עריכת הדף "רד"ק/תהילים/טז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''מכתם לדוד ''' כבר כתבנו במזמור ''' בקראי ענני''' (ד) טעם ''' מכתם''' .

'''שמרני''' השי"ן נמשכת בגעי"א.

'''אל''' אתה יי' ''' אל''' ויכול. לפיכך אני קורא אליך שתשמרני

'''כי חסיתי בך:''' ולא בזולתך.

== ב ==

'''אמרת ליהוה אדני אתה''' כנגד נפשו מדבר ואומר: ''' אמרת''' והודית ''' ליי'''' , כי הוא אלהיך ''' ואדניך''' וכן הדין עליך; ותאמרי לו גם כן:

'''טובתי בל עליך:''' פרשו בו (רש"י ורבי משה הכהן גיקטלא): הטובה שאתה עושה לי אינה מוטלת עליך לעשות, כי אינני כדאי, אלא הכל הוא חסד מאתך. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: הטובה שאני עושה אינה עליך; כלומר: אינה מגעת עדיך, כי לא יתכן ולא יועיל ולא יתן לך, אלא

== ג ==

'''לקדושים אשר בארץ המה''' ובא על דרך לאיש כמוך רשעך וגומר (איוב לה ח). ולאהבתי אותך אני אוהב אותם שהם ''' קדושים''' ואני מטיב להם.

'''ואדירי כל חפצי בם:''' לאותם שהם ''' אדירי''' לב מכל בני אדם, וטובים מהם, ''' חפצי בהם''' להטיב להם, בעבור שהם שומרים ועושים מצותיך. ומפני זה קראם: ''' קדושים ואדירים''' . ולפרוש הראשון יפרשו ''' לקדושים''' כן: אינני ראוי לטובתך, אלא ''' לקדושים''' היה ראויה טובתך. ולפי דעתי: טעם ''' לקדושים''' דבק עם ''' אמרת ליי'''' , כלומר אחרי שתאמרי ''' ליי'''' כי הוא ''' אדוניך''' תאמרי גם כן ''' לקדושים אשר בארץ המה''' , שתכנעי לפניהם, ותתני להם מעלה עליך ותלמדי ממעשיהם; והכל לתכלית שתלמדי אהבת האל. ועל דרך הזה אמרו רבותינו, זכרם לברכה (בבלי פסחים כב ב): את יי' אלהיך תירא (דברים ו יג) לרבות תלמידי חכמים. ואמר: ''' אשר בארץ''' כלומר, הקדושים שתמצאי בדרכך לכי אחרי עקבותיהם ותלמדי ממעשיהם. ''' ואדירי''' איננו סמוך לפי דעתי, כי ימצאו כמותו כמו חלוני שקפים (מלכים א ו ד); נטעי נעמנים (ישעיהו יז י) והדומים להם. ופרוש ''' קדושים ואדירים ''' ש''' כל חפצי בהם''' לאהבה אותם וללכת בדרכיהם. ''' לקדושים אשר בארץ המה''' : דרך ה''' קדושים''' עובדי האל אהבתי, ודרך זולתם שעובדים לאל אחר שנאתי; ואומר אני:

== ד ==

'''ירבו עצבותם אחר מהרו''' מאותם האנשים שממהרים לאל ''' אחר''' . ''' מהרו''' זה לבדו מבנין הקל מענין מהרה; ואפשר שיהיה מענין מהר ומתן (בראשית לד יב); כמו מהר ימהרנה לו (שמות כב טו). או פרוש ''' אחר מהרו''' כלומר: אני אהיה דבק ''' בקדושים ובאדירים''' ו''' ירבו עצבות''' האנשים, ''' עצבות''' הממהרים אל אנשים זולתם ללכת בדרכים אחרות שאינן דרכי יי', וזהו הנכון.

'''בל אסיך נסכיהם מדם''' חלילה לי ש''' אסיך נסכיהם ''' שהם ''' מדם''' ; על דרך והבאתם גזול (מלאכי א יג) כלומר: ''' נסכיהם ''' אינם יין אלא ''' דם''' ; כי העולם והנסכים עם מעשים רעים לא יועילו ולא יצילו, אבל ירעו, כמו שאמר: זבח רשעים תועבה (משלי כא כז).

'''ובל אשא את שמותם על שפתי:''' ואפילו ''' שמות''' האנשים האלה לא אעלה ''' על שפתי''' .

