עריכת הדף "רלב"ג/במדבר/טז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

<big><strong>פרשת קרח</strong></big>

ואולם התועלות המגיעות ממנה הנה הם כ"א:

'''התועלת''' הראשון הוא בדעות והוא שאין ראוי לחלוק עם הגדולים ממנו הלא תראה מה שקרה לקרח מפני מחלוקתו עם משה רבינו אדון הנביאים:

'''התועלת ''' השני הוא במדות והוא שאין ראוי שיקנא האדם בכבוד ומעלה שיש לזולתו יותר ממנו אבל ראוי שיספיק לו מה שחננו השם תעלה מזה וזה כי קרח מפני קנאתו במעלה והכבוד שנתן השם יתעלה לאהרון היה סבה אל שפתה אנשים רבים מישראל ומשכם אליו בה המחלוקת וגרם זה האבוד לו ולהם:

'''התועלת''' השלישי הוא במדות והוא להודיע שהוא ראוי למנהיג כי כשיראה שהמונהגים ממנו מתיצבים על דרך לא טוב שישתדל בחכמתו להשיבם לטוב ולא יכעס עליהם וגם אם הם בועטים בו הלא תראה איך השתדל משה לפייס קרח בדברים גבוהים בישוב ובזולת כעס במה שהראה לו מדבריו שחננו השם יתעלה מהכבוד והמעלה בעבור אשר נתנה ללוים עבודת אהל מועד ולשבח השם יתע' בשיריהם עם שכבר נתעלה משפחתו בזאת העבודה על שאר משפחות הלוים עלוי רב להיות עבודת בני קהת בקדש הקדשים ואין הענין כן בבני גרשון ובני מררי וכבר הראה לו עם זה ג"כ כי זה לא היה בבחירת אהרן כי מהשם יתעלה נתנה לו הכהונה ולזה היה ראוי שלא יחזיקו עוד בזה המחלוקת ולזאת הסבה בעינה תמצא שקרא משה לדתן ולאבירם לפייסם מפני ידיעתו כי הם היו סבה חזקה לזה המחלוקת ואולי אם יתפייסו הם יהיו זה סבה שיתפייס קרח וינצלו כלם מהעונש:

'''התועלת''' הרביעי הוא במדו' והוא להודיע שראוי לאדם כשיראה רצון האנשים ברע שיעתיקם מהרע ההוא מעט מעט כי אם רצה להעתיקם יחד ממנו הנה הם לא ישמעו לא לחוזק הסתבכם ברצון ההוא ולזה תמצא שכאשר רצה משה להעתיק קרח ועדתו מהרע שבחרו בו הקדים להם ממה שיה אפשר אצלם שישיגו מבוקשם בו והוא אמרו שהשם יתע' יבחר מי הוא הקדוש הראוי לכהנה עם מה שהיתה מהחכמה בזה המאמר כי הוא הראה להם שמהשם יתעלה נהיה הדבר הזה ולזה יהיה לשוא חלקם עליו וזה היה מיתרון מעלת משה וחכמתו שכבר כלל זה המאמר מה שיתפייסו בו תחלה לפי שלא התיאשו ממבוקשם ואח"כ יתבאר להם מהדברים ההם בעצמם עם מה שהמשיך להם מהמאמרים שיהיה בהם מהפיוס מאד מה שהיה ראוי שיעתיקם בשלמות מהרצון הרע שנשקעו בו ולזאת הסבה נפל משה על פניו לפני קרח לבקש ממנו שלא יחזיק בזה העניין:

'''התועלת''' החמישי הוא בדעות והוא להודיע שלא תועיל התפילה והקרבת המנחה ליי' להשיג מה שאין ראוי שיושג לפי היושר כי כל דרכיו משפט ולזה תמצא ששפט משה שהשם יתעלה לא יפנה אל מנחת האנשים האלה כי הם מתרעמים ממשה על מה שאין ראוי להתרעם בו כי הוא לא הרע להם בצד מהצדדים ולזה לא היה להם לבעוט בו כ"ש שכבר הטיב להן מאד השם יתעלה על ידו:

'''התועלת''' הששי הוא בדעות והוא להודיע עניין נפלא בדבר ההשגחה האלהית והו' שהעם המתאחד והיו לאגדה אחת שדבקה בהן ההשגחה הפרטית מהשם יקרה להם כשיחטא איש אחד מהם או אנשים מעטי המספר שיזוקו כלם כשתסור ההשגחה מהם וזה כבר ראוי והמשל שאם היה מלך אחד אוהב שר אחד והיה השר ההוא נלחם עם אדון מה והבטיחו המלך לעזרו במלחמתו ונקשר עם השר ההוא איש אחד שונאו לזה המלך הנה יסור עזר המלך ההוא מזה השר בעבור האיש ההוא שהוא שונאו ולזאת הסבה תמצא שעכן לבדו מעל בחרם ועל כל העדה היה קצף ולזאת הסבה תמצא בזה המקום שבעבור חטא קרח היה השם יתעלה רוצה לכלות ישראל לולא תפלת משה ואהרן:

'''התועלת''' השביעי הוא בדעות והוא להודיע כי תפלת הנביא הדבק בשם יתעלה תסיר הרע מזולתו כשיקשה בעיניו זה כי בעבור השגחת השם יתעלה בו ישמרהו מזה הצער שיצטער אם ישיג הרע לאיש ההוא או לנשים ההם ולזה תמצא שתכף שהתפללו משה ואהרן על ישראל שב חרון אף השם יתעלה מהם:

'''התועלת''' השמיני הוא בדעות והוא להודיע שהשם יעלה משגיח ומנהיג נפשות כל אחד מהאנשים ואין השגחתו נתלית בכללות המין לבד כמו שחשב הפילוסוף וזה הוא שאמר אל אלהי הרוחות לכל בשר ויהיה הרצון בזה הנה אתה השם יתעלה אשר השגחתך באיש איש בפרט מצד רוחו ושכלו היתכן שבעבור הכללות וההשתתפו' ישיג רע לכל העדה בעבור חטא איש אחד ולפי שהיה בלתי אפשר זולת זה כמו שקדם אם לא יסור ההשתתפות וההתאחדות מאלו החטאים עם ישראל לקח השם יתעלה עצה בזה כשיסתלקו ישראל סביב משכן אלו האנשים ויסור מפני זה השתתפותם והתאחדותם עמהם עם שזה יהיה סבה שלא יפותו להמשך לעצתם הרעה:

'''התועלת''' התשיעי הוא לפרסם ענין זה המופת הנפלא שיהיה בפתיחת הארץ את פיה לבלוע אלו החטאים תכף שהשלים משה אלו הדברים שיתאמת בהם כי מהשם היתה זאת כי בהאמנת המופתים קיום אמונת התורה בכללה ויותר נפלא מזה שוב הארץ תכף לעניינה הראשון ר"ל שכסת עליהם הארץ כי פתיחת הארץ פיה כשהיה על דרך הטבע ישאר הפתח ההוא זמן ארוך מאד אך בכאן היו שני מופתים האחד בהמצאת הפתיחה ברגע מה שלא ישלם על דרך הטבע כי אם בזמן ארוך מאד והשני בסלוק זה המציאות וזה דומה לשאר מופתים נתנו זה המנהג כמו שוב המטה נחש ואחר זה שב הנחש מטה ושוב היד מצורעת ואחר זה שבה תכף בבשרו והנה זה התועלת בעינו הוא במה שזכר מהמופת ביציאת אש מאת ה' לאכול את חמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת ובמטה אהרן שהוציא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים:

