עריכת הדף "רד"ק/תהילים/קמו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''אהללה ה' בחיי.''' בראותו ברוח הקודש קיבוץ גליות אמר כנגד ישראל הללויה וכן את נפשי הללי את ה' עמהם ובלתם:

'''אהללה ה'.''' עתה בעודני בחיים אהללנו ואזמרה לו ואודיענו ברבים: ואמר להם

== ג ==

'''אל תבטחו.''' ע"ד שאמר ירמיה ומהם יסור לבו אלא אם יבטח באדם ישים העיקר האל יתברך שיתן בלב האדם הנדיב בעזרו וכפל הענין במלות שונות שאין לו תשועה שאם לא ברצון האל, אין ביד האדם להושיע חבירו מצרתו כי לה' לבדו התשועה והוא יסובבנה על יד בני אדם המו שסיבב תשועת גלות בבל על ידי כורש, וכן לעתיד יסבב גאולת ישראל על ידי מלכי הגוים שיעיר את רוחם לשלחם כמו שכתוב שהביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וזה יהיה לפי שבטחו ישראל בגלותם באל ית' לבדו:

== ד ==

'''תצא רוחו.''' ואיך תהיה לאדם תשועה והנה איננו שליט ברוחו לכלות את רוחו, כי תצא רוחו פתע, וישוב לאדמתו ומה שיחשב לעשות לא יוכל כי הנה יצאה רוחו המעמידה אותו והנה ביום מותו אבדו עשתנותיו רוצה לומר מחשבותיו:

== ה ==

'''אשרי שאל יעקב בעזרו.''' הזכיר יעקב אבינו כי הוא בטח באל כי אחיו היה מתנכל להמיתו וברח מפניו הוא בטח בלבו שיתן לו צורכי מחייתו אע"פ שהיה הולך אליו כי האל אמר לו ונתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש, וכן ישראל בניו שבטחו בו הוציאם מן הגלות וכפל ענין במלות שונות:

== ו ==

'''עושה שמים.''' בו ראוי לבטוח כי הוא עושה הכל ובידו להרים ולהשפיל ולעשות בנבראיו כרצונו וארץ היא היבשה לפיכך זכר את הים: וטעם ''' ואת כל אשר בם.''' לשלשה הנזכרים בשמים המלאכים והצבא הגדול ושבעת משרתים ובארץ חיה ועוף ובים תנינים הגדולים וכל נפש חיה הרומשת, והוא יעשה בכולם חפצם והוא השומר אמת לעולם ששומר הבטחתו לזמן רב כמו שעשה לישראל, שהבטיחם להוציאם מן הגלות ואחר שהיו שם זמן רב עד שנואשו כל הגוים מגאולתם הוציאם הנה תראה כי בו לבדו ראוי לבטוח:

== ז ==

'''עושה משפט לעשוקים.''' בכל דור ודור עושה משפט בעבורם בעושקיהם וכן יעשה בעבור ישראל שהם עשוקים בבבל כמו שאמר עשוקי בני ישראל ובני יהודה יחדיו, וכל שוביהם החזיקו מאנו שלחם:

'''נותן לחם לרעבים.''' בכל דור וכן עשה לישראל בגלות ובצאתם מן הגלות דרך מדברות אומר לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב:

'''ה' מתיר אסורים.''' בכל דור ודור וכן עשה לישרא ממאסר גלותם:

== ח ==

'''ה' פוקח עורים.''' שהם העורים מחולי העין הוא ירפאם ואמר זה החולי כי זה העיור כמו האסור לא ימוש ממקומו או פירושו עורים מרוב צרה כי הצרה דומה לחושך והישועה לאור, ובמקרא פסוקים רבים מעידים בזה וכן עשה לישראל שהיו עורים בגלות כמו שאמר נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כבנשף:

'''ה' זוקף כפופים.''' הם העניים כמו שפירשנו:

'''ה' אהב''' צדיקים וכן אהב ישראל שהיו צדיקים בין האומות:

== ט ==

'''ה' שומר את גרים.''' הגר והיתום והאלמנה הם חלושים כי אין להם עוזר ושומרם לפיכך הזהירה התורה בכמה מקומות עליהם וה' שומר אותם, וכן שומר ישראל שהיו גרים בין האומות וחלושים כיתום ואלמנה:

'''יעודד.''' פי' ינשא:

'''ודרך רשעים יעות.''' כחלושים ינשא, והרשעים יעות דרכם ידחו ונפלו בה:

== י ==

'''ימלוך.''' ומתי יהיה זה כשימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור, כמו שאמר והיה ה' למלך על כל הארץ שכל העולם יכירו במלכותו וזכר ציון כי משם תצא הוראה ממנו לכל העולם ויאמרו כי הוא מלך על הכל אחר שיעשה משפט ברשעים כעמק יהושפט, או כשימלוך יה הללו יה כל בני העולם שתכירו אז מלכותו ואז יהיה זמר שלכם טוב ונעים ותהילתכם תהיה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}