עריכת הדף "רד"ק/תהילים/סה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''למנצח.''' המזמור הזה נאמר על הגלות:

== ב ==

'''דומיה.''' ענין תוחלת, אמר לך מיחלת התהלה שתאמר לך בציון בקיבוץ גליות ולך ישולם בנדר הזבחים שנודרים בני הגלות אם ישיבום האל לציון ישלמו לך שם בבית המקדש:

'''נדר.''' כולו סגול בסוף פסוק כי לא ישתנה:

== ג ==

'''שומע תפלה.''' ושם תהיה שומע התפלה כי על הגלות נאמר סתם תפלתי ושם עדיך כל בשר יבואו. ואדוני אבי ז"ל פירש לך לבדך תאות התהלה שמהללים לך אבל מה שמהללים בן אדם בגבורתו או בחכמתו אין התהלה שלימה כי אין התהלה לבן אדם בלא כזב, או הוא לשון שתיקה ר"ל נשתתקה התהלה לך נגד פעליך העצומים:

'''שומע תפלה''' , תפלת כל בשר שומע אתה, מלך בשר ודם יכול לשמוע מן שנים או מן שלשה ואינו יוכל לשמוע מן הכל אבל אתה שומע תפלת כל בשר כאחד וכל אחד מתפלל את שלו:

== ד ==

'''דברי עונות גברו מני.''' לשון יחיד:

'''פשעינו אתה תכפרם.''' לשון רבים, כי על בני הגלות ידבר לשון רבים. עונות שגברו ממנו ופשעינו כמו כן אתה תכפרם כי הם האריכו אותנו בגלות כי אין זולתך לכפר:

== ה ==

'''אשרי.''' מי שיגיע לזמן הישוע' אותו שתבחר בו ותקרב אותו אליך להעלותו מהגלות ויזכה שישכון בחצריך:

'''נשבעה.''' אמר על אותם שיהיו אז בעת הישועה נשבעה בטוב ביתך כלומר בכבוד שישכון שם במקום המקודש שבהיכלך והוא הדביר ששם הכבוד:

== ו ==

'''נוראות.''' תעננו בנפלאות שתעשה עמנו אתה אלהי ישענו: וקרא הפעולות שהן בפלא והיוצאים מטבע נוראות בעבור כי ה' נורא על בני אדם:

'''מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים.''' ואתה מבטח כל ישראל הפזורים בקצוי הארץ וקצוי הים הרחוקים מירושלים בך בטחו שתקבצם לירושלים:

'''וקצוי''' שזכר עומד במקום שנים כאלו אמר קצוי הארץ וקצוי הים. ואם יאמרו הגוים איך יתכן שיצאו ישראל מגלו' שהם עם דל ושפל מפוזר ומפורד מי יוציאם מתוכם. וכבר נשקעו בגולה זמן כל כך ארוך. לכך אמר הנה מכין הרים מי שעושה הגבורות והנפלאות האלה יוכל להוציאנו וזכר ההרים כי ההרים הגבוהים מנפלאות האל יתב' לפיכך סמך אותם אל אל שאמר כהררי אל שבהם נראה כחו:

== ז ==

'''נאזר בגבורה.''' כי אינו קונה גבורתו מאחר לעת הצורך אלא מראה גבורתו בכל עת שירצה כי הגבורה אזורו:

== ח ==

'''שאון ימים.''' הוא לשון גלי הים. והוא משביח אותם כלומר מקיט אותם:

'''והמון לאומים.''' וכמו שהוא משקיט שאון ימים כן הוא ישקיט המון לאומים ושאונם וי"ו והמון היא וי"ו ההשואה כלומר כמו זה כן זה:

== ט ==

'''וייראו''' וי"ו וייראו פתוחה אמר מנפלאות הגבורא אותותיו שמראה בכל יום עד שיש לבני אדם לירא ממנו כי אינם מבלתי מנהיג ינהיגם ויסדירם ביום ובלילה והאותות הם מוציאי בוקר וערב. ירח וככבים בלילה ושמש ביום ובהם תרנן ותשמח לב בני האדם או פי' תרנן במוצאי בוקר וערב כי הם מרננים ביציאותם ואתה תרנן אותם כי אתה המוציאים ואמר יושבי קצוות. כי בכל מקום יראו האותות בהם בכל קצוות הארץ אין נסתר ולפי דעתי כי השני הפסוקים האלה על ישראל ידבר אמר משביח שאון ימים אמר מי שמשביח שאון ימים לפני ישראל שבקע להם את הים והעבירם בתוכם הוא ישביח המון לאומים ושאונם ויעלה ישראל מתוכם. ואמר כמו שייראו יושבי קצוות מאותותיך שעשית להם בקריעת ים סוף כמו שאמר שמעו עמים ירגזון כן יראו עוד ממך בקיבוץ גליות ומאותותיך עוד כמו שעשית להם שהיית מרנן לבם במוצאי בקר וערב והוא שהיית מוצא להם עמוד ענן יומם ועמוד האש לילה כן תעשה עמהם בקיבוץ גליות:

== י ==

'''פקדת.''' הארץ ועוד זכר המטר כי הוא מנפלאות האל הגדולות: וי"ו ''' ותשוקקיה''' כענין כבר היה זה או אחר שהיה זה וכן פי' ותשוקקיה וכבר שוקקת כלומר מאחר ששוקקת פקדת אותה במטר והוא מענין ואל אישך תשוקתך כלומר גזרת עליה מניעת גשמים עד שהתאותה מאד למטר ואחר כן בחסדך אתה פוקד אותה כן אנחנו בגלות מיחלים למטר הישועה:

'''רבת תעשרני.''' כמו תעשירנה. ופי' לרוב תעשרי אותה במטר:

'''פלג אלהים מלא מים.''' ואחר שתשבע הארץ ישארו מהמטר פלגים גדולים מלאים מים להשקות אדם ובהמה וזכר אלהים הוא כינוי לדבר הגדול והנפלא לפי שהגדולה והפלא יבא מאתו כמו עיר גדולה לאלהים:

'''תכין דגנם.''' אחר שתשביע הארץ ותצמח תכין הארץ ברוחות טובות להצמיח הצמחים כלומר שציל התבואה משדפון ומירקון:

'''כי כן תכינה.''' כלומר כי בזה תכין הארץ כי אם תשבע הארץ ממטר ותצמח התבואה ותלקה אחר כך משדפון ומירקון מה יועיל להם המטר:

== יא ==

'''תלמיה.''' שב עוד לספר טובות המטר שתרוה במטר תלמי הארץ והם גבשושית הארץ:

'''נחת גדודיה.''' ותוריד המטר בגדוד הארץ והם העמקים שבין תלם לתלם והוא חפירת המחרישה:

'''ברביבים תמוגגנה.''' במטר הגדול תשוב הארץ נמוגה ולחה שהיתה יבשה קודם המטר:

'''צמחה תברך.''' ואחר כן תברך צמחה ותבא התבואה לברכה והצלחה:

== יב ==

'''עטרת שנת טובתך.''' שנה שתשבע היא שנת טובתיך עטרת אותם בכל דבר טוב:

'''ומעגליך ירעפון דשן.''' העננים הם מעגלי השם יתעלה והעננים יזלו מטר שיהיה בהם הדשן והשומן:

== יג ==

'''ירעפו.''' כמו שירעפו ביישוב כן ירעפו על נאות מדבר בעבור החיות שימצאו מאכל ומשקה:

'''וגיל גבעות תחגורנה.''' על דרך משל כשימלאו פני הגבעות תנובה כאלו יחגרו גיל תחת אשר חגרו שקים בהעצר המטר:

== יד ==

'''לבשו כרים.''' פירושו מישור וזכר המישרים והעמקים כי כבר זכר הגבעות ואמר כי הכרים הם מלאים צאן כאלו מלובשים בצאן כצמר שרועין על פני המישור והם מכסים את עין הארץ וזה מרוב התבואות ישלחו הצאן בשדות לרעות:

'''והעמקים יעטפו בר.''' והעמקים כמו כן יהיו מלובשים ומעוטפין ומכוסים מרוב התבואה. וזכר העמקים אעפ"י שזכר הגבעות ואם הגבעות שבעים כל שכן העמקים וזכרם לומר שלא יזיקם רוב המטר:

'''יתרועעו אף ישירו.''' שבולי הבר יתרועעו אף ישירו כי השבלים המלאים בנשוב בהן הרוח ישמיעו קול כאלו יתרועעו אף ישירו או הוא דרך משל וי"מ יתרועעו אף ישירו כל בני האדם עם הבהמות והחיות:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}