'''התועלת''' העשירי הוא להודיע שמי שירצה לחלוק על עניין המעלה והכבוד שגזר השם יתעלה לאיש מהאנשים כל מה שישתדל לחלוק עניין המעלה עליו יוסיף לו שלמות וקיום הלא תראה כי הערעור שערער קרח על הכהונה היה סבה אל שתהיה הכהונה ביותר שלם ממה שהיתה לאהרן ולבניו כי זה היה סבה לבאר לכל ישראל שהזר הקרב יומת בידי שמים ושהכהונה היא לאהרן מהשם יתעלה לא מבחיר' משה באופן שאי אפשר שיפול ספק לאיש מהאנשים ולזה היתה המצוה מהשם יתעלה לעשות המחתות מהאנשים החטאים ההם רקועי פחים צפוי למזבח להשאיר זכר זה הענין לדורות למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטורת לפני השם פן יקרה לו דמיון מה שקרה לאלו החטאים ולזה הושם גם כן מטה אהרן שהוציא פרח וצץ צי וגמל שקדים לפני העדו' למשמרת לדורות להשאיר זכר זה העניין:

'''התועלת ''' הי"א הוא במדות והוא להודיע כי ראוי למנהיג השלם להשתדל בשמירת המונהגים ממנו בתכלית מה שאפשר ואף על פי שהם בועטים בו לא יתרשל מהצלתם הלא תראה כי היה מרוע תכונת ישראל להתרעם על משה ועל אהרן מהרע שקרה לחטאים שקמו כנגדם שהיו הם בעצמם סבה להגעתו ועם זה גם כן השתדל משה להצילם ממנו ולהעתיקם מהרצון הרע ההוא לפי היכולת וזה ממה שהיה ראוי שימנעם מהתרעם על משה מזה העניין ועם כל זה כשראה משה שבעיטתם בו היתה סבה אל שיצא הקצף מלפני השם לכלותם מהר להשתדל בהצלתם ולזה צווה אהרן להקטיר קטרת מרה להסיר הנגף מהעם.

'''התועלת''' הי"ב הוא להסיר החשד שאפשר לישראל שיחשדו שיהיה טבע הקטרת להמית המקטירים אותו עד שאולי היו תולים בזה מיתת החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת ולא יודו שיהיה על דרך המופת מהשם יתעלה ולזה שם הכלי בהצלתם הקטרת כדי שיתאמת להם שלא היה זה העניין מטבע הקטרת אך מהשם יתעלה היתה נסבה בעבור חטאם בזאת ההקרבה:

'''התועלת''' הי"ג הוא לבאר לישראל עוצם ההבדל שיהיה בין האיש הנבחר שבחר בו השם יתעלה להיות כהן ובין האנשים האלו שתקרבו מעצמם לדבר כהונה כי אלו המיתו עצמם בהקטרת הקטרת ואהרן הציל מהמות כל ישראל והקטרתו הקטורת וזה היה סבה להוסיף אמות בלב ישראל כי מהשם היתה הכהונה לאהרן ולבניו:

'''התועלת''' הי"ד הוא במצות והוא המצוה בשמירת המקדש והתועלת בזאת המצוה מבואר להוסיף מעלה וחשיבות לבית המקדש בלב ישראל וזה היה סבה אל שלא יקלו בו וייראו ממנו וזה יהיה מבא להעמידנו על אופן החכמה שהיה בענייני זה הבית הנכבד אשר ינהגו בו בזה הכבוד והקדושה עם שזה יהיה כלי לשמירת ישראל שייראו מהכשל בענין המקדש והעבודות והנעשות בו:

'''התועלת''' הט"ו הוא במצות והוא מה שהזהירה התורה שלא יקרבו זרים לעבודת בית המקדש ושאם יקרב לה ישיגהו עונש המות והנה היה התועלת בזאת המצוה כי העבודות האלו היו מעידות על עניינים עמוקים מאד והוא המכוון כמו שביארנו בספר ויקרא וכאשר תונח לאלו העבודות משפחה מיוחדת לזאת העבודה והיה לחמם נתן ומימיהם נאמנים בדרך שיהיה להן פנאי בעיון ותהיה מגמת פניהם להשתדל בעניין השלמות האנושי כמו העניין במשפחת בני אהרן היה בזה הישרה אל שיעמדו על סודות זאת העבודה הנכבדת עם מה שהישירו בזה קצתם את קצת כ"ש כשהיה הראשון מהם באופן מהשלמות שהיה בו והיו אבותיו כלם אנשים גדולים מאד כי זה יהיה סבה ליתרון ההכנה אבל השלמות בזרע אהרן כי טבע המקור הוא נמצא במה שנחצב ממנו ואלו היה קרב לזאת העבודה כל מי שירצה היה סבה להחטיא כוונת התורה בעניין זאת העבודה הנכבדת עד שכבר יעשו אותה ולא יעמדו על סודה ויהיה זה גם כן סבה אל שיקלו בה ויקרה בזה מההפסד בה מה שלא יעלם:

'''התועלת''' הי"ו הוא במצות והוא מה שצותה התורה שיעבדו הלוים במקדש העבודה המיוחדת להם לא זולתם והנה התועלת בזאת המצוה הוא מסוג התועלת המצוה אשר לפניה:

'''התועלת''' הי"ז הוא במצות והוא האזהרה שלא להתעצל משמירת המקדש ותועלת זאת המצוה מבואר ממה שקדם עם שבו תועלת לשמור ישראל מהכשל בעניני המקדש כמו שהתבאר מזה המקום:

'''התועלת''' הי"ח הוא להודיע מה שסדרה התור' מהמתנו' לכהנים וללוים כדי שיהיה להם פנאי לעסוק בתורה ולעמוד על סודות המציאות לפי מה שאפשר ולזאת הסבה בעינה גם כן לא רצתה התורה שיהיה להם חלק ונחלה בארץ כדי שלא יהיו טרודים בעבודת האדמה ויהיה זה סבה להעדר השלמות מהם ובזה היה תועלת בעניין העבודות שהיו עובדים כמו שזכרנו ועוד בו תועלת להשאיר השלמות בזה העם הנבחר עד שלא יתכן בעת מהעתים שלא ימצא בזה החלק ממנו כאמרו לא תאבד תורה מכהן ואמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ואמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו:

'''התועלת''' הי"ט הוא במצות והוא מה שהזהירה התורה שלא יקרבו הלוים לעבודת הכהנים ולא זה לעבודת זה והנה התועלת בזאת המצוה במעט עיון ממה שזכרנו בתועלת הט"ו מאלו התועלות:

'''התועלת''' כ' הוא במצות והוא האזהרה שהוזהרנו מלפדות בכור בהמה טהורה והנה התועלת בזאת המצוה הוא כי התורה רצתה שיהיה קדוש קדושת הגוף להשאיר זכר המופת הנפלא שעשה השם יתעלה בעניין מכת בכורות ולו היה אפשר שיפדה היה הבא לכהן איננו בכור ויחלש מפני זה זה הזכרון עם שזה יהיה סבה אל שיקלו בנתינתו לכהן ויעכבוהו לעצמם להחשבם שזה העניין הוא לדמים לבד ויענו שבעת מה יפרעוהו לכהנים כאשר תמצא ידם כי הרבה יקלו האנשים בענין הממון שנתחייבו בו כ"ש כשלא היו לו תובעין כמו העניין במתנות כהונה ואולם בבכור פטר חמור לא היה אפשר בו זולת זה כי לא יתכן שיהיה קדושתו קדושת הגוף עם שהתורה התחכמה שעכ"פ יפדוהו הבעלים לפי שאסור להן ליהנות בפטר חמור אם לא יפדוהו אבל יחוייב להם לערפו אם יש בעניינו מהזרות מה שיביאו הבעלים לפדותו ואולם בבכור אדם לא היה אפשר בו יותר כי אי אפשר שיהיה קדוש קדושת הגוף ואיננו נכון שתצוה התורה בהמתתו כמו שצותה בהמתה בפטר חמור:

'''התועלת ''' הכ"א הוא במצות והוא מה שנצטוו הלויים להפריש תרומת מעשר והוא מעשר מן המעשר והנה התועלת בזאת המצוה מבואר בכללות ממה שזכרנו במתנות כהונה ובה עוד תועלת להעיד על מה שיעיר עליו עניין המעשר וכבר ביארנו זה התועלת במה שקדם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}