עריכת הדף "רד"ק/תהילים/סו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''למנצח.''' זה המזמור נאמר על קבוץ גליות ישראל שיאמרו הריעו לאלהים כל הארץ שיראו הנפלאות שעשה עם ישראל:

== ב ==

'''זמרו.''' בתהלתכם אמרו כי שמו נכבד בגאולתכם שהיה בגלות שמו מנואץ ומתבזה לאמר איה אלהיכם יקומו ויעזרוכם:

'''אמרו לאלהים מה נורא מעשיך.''' שהוצאת גוי חלוש מגוים רבים ועצומים, ואתה עצום מהם עד שברוב עזך יכחשו לך אויביך ויאמרו לא הרענו נגדך:

== ד ==

'''כל.''' כמו שכתוב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורב לקרוא כולם בשם ה':

== ה ==

'''לכו וראו.''' זה יאמרו אחד אל אחד:

'''נורא עלילה.''' נורא מעשה:

'''על בני אדם.''' לעשות בהם כרצונו עד שיראוהו:

== ו ==

'''הפך.''' וזהו ממעשיו הנוראים שהפך ים ליבשה כשהוציא עמו מגלות מצרים:

'''בנהר יעברו ברגל.''' בירדן:

'''שם.''' גם כן נשמחה בו בהוציאו אותנו מגלות:

== ז ==

'''מושל בגבורתו.''' שיראה בהוציא ישראל ימשול לעולם על כל העמים כלומר שיכירו כולם ממשלתו ומלכותו כמש"נ והיה ה' למלך על כל הארץ וגו':

'''עיניו תצפינה.''' אז תצפינה בגוים עיניו לראות מעשיהם ולגמלם כפי מעשיהם כי עד אותו זמן הוא מאריך אף ואותם שהיו סוררים ישפילם ולא ירומו להם:

== ח ==

'''ברכו עמים.''' ואז יאמרו ישראל לעמים ברכו אלהינו שאתם רואים את הנפלאות שעשה עמנו כי לא כלינו באורך הגלות:

== ט ==

'''השם נפשינו בחיים.''' שהשארנו בחיים בגלות:

'''ולא נתן למוט רגלינו.''' זה יאמרו הנשארים לישראל אחר המצרף כמו שנאמר והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצירוף את הכסף:

== יא ==

'''הבאתנו.''' כמו הנתפש במצודה שאין לו דרך להמלט:

'''מועקה.''' רעה שהיתה מצודה במתנינו שלא היה לנו כח לעמוד ממנה: ומועקה שם תואר מנחי העי"ן וכן בזה המשקל בלא ה"א הנקבה מועף מוצק:

== יב ==

'''הרכבת אנוש.''' אנחנו טרם הגלות לא היתה ממשלתם עלינו אלא ממשלתך לבד אתה הרכבת והשלטת אומות העולם לראשינו והרכבת דרך משל:

'''באנו באש ובמים.''' הצרה נמשלת לאש ולמים כי האש שורף ומכלה והמים שוטפים ואנחנו באלנו בהם בגלותינו. לא כלינו:

'''ותוציאנו לרויה.''' הוצאתנו מהם לארץ רויה שהיינו רווים דשנים בה ונקמצה למ"ד לרויה מורה על הידיעה. והיא ארץ ישראל שהיא ארץ ברכה וארץ רויה:

== יג ==

'''אבא.''' דבר בלשון יחיד על לשון אנשי הגלות בדרך כלל אמר אז יאמרו לבא בבית המקדש בעולות. בשלם הנדרים שנדרו בגלות כאשר יוציאם האל יתעלה מכרת הגלות:

== יד ==

'''אשר.''' בעת שמצר להם האויב נודרים אם יוציאם האל יתעלה מצרת הגלות:

== טו ==

'''מחים.''' מן מוח כלומר כבשים בעלי מוח ושומן:

'''קטרת אילים.''' הקטרת חלבי אים:

'''אעשה.''' כמו וימהר לעשות אותו:

== טז ==

'''לכו.''' כל אחד יאמר לחבירו יראו אלהים לכו שמעו. לכו ענין זרוז אמר כל יראי אלהים שמעו ואספר את אשר עשה לנפשי:

== יז ==

'''אליו.''' בפי קראתי אליו והוא רומס תחת לשוני כלומר שרוממתי אותו בלשוני. ''' ורומם''' פועל מנחי העי"ן:

'''תחת לשוני.''' כמו בלשוני ולפי שהלשון נעזרת בדיבורה ממעל לה ומתחת לה כי אותיות גיכ"ק נאמרות עם החיך לפיכך כינוי הדיבור על הלשון כי המחשבה נסתרת מן הנגלה בלשון: ויהיה ''' רומם.''' מפעלי הכפל מבנין הדומה למרובע אמר בפיו קרא אליו. ולבו כמו כן רומם אותו:

== יח ==

'''אין.''' כלומר אפילו אם ראיתי און בלבי לעשותו אע"פ שהמחשבה אף היא נגד האל כאלו הרצאתיו בשפתי לא שמעו אותו כלומר לא חשבו לי עון שהמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה באמונת האל:

== יט ==

'''אכן.''' אבל באמת שמע אלהים והקשיב קול תפלתי:

== כ ==

'''ברוך.''' לא הסיר תפלתי. לא דחה אותה אלא קבלה ברצון ולא הסיר חסדו מאתי:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}