני הוא שראוי לאדם שיתחבר עם אנשי משפחתו בחייו כי בזה יהיה לו מהם העזר הראוי שיהיה לאדם ממשפחתו. הלא תראה כי גם אחר המות השתדל יעקב שיהיה עם אנשי משפחתו. ולזה בקש מיוסף שישכיבהו עם אבותיו:

'''התועלת''' השלישי הוא במדות. והוא שראוי לאדם להשמע לשאלת אביו ממנו ואם היה קשה ולא ימנעהו מזה עוצם מדרגתו בממשלה. הלא תרא' כי יוסף עם היותו מושל נכנע לבקשת אביו עד שכבר נשבע לו לעשות כדבריו ואם היה בזה מהקושי ליוסף לרב טרדתו בענין הממשלה והיותו יוצא חוץ ממשלתו דרך לא מעט:

'''התועלת''' הרביעי הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיתן תודה לשם יתעלה בהשיגו מבוקשיו כי בזה יתישב בלב האנשים שהכל הוא מאתו יתעלה כמו שהוא האמת בעצמו. ולה נתן יעקב תודה לשם יתעלה כאשר ראה שהשיג מבוקשו והשתחוה לו ואם היתה זאת ההשתחואה ליוסף הנה יהיה בזה תועלת ללמדנו שראוי לאדם שיתן תודה למי שיגמלהו טוב ואף על פי שיהיה לו חוק עליו הלא תראה שיעקב השתחווה ליוסף כשנדרש לאשר שאל ממנו ולזאת הסבה תמצא שהשתחווה יוסף ליעקב כאשר רצה לברך בניו:

'''התועלת''' החמישי הוא במדות. והוא שראוי לאדם לחלוק כבוד למלכות ואעפ"י שהיה המולך. מי שהוא ראוי שיגיע לו מאתו כבוד כאלו תאמר שהיה בנו כמו הענין ביוסף עם יעקב וזה שיעקב כבד בנו והתחזק לשבת על מטתו לכבודו מפני היותו מושל בארץ ההיא כי בזה תועלת לתקון המדינה מה שלא יעלם ממנו:

'''התועלת''' הששי הוא במדות. והוא שראוי לאדם כשישתדל במציאות דבר מה צריך אליו שיעשה זה באופן מהקייום יוכל לבטוח בטחון שלם שכבר ימצא לו הענין ההוא בעת צורכו אליו כי לולי זה אולי יהיה ההשתדלות ההוא לבטלה. ולזה תמצא שיעקב לא הסתפק במאמר יוסף לו שיעשה כדברו אבל רצה עם זה שישבע לו:

'''התועלת''' השביעי הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיאהב היותר שלם מבניו יותר ואף על פי שאין לו קדימה זמנית על האחרים. ולזה תמצא שנתן יעקב זאת המתנה שיעדהו השם יתעלה עליה שיהיה לקהל גוים לבני יוסף למעלתו ולא נתנה לבני ראובן ואם הוא הבכור לפי האמת אבל עשוק הבכורה מראובן לחסרונו ונתנה ליוסף כמו שאמר בספר דברי הימים ובחללו יצועי אביו נתן הבכורה ליוסף וזאת הבכורה שנתן היתה שנטל שני חלקים בירושת הארץ כמו שקדם. ולזאת הסבה בעינה שם ימינו על ראש אפרים ואף על פי שהוכרח בזה לשכל ידיו ולא רצה לשים אותה על ראש מנשה ואם הוא הבכור:

'''התועלת''' השמיני הוא בדעות. והוא שהנבואה תגיע לנביא בעתידות אשר יקרו לאיש מה כשישים מחשבתו באיש ההוא ולזה שאל יעקב שיגיש אליו מנשה ואפרים בדרך שיראה אותם ראות שלם כי בזה ישלם לו שישים מחשבתו באיש איש מהם ויודע לו הנבואה מה שיקרה להם:

'''התועלת''' התשיעי הוא בדעות. והוא להודיע השגחת השם יתעלה ביראיו להציל אותם מכל רע באמצעות מלאך ולה אמר יעקב המלאך הגואל אותי מכל רע ויתבאר מזה שהמופתים שיעשה השם יתע' בזה האופן שישגיח בדבקים בו הוא נעשה באמצעות מלאך וכבר ביארנו זה במה שאין ספק בו בסוף הששי מספר מלחמות השם. ושם נתבאר שזה המלאך הוא השכל הפועל ושם נתבאר גם כן שזה מסכים למה שאמרו ז"ל ועברתי בארץ מצרים אני ולא המלאך:

'''התועלת''' העשירי הוא בדעות. והוא להודיע שברכת הנביא לאשר יברכם תהיה לפי מה שיאות להם לפי עניינם ושאין בבחירת הנביא לברך יותר מי שהוא ראוי מעט לברכה ולזה תמצא שאמר יעקב ליוסף בבקשו ממנו שישית יד ימינו על ראש מנשה שהוא לא רצה בזה לפי שעקר ברכתו הוא לאפרים מצד מה שהוא ראוי שיגיעו אליו מהטובות ולזה אמר גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל וגומר ולזה יהיה מה שברכם בשידגו לרב בקרב הארץ מתקיים יותר באפרים ממה שיתקיים במנשה ואלו היתה הברכה הזאת לפי בחירת יעקב לא היה התנצלות ליעקב על זה בזה המאמר בשלא שת ימינו על ראש מנשה כמו ששאל ממנו יוסף:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}