עריכת הדף "ר"ש/ביכורים/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''והבריך''' לתוך של יחיד או לתוך של רבים שחפר בארץ והבריך יחור אחד מן האילן וטמנו בעפר והוציא ראש היחור לרשות חברו או לרשות הרבים: וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו. שהאילן נטוע ברשות חברו או ברשות הרבים וההרכבה יוצאה לתוך שלו בהני תרתי אינו מביא לפי שהזקינה רבייה מן הבריכה והבריכה מן הזקינה וכתיב אדמתך דבעינן כל גידוליו מאדמתך כדקתני סיפא מאיזה טעם אינו מביא: 

'''וכשהנטיעה''' והבריכה שניהן לתוך שלו ודרך היחיד או הרבים מפסיק כגון שיש ב' גנות משני צדי דרך הרבים והבריך מזה לזה בהא פליגי רבי יהודה ורבנן דרבנן אפי' בהא פטרי דמכל מקום מרשות הרבים ינקי ואין כל הגידולין מאדמתו ורבי יהודה מחייב משום דיש לו רשות לעשות כן כיון דלא מפסדי רבים מידי כדאמר בירושלמי: 

== ב ==

'''אריסי'''' מקבל את השדה למחצה לשליש ולרביע חכירות מקבל השדה בכך וכך כורין לשנה דבר קצוב בין עבדא בין לא עבדא: 

'''סקריקון''' ממונה להרוג נפשות וכשבא להורגו אומר לו שא קרקעי והניחני ולשון נוטריקון הוא ואע"ג דיהיב ליה אין מביא ממנה בכורים דלאו אחולי אחיל כדאמר בהניזקין {{ממ|דף נה:}} דאמר האי לישקול למחר תבענא ליה בדינא: 

'''ירישל'''' {{ממ|הל' א}} א"ר אמי אתיא דר' יהודה כר"א דתני תמן [ב"ב ס:] אין עושים חלל תחת ר"ה בור שיח ומערה ור"א מתיר כדי שתהא עגלה טעונה אבנים מהלכת כמה דר"א תמן תחת רשות הרבים שלו כן ר' יהודה אמר הכא תחת ר"ה שלו רבי שמואל בר יצחק בעי אי כר' אליעזר יביא ויקרא א"ר יוסי מסתברא סבר רבי שמואל בר יצחק שר' אליעזר מתיר לעשות כן והן שלו לעולם אלא רבי אליעזר מתיר לעשות כן וכל הקודם בהו זכה פירוש אי כרבי אליעזר יביא ויקרא דקסבר והן שלו לעולם ומתני' קתני ר' יהודה אומר כזה מביא משמע מביא ואינו קורא ומסיק דאינו שלו לעולם ואם בא אחר להשתמש באותו חלל שתחת רשות הרבים כל הקודם זכה הלכך מביא ואינו קורא ולרבנן אינו מביא דלית להו דרבי אליעזר וקשה הא דאמר עולא בסוף לא יחפור {{ממ|בבא בתרא דף כז:}} אילן הסמוך למיצר בתוך י"ו אמה גזלן הוא ואין מביא ממנו בכורים אמאי הא ברשות נוטע בתוך שלו ואפילו לרבנן יביא אף על גב דנמשכ' יניקתו עד י"ו אמה: 

== ג ==

'''חוץ משבעת המינין.''' חטה ושעורה ותאנה ורמון וזיתים דבש היינו תמרים וכולהו דריש בירושלמי {{ממ|הלכה ג}} אילו נאמר ולקחת ראשית כל פרי האדמה הייתי אומר כל הדברים חייבין בבכורים תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית אי מראשית אין לך אלא חטין בלבד תלמוד לומר כל פרי האדמה ריבה וריבה את הכל נאמר כאן ארצך ונאמר להלן חטה ושעורה וגו' מה ארץ האמור להלן בז' המינים הכתוב מדבר אף כאן בשבעת המינין הכתוב מדבר זית שמן זה אגורי רבי אמי בשם רבי יוחנן אמר למה נקרא שמו אגורי שאוגר שמנו לתוכו וכל הזיתים מאבדן שמנן [בתמיה] א"ר חנינא כל הזיתים הגשמים יורדין עליהם והן פולטן שמנן וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר שמנו לתוכו ודבש אלו התמרים [תמרים] שבהרים ופירות שבעמקים גרועין הן ופליגי בפ' כל הקרבנות{{ממ|דף פד:}} היכא דהביא אם קידש או לא קידש: 

