עריכת הדף "רלב"ג/בראשית/כד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ואברהם זקן בא בימים וגומ' עד סוף הפרשה.''' 

'''ביאור הספור''' 

'''זכר''' שאברהם היה זקן בא ביים רבים וברכהו ה' בכל מיני הברכה ר"ל שהיה לו עושר וכבוד רב והצליח מאד בכל קניניו. והנה אמר אברהם אל עבדו שעמד בביתו ימים רבים וגדל עמו אשר השליטו אברהם על כל אשר לו שישים ידו תחת ירכו להורות שידו הוא ברשותו כמו שהיה המנהג בימים ההם וישבע לו ביי' אלהי השמים והארץ שלא יקח אשה לבנו יצחק מבנות הכנעני ואף על פי שהוא יושב בקרבו כי לא בחר בארץ ההיא מפני יושביה אבל מפני היותר מוכנת אל שידבק בה השפע האלהי למי שהוא מוכן לזה והנה מנהג הכנענים היה פחות מאד כמו שזכרנו במה שקדם. ועוד שכבר נתקלל כנען כמו שזכר בפרת נח. ולזה היה מרחיק אברהם ליצחק מהתחתן בכנענים כי בו בחר ה' להיות ממנו הזרע הנבחר כמו שקדם ומפני זה בחר לו אברהם מבנות ארצו ומהם בחר יותר בבנות משפחתו וצוה לעבדו שיקח ליצחק אשה משם ואם לא ימצא ממשפחתו יקח מארצו. והנה שאל ממנו העבד אם לא תאבה האשה ללכת אחרי לארץ כנען האם אשיב יצחק אל הארץ אשר יצאת משם אחר שאתה היית בוחר בבנות הארץ ההיא. והשיב לו אברהם השמר לך מהוציא בני מארץ כנען להשיבו שם ואל תירא שלא תאבה האשה ללכת אחריך כי השם יתעלה שהוציאני מבית אבי ונהג אותי בארץ הזאת אשר ייעד לי ונשבע לי שיתן לזרעי הארץ הזאת הוא יעזרך על זה כי זה הוא אחד מהכלי' אשר יתכן בהם שיתקיים יעוד השם לי שיירש זרעי הארץ הזאת כי בזה יהיה זרע יצחק יותר מוכן אל השלמות. והנה לא תאבה האשה ללכת אחריך ךהנך נקי משבועתך זאת אשר אני משביעך לקחת אשה לבני מארצי וממולדתי אבל השמר עכ"פ שלא תשב בני שמה. והנה שם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו כאשר צוהו ונשבע לו על הדבר הזה ולקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וטען אותם מהיותר נבחר מקנייני אברהם כדי שידעו האנשים ההם עושר אברהם ויאותו להתחתן בו ואם הוא בארץ רחוקה מהם והלך אל ארם נהרים שהיה יושב בה נחור ובהגיעו שם הכריך הגמלים על ברכיהם כמנהגם מחוץ לעיר. אל באר המים. שיקחו ממנו מים אנשי העיר. ויהי זה לעת ערב. לעת שתצאנה השואבות לשאוב מים והתפלל העבד לשם יתעלה ואמר יי' אלהי אדני אברה' הכן לפני היום מה שאני מבקש ועשה חסד עם אדני אברהם שתכין לי נערה נבחרת במדותיה להיות לאשה לעבדך ליצחק כי היא ראויה לו כדי שיהיה לו ממנה זרע שלם. והנני בוחן אי זה מהנערות היא ראויה לו בזה האופן והוא שאני נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים והיה הנערה אשר אומ' אליה הטי נא כדך ואשתה והיא תתנדב מעצמה לטוב מוסרה להשקות אותי ולשאוב לגמלים הנה הנערה ההיא ראויה ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני להכין לבנו אשה מארצו בעלת מדות חשובות אם אהיה נעזר מאתך שתלך האשה ההיא אחרי. והנה טרם כלה לדבר אל לבו והנה רבקה יוצאת שהיתה בת בתואל אשר הוא בן מלכה שהיתה בת אחי אברהם ובן נחור שהיה אחי אברהם והיה כדה על שכמה והנערה היתה יפה מאד בתולה ואיש לא ידעה אפילו שלא כדרכה וירדה אל העין ומלאת כדה ועלתה ורץ העבד לקראתה ואמר לה השקיני נא מעט מים מכדך והיא לטוב מוסרה ואף על פי שכבר החזיקה בדרך לשוב לביתה הסכימה להשקותו ושאבה בחריצו' גדול לכל גמליו והנה היה העבד משתומם בעבורה שלא רצה לדבר לה מאומה לדעת אם תעשה מעצמ' זה העניין שרצה