== ה ==

'''יהוה מנת חלקי וכוסי ''' אין לי חלק אחר זולתו כמו אלה האנשים שחלקם ומנתם הכסף והזהב ופעמוני העולם, אבל אני ''' יי'''' ''' מנת חלקי וכוסי.''' והמנה והחלק והכוס והגורל אחד, אלא כפל הענין במלות שונות לחזק הדבר כמנהג הלשון; כלומר: כי בכל דברי ובכל עסקי הוא ''' חלקי''' ואליו כונתי. ופרוש

'''אתה תומיך גורלי:''' אתה עזרתני שבחרתי זה החלק לעצמי כמו שאמרו (בבלי יומא לח ב): בא לטהר מסיעין אותו. ומלת ''' תומיך''' בחיר"ק כמו בצר"י; וכן הנני יוסף על ימיך (ישעיהו לח ה); הנני יוסף להפליא בחיר"ק כמו בצר"י (שם כט יד).

== ו ==

'''חבלים נפלו לי בנעימים''' החלקים ש''' נפלו לי ''' במקומות ''' נעימים נפלו לי ''' ובדעות טובות ונכונות.

'''אף נחלת שפרה עלי:''' התי"ו במקום ה"א ואיננו סמוך; וכמוהו עזי וזמרת יה (שמות טו ב; ישעיהו יב ב; מזמור קיח יד); הבה לנו עזרת מצר (שם ס יג); איך לא עזבה עיר תהלת (ירמיהו מט כה) והדומים להם. וטעם ''' אף:''' כי דרך אנשי העולם כשיחלקו ביניהם, שכל אחד מקנא חלק חברו וידמה בעיניו, כי חלק חברו טוב מחלקו; ולא כן אני, ''' אף''' כי ''' עלי שפרה נחלתי''' וחלקי, ואינני מקנא לחלק אחר כי עמי החלק הטוב.

== ז ==

'''אברך את יהוה אשר יעצני''' כמו שפרשנו ''' אתה תומיך גורלי.''' 

'''אף לילות''' זאת היתה לי תחלה מאת יי' שהוא ''' יעצני''' וסיעני בבחרי זה החלק הטוב לעצמי; וגם כן אני בעצמי בכל יום

'''יסרוני כליותי:''' שלא אעזוב זאת הדרך אלא אחזיק בה בכל כח. ואמר ''' לילות''' , כי בלילה יתבודד האדם מעסקי העולם וימצא לבו פנוי. ואמר ''' כליותי''' , כי הן היועצות כמו שאמרו (בבלי ברכות סא א): כליות יועצות לב מבין.

== ח ==

'''שויתי יהוה לנגדי תמיד''' בכל דרכי אזכרנו. כדבר שהוא נגד האדם ''' תמיד''' , שלא יסור מעיניו ומלבו, כן שמתי כבוד האל ''' תמיד לנגדי''' , כי יודע אני כי הוא ''' מימיני''' ובעזרתי; לפיכך לא ''' אמוט''' בכל אשר אלך ואצא. והרב רבי משה בן מימון זכרו לברכה, פרש (מורה הנבוכים ג נא):

'''כי מימיני''' כאלו הוא יד ימיני שלא ישכח אותה האדם בהרף עין לקלות תנועתה ומפני זה

'''בל אמוט:''' כלומר לא אפול.

== ט ==

'''לכן שמח לבי''' לפי ששמתיך ''' נגדי תמיד שמח לבי''' .

'''ויגל כבודי''' והוא הנשמה שהיא כבוד הגוף, כי בטוח אני כי בהפרדה מן הגוף תדבק אל בוראה.

'''אף בשרי''' בעודני בחיים

'''ישכן לבטח:''' שתצילני מכל נזק. ובדרש (שוחר טוב ובבלי בבא בתרא יז א): אחר מיתה, שלא שלטה בו רמה ותולעה.

== י ==

'''כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך {{תוספת|*| נכתב בצדו במסורת שבין העמודים: חסׄ לׄ כך הוא בכתב יד שלפנינו.}} לראות שחת:''' כי ידעתי כי באחזי בחיים, והוא הדרך הישרה שאני בה – וזה שאמר ''' חסידך''' - ; ידעתי כי ''' לא תעזב נפשי''' לרדת ''' שאול ''' עם הגוף אלא תקימנה אל כבודך. ובדרש (שוחר טוב): כל מי ששומע קללתו ושותק בדין שיקרא חסיד. ''' לא תתן''' כפל הענין במלות שונות.

== יא ==

'''תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח:''' דרך תפלה שיודיעהו האל הדרך שיזכה בה לחיי העולם הבא, כלומר: שישכילהו ויבינהו הדרך ההיא שתחיה הנפש בהפרדה מהגוף ותזכה ל''' שבע שמחות את פניך''' ול''' נעמות בימינך''' ; שאותן ה''' שמחות ''' וה''' נעמות''' תהיינה ''' נצח''' עד עולמי עד ואין להן הפסק; וזהו תענוג הנפש, וטעם ''' את פניך ''' ו''' בימינך''' , כי הפנים והימין הם הכבוד כמו ישבו ישרים את פניך (תהלים קמ יד); וכן בימין כתוב (שם קי א): שב לימיני.

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}