עריכת הדף "רד"ק/תהילים/פא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''למנצח.''' זה המזמור נאמר על יציאת מצרים ונזכר בו ביטול העבודה מאבותינו שהיה בראש השנה לפיכך היו אומרים זה המזמור בבית המקדש בראש השנה ונזכר בו גם כן תקיעת השופר ואמר:

== ב ==

'''הרנינו.''' ראוי לכם עם ה' שתרנינו לאלהים עוזינו ותשבחו לו על הטובה שעשה לכם ביום זה כי אף על פי שיום הגאולה היה בחמשה עשר בניסן, התחלת הגאולה היתה שנחו מהעבודה הקשה אשר עבדו בה בראש השנה בהסירו מסבל שכמו הראה לנו עוזו וגבורתו שהיינו ברשות אדונים קשים וכאשר רצה האל יתעלה שמו לא היה כח ביד המצריים להעבידנו:

'''לאלהי יעקב.''' אמר יעקב לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים ואז הוחל שני מנין העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו:

== ג ==

'''שאו.''' קול זמרה, ''' ותנו תוף.''' קול התוף או פירושו ותנו ידכם בתוף:

'''כנור נעים עם נבל.''' וכן תנו ידיכם בכנור נעים עם נבל כלומר בכל מיני זמר:

== ד ==

'''בחדש שופר.''' יום ראשון של חדש כמו מחר חדש כי בו תחדש הלבנה וכל החדש נקרא עם שם הלבנה ואמר בזה היום שהוא ראש חודש, תקעו שופר כמו שצוה אתכם משה ונראה כי זה הוא טעם מצות התרועה בראש השנה לפי שבטלו אבותינו מעבודתם ביום זה והתרועה הוא סי' שילוח עבדים:

'''בכסה.''' בזמן ומועד:

'''ליום חגינו.''' שהוא חג מן החגים הידועים לנו:

== ה ==

'''כי.''' זה שאני אומר לכם תקעו חוק ומשפט הוא עליכם שצוה אתכם אלהי יעקב ולמה צוה אתכם:

'''עדות ביהוסף שמו.''' כלומר זכר ועדות שם זה החוק שהיא תקיעת שופר ביהוסף:

'''יהוסף.''' כמו יוסף וכל ישראל נקרא בשם יוסף כדלעיל ומה היא העדות בצאתו על ארץ מצרים, י"מ כשיצאו ישראל מארץ מצרים לפי שכתוב ובני ישראל יוצאים ביד רמה והנכון בעיני כי בצאתו נאמר על האל יתברך כלומר כשיצא על ארץ מצרים לגאלינו:

'''שפת לא ידעתי אשמע.''' כלומר אז כשנגאלתי הייתי שומע מדברים לשון אחרת שאינו לשוני, ואמר לא ידעתי שלא היה לי לדעת אותו לולי שנשתעבדתי בהם או אמר לא ידעתי כי רובם לא היו מבינים לשון המצריים כי היו מדברים בלשון הקודש:

== ז ==

'''הסירותי.''' דברי האל יתברך ביום הזה הסירותי מסבל שכמו שלא נשתעבדו עוד ולפיכך שם זה החוק שהוא תקיעות שופר לזכר יום ה:

'''שכמו.''' שהיו נושאים לבינים:

'''כפיו מדוד תעברנה.''' וכן עברו כפיו מעשות הדודים והם הקדירות כי לא היו עושים הלבינים לבד כי כל מלאכת החמר היו עושים:

== ח ==

'''בצרה.''' כשהיית במצרים בצרה קראת לי:

'''ואחלצך.''' וחלצתי אותך מהצרה:

'''אענך בסתר רעם.''' אתה קראתני בסתר בצרתך ואני עניתיך בקול רעם בהראותי נפלאותי בגלוי וי"מ שהסתרתי ממך הרעם שהכיתי בו מצרים כי המכות רעם היו:

'''אבחנך.''' החי"ת נקראת בקמ"ץ חט"ף בפלס אזכרך מארץ ירדן עשיתי לך כמה טובות שחלצתיך מעבודת מצרים והעברתיך בים ובחנתיך והצמאתיך לראות אם תעמוד עמי בנסיון ולא עמדת כי הריבות עמדי ברפידים על המים ואמרתי לך:

== ט ==

'''שמע''' שאם תשמע אלי ולא יהיה בך אל זר שלא תשים בטחונך אלא בי ולא תשתחוה לאל נכר ותזכור כי ה' המעלך מארץ מצרים הרחב פיך לשאול וכל משאלך אמלא אם תשמע לי ולא תרעב ולא תצמא:

== י ==

'''לא יהיה בך אל זר.''' שלא יהא נמצא אצלך:

== יא ==

'''אנכי.''' תזכור הטובה שעשיתי עמך שהוצאתיך מארץ מצרים:

== יב ==

'''ולא שמע עמי לקולי.''' במדבר ובימי השופטים גם בימי מלכים אחר דוד ושלמה עד שגלו וחרב הבית:

'''לא אבה.''' לשמוע לי:

== יג ==

'''ואשלחהו בשרירות לבם.''' כשראיתי שלא שמע לי שלחתיהו בחוזק לבם רע שלא רצה לשוב מרעתו:

'''ואשלחהו.''' רוצה לומר סלקתי שמירתי מעליהם ושמתים הפקר:

'''במועצותיהם.''' כמו שיעשו הרע לעצמם כן ילכו ברע ויאבדו:

== יד ==

'''לו.''' אילו שמע לי:

== טו ==

'''כמעט אויביהם אכניע.''' כי היה שולט באויביו לא הם בו:

'''כמעט.''' זמן והכ"ף כ"ף האמיתי כמו כ"ף השבעה לי כיום:

'''אשיב ידי.''' פעם אחר פעם עעד שאכלם:

== טז ==

'''משנאי ה'.''' הם הרשעים שבאומות העולם:

'''יכחשו לו.''' בישראל מיראתם אותו ויאמרו שלא הרעו לו:

'''ויהי''' עתם לעולם''' , ''' עת וזמן ברכתם שהוחל בטוב יהיה לעולם בלי הפסק אם היה שומע לקול ה':

== יז ==

'''ויאכילהו.''' והיה מאכיל אותו האל יתברך מחלב חטה:

'''ומצור דבש אשביעך.''' ודבש היה משביעך מן הצור והדבש הוא משל למעדני הארץ ופירוש מצור מקום חזק כלומר שלל גדולים ומעדניהם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}