לבחון בו הנערה הראויה ליצחק וראה אחר זה לדעת אם זאת הנערה היא ממשפחת אברהם כדי שישתדל בה תחלה כי זה היה רצון אברהם. רצוני שיקח מהיותר קרוב אליו ממשפחתו אם יוכל וזה מבואר ממה שצוהו לקחת אשה ממשפחתו ואם לא יוכל יקח מארצו וזה ממה שיראה ממנו שרצונו היה שישתדל מיותר קרוב לאברהם ראשונה. והנה כאשר כלו הגמלים לשתות לקח האיש נזם זהב היה משקלו שקל ושני צמידי' של זהב היה עשרה סלעים משקלם ונתן אותם לזאת הנערה אחר שידע בת מי היא. והנה שאל אותה בת מי את הגידי נא לי היש בין אביך מקום לנו ללין והיא השיבו לו על השאלה הראשונה שהיא בת בתואל בן מלכה אשר ילדה אותו לנחור ועל השאלה השנית השיבה גם תבן גם מספא רב עמם לאכול לגמלים גם מקום ללון. והנה כראות העבד כי הצליח השם דרכו ביותר שלם שבפנים נתן תודה לש"י והשתחוה לו ואמר ברוך יי' אלהי אדני אברהם שלא עזב חסדו ואמרתו מעם אדני. הנה אנכי בדרך הנבחר יותר נחני השם וזה שכבר נחני בית אחי אדני והנה הלכה הנערה והגידה לבית אמה כדברים האלה אשר דבר אליה עבד אברהם והראה אותה מה שנתן לה כי זה משפט הבנות להיות דבריהן עם אמן לא עם אביהן והיה זה סבה שידע זה אחיה לבן כל אלו הדברים ורץ אל האיש החוצה אל העין והביאו אל הבית הוא וגמליו ונתן תבן ומספא לגמלים ומים לרחוץ רגלי העבד ורגלי האנשים אשר אתו ושמו אנשי הבית לפניו לאכל ואמ' לא אוכל עד אשלי' לדבר דברי ויאמ' אליו גדול הבית אשר שם דבר ואמר להם שהוא עבד אברהם ושכבר נתן לו השם עושר רב וילדה לו שרה בן אחרי זקנתה ונתן לו אברהם כל אשר לו לאהבתו אותו ושכבר השביעהו אברהם שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני אשר הוא יושב בארצו אך ילך אל בית אביו ולמשפחתו לקחת אשה לבנו משם והבטיחו שכבר יעזרהו השי"ת לקחת אשה לבנו משם תלך אחריו אל יצחק וספ' להם אח' זה כל מה שקרהו מעניי' מה שהסכי' עם לבו לבחון הנערה הראויה ליצחק ושכבר עתה רבקה זה העניין אשר שם בו זאת הבחינה ושאחרי שידע בת מי היא נתן לה הנזם והצמידים והודה לשם יתעלה על הטובה אשר גמלהו להדריכו בדרך היותר נכון שאפשר לעשות את בקשתו ואמר להם אחר זה אם ישכם עושים חסד ואמת עם אדני לתת רבקה לבו ותלך אחרי בארצו הגידו לי ואם לא הגידו לי ואראה אם אמצא אחר' ממשפחת אדוני אם מארצו אם לא אמצא משפחתו. ויען לבן ובתואל כי מיי' יצא דבר הזה לא נוכל לסרב בזה ואמרו לו הנה רבקה לפניך קח ולך. ותהי אשה ליצחק כאשר דבר השם יתעלה אשר מאתו נהיה זה הדבר והסכים עליו לפי הנראה מזה הספור. וכשמוע עבד אברהם דבריהם נתן תורה לשם יתעלה והשתחוה לו והוציא כלי כסף וכלי זהב ושמלות ונתן לרבקה ונתן מתנות חמודות מאד לאחיה ולאמה ולא לאביה כי אין זה ראוי לפי הנהוג והנה אכלו ושתו ולנו שם העבד והאנשי' אשר אתו וכאשר קמו בבקר אמר להם העבד שישלחוהו לאדוניו בשיתנו לו רבקה ויוליכה ליצחק. והנה בתואל לא סרב בזה אבל אחיה ואמה אמרו לרב האהבה הדמיונית אשר להם עמה שראוי שתשב הנערה אתם שנה או עשר חדשים להשביע עיניה מראיית אנשי בית אביה ומשפחתה ואחר תלך ואמנם אמרו זה לפי שהיא הולכת בארץ רחוקה מאד ולא יתכן שתשוב לראות בית אביה וחלה פניהם העבד שלא יאחרו אותי מלשוב לאדוניו כי השם הצליח דרכו ומאתו נהיה הדבר וכאשר ראו זה אמרו שישאלו לנערה אם תסכים ללכת עמו וכאשר שאלוה על זה אמרה להם שכבר תלך עמו ולא יקשה בעיניה הפרדה מבית אביה ושלחו אחר זה רבקה אחותם ומניקתה כי כן היה נהוג בימים ההם ושלחו עבד אברהם ואנשיו ברכו רבקה ואמרו לה אחותינו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער אויביו ואמנם ברכוה בזאת הברכ' מפני שהיא הית' הולכ' בארץ לאלה ונפרדה ממשפחתה כי זה ממה שיביא למעט רבוי הזרע ושיהיה זרעה בזולת ארץ אם לא יירשו אנשי הארץ ההיא בדרך מלחמה והנה קמה רבקה ונערותיה הבאו' עמה לשרתה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי עבד אברהם וכאשר היה עבד אברהם קרוב ממקום אדוניו לקח רבקה אתו לדקדק בענינה בבאה לפני אדוניו והלך עמה ואולם קודם זה היתה הולכת אחריו לרב הצניעות והנה יצחק בא מבא באר לחי רואי אשר בא שם להיות המקום ההו' נבחר כי סמוך למקום ההו' היה ביתו וזה שהו' היה יושב בארץ הדרום ושם היה באר לחי רואי כי הוא בארץ הנגב בין קדש ובין שור כמו שקדם ויצא' יצחק לשוח בשדה סמוך לשקיעה החמה ונש' עיניו ורא' והנה הגמלים באים ותשא רבק' עיניה וראת' יצחק והפילה עצמ' מעל הגמל אח' שהגיד לה העבד שהי' יצחק ולחקח' הצעיף ותתכס פניה לרוב צניעותה. וספר העבד ליצחק כל הדברים שעשה ואיך הצליח השם דרכו כדי שידע שלמות רבקה וטוב מוסדה ושהיא ממשפחתו והביאה יצחק האהלה אהל שרה אמו להיות' מתיחסת לה בטוב תכונותה ובנועם מוסרה ולקח רבקה והיתה לו לאשה ואהב אותה לשלמותה והתנחם בה מפני זה במה שנפקד ממנו במות אמו השלמה. ואחר זה הוסיף אברהם לקחת אשה ושמה קטורה וילדה לו בנים רבים. וכראות אברהם שלא היה בהם מי שידרוך אל השלמות נתן כל אשר לו ליצחק ונתן מתנות לבני קטורה והגר ושלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי אל ארץ המזרח כדי שלא יריבו עם יצחק על הירושה ושלא ימנעוהו מהשלמות מפני רוע מעשיהם. וספר אחר זה שכבר היה ארם קע"ה שנה ואחר זה מת בגויעה בזולת צער ומת בשיבה טובה שכל ימיו היה השם עמו והיה זקן ושבע ימים ונאסף אל עמיו רוצה לומר שנשארה נפשו קיימת ונאספה אל אבותיו הטובים אשר היה להם חלק בזה ההשארות. ואפשר שנאמר שהרצון בו שהוא נאסף אל המושכלות אשר קנה בחייו וזה שהאדם מה שהתמיד שכלו להיות דבק בחמר לא יוכל להאסף אל המושכלות שהם עמו וזה כי מפני שהנפש היא אחת לא יוכל השכל להתבודד מבין שאר הכחות הנפשיות אל שישתמש באלו המושכלות יחד. אבל ישתמש בעת מה באחד מהם כשתשוטט מחשבתו בדבר ההוא ואולם אחר המו תיאסף השכל אל אלו המושכלות אשר קנה בחייו. והנה קרא אלו המושכלות עמים לפי שהם הסדור הכולל הנמצא למין מין מהמינים אשר יהיה המושכל ההוא מורה בהם וזה כלו מבואר מאד למי שעיין בדברינו בספר מלחמות השם. וספר אחר זה שכבר קברו אותו יצחק וישמעאל בניו במערת המכפלה ואחר מות אברם ברך השם יצחק והצליח קניניו. וישב יצחק אצל באר לחי רואי להיות המקום ההוא נבחר. וספר אחר זה תולדות ישמעאל בעבור כבוד אברהם ולהודיע האומות הרבות שהסתעפו ממנו ושכבר הוליד י"ב נשיאים כמו שייעד השם יתעלה לאברהם ולזה אמר שבני ישמעאל היו במעלה גדולה אצל אנשי הארץ שהיו שם עד ששמו אותם נשיאים עליהם והיו לאחד אחד מהם ערים מוקפות חומה ובלתי מוקפות. וספר שכבר מת ישמעאל בן קל"ז שנה בזולת צער ושכבר היה לו חלק בהשארות הנפש לפי שכבר השיג מהשלמות שיעור מה ואם הוא מעט והודיענו זה לכבוד אברהם. וספר שכבר היה לבני ישמעאל ארץ רחבה מאד עד שכבר שכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים אצל מבוא אשור ונפל גורל ארצו אצל כל אחיו כמו שייעד השם יתעלה אל הגר והנה התועלות המגיעות מזה הספור הם רבים:

'''התועלת''' הא' הוא בדעות והוא שכבר העירנו בזה הספור שבכאן נמצא אחד הוא התחלת השמי' והארץ והוא מה שאמר ואשביעך ביי' אלהי השמים ואלהי הארץ והוא דבר טעו בו הרבה מהקודמים. וחשבו שהתחלת הדברים הנפסדים והם הדברים אשר בעולם השפל היא זולת התחלת הדברים הבלתי נפסדים והם הגרמים השמימיים לפי שהם חשבו שהתחלת הדברי' המתחלפים ראוי שתהיה מתחלפ' ולזה האמינו שבכאן שני אלוהות אלא שעם החקירה יתבאר שזה הדעת הוא נפסד כי אנחנו נראה המציאו' כלו מתאחד ונקשר קצו בקצתו וזה ממה שיחייב שיהיה כלו מהתחלה אחת במספר כמו שהתבאר במקומותיו:

'''התועלת''' הב' הוא במדות. והוא שראוי לאדם להתרחק מהתחבר עם הפחותים לפי היכולת ולזה הרחיק אברהם שיקח יצחק אשרה מבנות כנען להיות מנהגיהם פחותים מאד כמו שהתפרסם מדברי התרה אמר וכמעשה ארץ כנען לא תעשו ואמנם הוכרח לשבת בארצם למצות השם יתעלה לסבה שזכרנו במה שקדם:

'''התועלת''' השלישי הוא במדות. והוא שראוי להתחבר עם משפחתו בעניין הזווג כי בזה ישלם יותר בין הזרעי' האותות אל שתהיה מהם הולדה נאותה עם שההסכמה תשלם יותר בין האיש ואשתו כשהיו ממשפחה אחת ולזה שבחו רבותינו זכרונם לברכה הנושא בת אחותו וכבר העירנו בזה ממה שצוה אברהם אל העבד ללכת לארצו ולבחר ממנה אשה ליצחק ממולדתו:

'''התועלת''' הרביעי הוא בדעות. והוא להעיר שמשגחת השם יתעלה תדבק באוהביו ובו יעזרו להשיג מה שיבקשו מהטוב ולזה נשען אברהם בשם ית' שיעזרהו להשיג מבוקשו כשתהיה ליצחק אשה מארצו באופן שיתכן שיהיה לו זרע נאות לירושת הארץ כמו שיעדו השם יתעלה:

'''התועלת''' החמישי הוא במדות והוא שכאשר לא יוכל האדם להשיג הטוב השלם אין ראוי שיתרשל מההשתדלות בהשגה הטוב אשר למטה ממנו אבל ראוי שישתדל לקנות מהטוב כפי מה שאפשר לו ולזה התיר אברהם לאליעזר לקחת אשה ליצחק מבנות הכנענים אם היה שלא ימצא אשת מארץ אברהם שתאבה ללכת אחריו וזהו מה שאמר לו אם לא תאבה האשה ללכת אחריו בארץ הזאת יהיה נקי משבועתו אלא שאיך שיהיה העניין לא התיר לו להשיב יצחק שם לפי שרצון השם יתעלה היה שיעמוד בארץ כנען להיותה מוכנת יותר אל השלמות כמו שקדם:

'''התועלת''' הששי הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיכוין בדבר מה לתכלית מה שישתמש בזה בכל הסבות העוזרות להגעת התכלית הוא כפי מה שאפשר כי בזה ישלם לו יותר התכלית אשר כיון אליו. ולזה תמצא שלקח עבד אברהם עשרה גמלים מגמלי אדוניו ונשא עמו מטוב אדוניו חלק רב להראות האנשים הפלגת עושר אברהם כדי שיתרצו יותר לו לתת בתם לזאת הסבה גם כן נתן העבד לרבקה זאת המתנה שנתן לה עם הודעתו לבית בתואל שהוא עבד אברם כי זה ממה שיישב בנפשם עוצם עושר אברהם עד שכבר היה באופן שלא הקפיד על עבדו אם יתן כמו אלו המתנות ולזאת הסבה גם כן ספר אליעזר ללבן ובתואל ענין השבועה שהשביע אותו אברם שלא יקח ליצחק אשה מבנות הכנעני וזה כי לולי זה היה להם לחוש שמא לרוע מנהג יצחק או להעדר העשר מאברהם או לרוע מנהג ביתו לא מצא יצחק אשה בארץ אשר גר שם אברהם:

'''התועלת''' השביעי הוא במדות. והוא שהמשרת השלם ראוי שישגיח מעצמו בענין השרות הראוי שישגיח ממנו קודם שיצוה עליו שאם לא יהיה בזה מושגח מעצמו לא ישלם ממנו השרות הראוי. ולזה תמצא שבחר אליעזר שתהיה תכונת האשה אשר יקח ליצחק זאת התכונה כדי שיגיע ממנה שדות שלם ליצחק וזה כי מפני שכבר השגיחה מעצמה לעשות שררות לא בוקש ממנה על צד החסד כ"ש שתהיה השגחתה בשרות בעלה שהוא חק עליה באופן יותר שלם.וכבר הורה שזאת התכונה היתה חזקה ברבקה שכבר תמצא באליעזר שלא שאל ממנה שתשקהו מים כי אם אחר עלותה מהעין והחזיקה בדרך לשוב לביתה ולא נמנעה מפני זה מהשקותו אליעזר מכדה ומלשאוב לכל גמליו. וזה גם כן עשתה בזריזות ובחריצות גדול ותמצא זה העניין נמשך מתכונתה בכל העניינים עד שכאשר שאל לה אם יוכל ללין בבית אביה השגיחה מעצמה בשאר הדברים הצריכים לו ואמרה גם תבן גם מספא רב עמנו גם מקום ללון:

'''התועלת''' השמיני הוא במדות. והוא שראוי לנכבד כשגמלוהו טוב שישיב גמול לגומלים אותו ביותר משיעור הגמול אשר גמלוהו שעור רב ולזה תמצא שנתן אליעזר זאת המתנה לרבקה בעבור החסד שגמלה אותו. ואלו לא היה זה דבר ראוי היה מיוחס לאליעזר לסכלות לא לנדיבות וכבוד . ובכלל הנה אם לא ישיב מקבל הטוב גמול כי אם בשיעור מה שקבל הנה ישיב מה שהיה מההטבה והחנינה על צד החסד במדרגת מה שהיה בשכירות ובמחיר והיה פוחת מדרגת מה שנעשה לו על צד החסד. ואולם כשהיה מה שיגמול על ההטבה ההיא שיעור רב מאד מההטבה ההיא הנה לא יפחות מדרגת ההטבה הנעשית לו אבל תשאר מדרגתה מדרגת מה שנעשה על צד החסד והכבוד ובזה תהיה מדרגת הגמול שישיב על צד החסד והכבוד ותתחזק האהבה בזה בין הנותן והמקבל. והוא מבואר שאין ראוי גם כן שישיב לו יותר מעט ממה שקבל וזה כי כבר הטיב לו האחד קידם שיהיה לו עליו דבר יוכרח בעבור אל שייטיב לו וכאשר ישיב לו גמול הנה יוכרח בו מצד מה שישיב לו גמול כמוהו פעמים או יותר מצד מה שהקדימו מההטבה ולזה הוא מבואר שלא יספיק לו להראו' שרצונו עם המטיב לו במדרגת רצון המטיב לו עמו אם לא יוסיף במה שיגמלהו על השעור שהגיע לו ממנו כמו השיעור ההוא או יותר וזה מבואר בנפשו כל שכן שאין ראוי שישיב לו מעט תחת הרבה והוא מבואר שכל מה שהיתה מעלת הגומל יותר גדולה ראוי שיהיה הגמול שישיב יותר גדול כי האדם יראה לרעהו שהוא אוהבו בשיתן לו מה שהוא יקר ונכבד אצל הנותן:

'''התועלת''' התשיעי הוא בדעות. והוא שראוי לאדם כישונו מחשבותיו ויצליחו עניניו שיודה לשם יתעלה אשר הכל מאתו כי בזה תועלת להתישר לעבודת השם יתע' ולהתקרב אליו כפי היכולת רצונו לומר כי כשיתפרסם שהשם יתע' משגיח במין האנושי בזה האופן ישתדלו האנשים לעבוד השם יתע' ולהתקרב אליו כפי היכולת כדי שיגיעם טוב ממנו מצד השגחתו בהם. ולזה תמצא שנתן אליעזר שבח והודאה לשם על הטוב אשר גמל לאברהם בזה הענין:

'''התועלת''' העשירי הוא במדות. והוא שראוי לאדם שלא יתעצל במה שיכוין אבל ראוי שישתדל בהגעתו בחריצות ובזריזות כי העצלה אולי תמנע ממנו התכלית שכוון אלי ולזה תמצא שלא רצה אליעזר לאכול עד שדבר דבריו עם שבזה היה תועלת שנית וזה כי קודם שקבל הטובה מהם היה לו חק עליהם בעבור הטוב שהטיב להם אל שישמעו אליו למה שיבקש מהם יותר מהחק שיהיה לו עליהם אחר קבלו ההטבה מהם ולזה גם כן לא רצה לאכול עד כלותו העניין עמהם והנה נמשך מזריזות אליעזר וחריצותו שלא רצה להתעכב שם אחר השיגו מבוקשו אבל אמר להם שישלחוהו וילך אל אדוניו:

'''התועלת''' האחד עשרה הוא במדות. והוא שאין ראוי להשיא אשה אם לא לדעתה ורצונה כי לא יאות להכריחה במה שלא תתרצה בו מזה שכבר יביאה זה לזנות בית אישה עם שאר ההפסדים אשר ימשכו מזה העניין בתקון הבית ולזה אמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה:

'''התועלת''' השתים עשרה הוא במדות. והוא שראוי לאדם בלכתו עם אשה שילך ראשון והיא אחריו ואף על פי שתהיה באופן שיהיה ראוי לו לתת לה כבוד. וזה שאם היתה האשה הולכת תחלה יהיו עיני האדם בה ויביאהו זה לחשוק בה ויבא לידי עברה ולזה תמצא שהלכו רבקה נערותיה אחרי האיש עד הגיעם למקום אשר היה שם יצחק:

'''התועלת''' הי"ג הוא בדעות. והוא שכבר נתיישר מתנועת הככבים על שיש שם מניע קודם להם הוא האלוה. ולזה תמצא שיצחק התפלל לשם יתע' בעת הערב כי אז נתברר לאנשי' שהשמש הוא מתנועע ויחוייב שיהיה שם מגיע קודם לו יניעהו. ולזאת הסבה בעינה התפלל אברהם להשם יתעלה בעת זריחת השמש וזה כי הכוכב אשר אפשר שיטעו בו האנשים יותר שיהיה אלוה הוא השמש כי פעולותיו בזה העולם השפל הם מפורסמות תכלית הפרסום. ולזה טעו הרבה מהקודמים וחשבו בו שהוא האלוה ולזה בחרו האבות הקדושים העתים אשר יתבאר לאנשים שהשמש הוא מתנועע להתפלל לשם יתע' וזה כי בעת הזריחה והערב יתבאר תכלית הבאור שהשמש הוא מתנועע כי הוא זורח ביום אחד בזולת מקום זריחתו ביום השני וכן העניין בשקיעה ואם היה גלגל השמש קיים והארץ מתנועעת כמו שחשבו אנשים רבים היתה זריחת השמש תמיד במקום אחד מהאופק וכן העניין בשקיעתו. ולזה הוא מבואר שזריחת השמש ושקיעתו תורה על שהשמש מתנועע עם כל גלגל השמש. והנה אברהם בחר עת הזריחה לזאת הסבה כאשר ראה יצחק שפעל השמש הולך וחזק בזה העת והוא הצד אשר בעבורו חשבו הקדמונים שיהיה השמש הוא האלוה בחר עת שקיעת השמש להתפלל לשם ית' לפי שאז יחלש כח פעל השמש וזה ממה שיורה שאין השמש הוא האלוה כי לא יתכן באלוה שיחזק פעם ויחלש פעם. ויעקב בחר להתפלל לשם יתעלה אחר שקיעת השמש לפי מה שהבינו קצתם ז"ל ממה שאמר ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש לפי שאז יראו כוכבים רבים וזה ממה שיורה שאינן אלוהות כי לא יתכן שתשלם מאלוהות רבים הנהגת העולם אחד במספר כי ההנהגה בדבר א' במספר יחוייב שתהיה מסודרת מאחד במספר ולזה הוא מבואר שראוי שיהיו כל הכוכבים עלולים מעלה אחת הוא האלוה כי המאמר כשיהיה האחד מהם הוא הראשון והאחרים הם משרתים לו הוא מבואר הבטול כי הם כלם מטבע אחד עם שזה המאמר הוא גם כן מבואר הבטול כמו שהתבאר בחמישי מספר מלחמות יי'. והנה עם כל זה כלל העת שהתפלל בו יעקב ההוראה שהכוכבים הם כלם מתנועעים כי יראה כשהשלים השמש הסבוב היומי שלא יראו הככבים הקיימים הזורחים בערב האחד שישובו לזרוח בערב השני. אבל יראו גבוהים על האופק וזה ממה שיורה שאין התנועה הנראית להם שוה לתנועה אשר יראה לשמש. ואלו היו הככבים קיימים והארץ מתנועעת היתה התנועה הנראית לככבים כלם שוה. והנה תמצא שלזאת הסבה צוה השם יתע' בהבאת הקרבן בר"ח ובר"ה כי אלו העתים יורו על שהככבים מתנועעים ושזאת התנועה תלך בסבוב. וזה כי בר"ח ידבקו השמש והירח ואחר יעבור הירח השמש עד שישוב להתדבק עמו בר"ח שני. וכן מקום זריחת השמש ושקיעתו בר"ה תשוב במקום שהיתה בר"ה השנית באופן ההוא שהיתה בשנה הקודמת כאו תאמר שתטה מעט מעט אל הצפון עד שתהיה בתכלית הנטייה הצפוניית. עוד תטה מעט אל הדרום עד שתהיה בתכלית הנטייה הצפוניית. עוד תטה מעט אל הדרום עד שתהיה בתכלית הנטיה הדרומית עוד תתקרב אל משוה היום עד שתדבק בו בר"ה:

'''התועלת''' הי"ד הוא במדות. והיא שראוי לאשה שתבוש מבעלה וכ"ש בתחלת לקיחתו אותה יותר מבשתה משאר האנשים לפי שהוא ידוע כי לקיחתה האיש הוא למשגל והנה ראוי שתבוש האשה מזה. ולזה תמצא שכבר לקחה רבקה הצעיף ותתכס כשידעה שהאיש ההולך בשדה הוא יצחק. וזה כי כבר יורה כי כאשר אין האשה בושה מזה שאין המשגל אצלה דבר ראוי שתבוש ממנו ותהיה בזה ראיה על שלא הקפידה לשמור עצמה ממשכב הדודים:

'''התועלת''' החמש עשרה הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיזרע בבקר זרעו ולערב אל יניח ידו כי בזה ישלם קיום המין האנושי. ולזה תמצא שאברהם אבינו הוסיף לקחת אשה להוליד בנים עם היותו מופלג בזקנה:

'''התועלת''' השש עשרה הוא במדות. והוא שראוי לאדם להרחיק המריבה מבניו בעניין הנחלה לפי מה שאפשר ולזה תמצא שאברהם נתן לבניו בחייו מה שישר בעיניו לתת להם והרחיקם מעל יצחק כדי שלא יריבו עמו על הנחלה להיותו יורש כל הנכסי' עם שכבר נמשך מזה תועלת אחר והוא שלא ילמד יצחק ממעשיהם הרעים כי בו בחר השם יתעלה להיות ממנו הזרע הנבחר שיירש ארץ כנען:

'''התועלת ''' השבע עשרה הוא בדעות. והוא להודיע שהצדיקים הם מושגחים כשימלא השם יתע' מספר ימיהם ויבלו ימיהם בטוב ולזה ספר שכבר חיה אברהם קמ"ה שנה ואח"כ מת בשיבה טובה זקן ושבע ימים:

'''התועלת''' השמונה עשרה הוא בדעות. והוא להודיע שהשכל הנקנה ישאר אחר המות והוא מה שהשיג האדם בחייו מן המושכלות ושאז ישיג האדם יחד כל מה שהשיג בחייו כי אין לו מונע מזה מצד החמר מהשגת אלו המושכלות. ולזה ספר שכבר נאסף אברהם אחר המות אל המושכלות הכוללות אשר השיג בחייו וזה התועלת הוא רב מאד כי בו טעו הפילוסופים כלם כמו שהתבאר מדבריהם וחשבו שהשכל הנקנה הוא נפסד במות האדם. וזה הדעת הנפסד הוא מה שירחיק האדם משלמותו הרחקה נפלאה כמו שבארנו בראשון מספר מלחמות יי'. והנה קרא אלו המושכלות עמים על דרך אמרו מרכבות עמינדיב כמו שבארנו לבאורנו בשיר השירים והיה זה כן לפי שתיבת עם תאמר על אי זה קבוץ וכללות. אמר עמים הר יקראו רמז אל השבטים לעם נכרי רמז אל קבוץ הבית:

'''התועלת''' התשע עשרה הוא במדות. והוא שראוי לבנים שיתעסקו בקבורת אביהן לכבודו ובמקום שהסכים להקבר שם ולזה תמצא שקברו יצחק וישמעאל אברהם במערת המכפלה.

'''התועלת''' העשרים להודיע מעלת יצחק ושכבר היה באופן מהשלמות שדבקה בו השגחת השם יתעלה אחרי מות אברהם. ולזה ספר שכבר ברך אותו השם יתעלה אחרי מות אברהם ולזה גם כן ספר שכבר בחר יצחק לשבת במקום שיהיה ראוי שידבק לו השפע האלהי והוא באר לחי רואי:

'''התועלת''' העשרים ואחד להודיע מעלת האבות אצל אנשי הארץ אשר גרו שם עד שכבר תמצא שבני ישמעאל היו כלם נשיאים בעלי עיירות מוקפות חומה ובלתי מוקפו' חומה עם שכבר הודיענו בזה הספור שכבר נתקיים היעוד שיעד השם יתעלה לאברהם מבנו ישמעאל שכבר יוליד י"ב נשיאים ומה שיעד גם כן שכבר ישכון ישמעאל אצל כל אחיו והודיענו גם כן בזה הספור איך נסתעפו מאב אחד אלו האומות אשר היו מפורסמות בזמן נתינת התורה כדי שלא יפיל זה הענין ספק על מה שנזכר בתורה מענין חדוש העולם כמו שזכרנו בפרשת בראשית:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}