'''ולא קבלו מהם.''' בסוף חלה היא שנויי' ושם פירשנו: 

== ד ==

'''הגר מביא ואינו קורא.''' בתוספתא {{ממ|פ"א}} תניא כל הגרים מביאין ולא קורין ובני קיני חותן משה מביאין וקורים דכתיב {{ממ|במדבר י׳:כ״ט}} לכה אתנו והטבנו לך ויכולים לומר אשר נשבעת לאבו תינו שהרי נדר לו ליתרו ובירושלמי {{ממ|הל' ד}} קאמר רבי יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמואל בר יצחק בבני קיני חותן משה היא מתני' ופריך עלה ובני קיני חותן משה מביאין וקורין דכתיב לכה אתנו והטבנו לך: 

'''אם היתה אמו מישראל מביא וקורא.''' בירושל' {{ממ|שם}} פריך כלום נשבע לנקבות ולא משני מידי ושמא לא חש לשנויי דלאו פירכא היא והדר קאמר תני בשם רבי יהודה גר עצמו מביא וקורא מה טעם כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב לארם מיכן ואילך אב לכל הגוים רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי יהודה אתא עובדא קומי רבי אבהו והורה כרבי יהודה כלומר לא שהיו בכורים בימיו אלא לענין מתפלל בינו לבין עצמו שאומר אלהי אבותינו אלהי אבות ישראל גרים ובני גרים אלהי אבותינו ופריך והתנינן היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו אבל גרים בני גרים לא ושני בנכרי הבא על בת ישראל בעבירה ולא שנשאת לנכרי ופריך כלום הדא מתכוין אלא לאברהם ליצחק וליעקב וכי אברהם ויצחק ויעקב אבותיו היו כלומר ואפילו בבן גרים היא מתניתין ומיהו אין הלכה כן כדפרשינן דהלכה כרבי יהודה: 

== ה ==

'''בת גרים לא תנשא לכהונה.''' מילתיה דרבי אליעזר שנויה בפ' עשרה יוחסין {{ממ|קידושין דף ע.}} ופליגי תנאי ואמר רבי יוחנן וכולם מקרא אחד דרשו: 

'''והשליח.''' אמרינן בירושל' {{ממ|הל' ה}} שלח ר' יוסי בשם ר"ל בשם ר' הושעיא בשליקטן לשלחן ביד אחר אבל אם ליקטן להביא הוא לא ישלחם ביד אחר שכל הבכורים שנראו להיותן בקריאה אינן ניתרין אלא בקריאה ובפ' המוכר את הספינה {{ממ|בבא בתרא דף פא:}} ובסוף השולח {{ממ|גיטין דף מז:}} א"ר יוסי בר חנינא בצרן ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך מביא ואינו קורא דכתיב ולקחת והבאת עד שתהא לקיחה והבאה באחד פירש שם רבינו שמואל דאם עשה השליח הכל נהי דאין השליח קורא כדתנא הכא הבעלים מיהא קורין ואומר הנה הבאתי דשלוחו של אדם כמותו והשתא קשה דמדנקט ומת שליח בדרך משמע דלקיחה מתוך הבית היינו לקיחה שעשה השליח והבעלים עשו הבאה לעזרה ולא נקט בצרן אלא לפי שדרך הבעלים משלחין מה שרוצין וא"כ מה לי ליקטן והביאן הוא מה לי ליקטן ושילחן ביד אחר תרוייהו חזו לקריאה נינהו ואין ניתרין אלא בקריאה ואין לפרש דהאי ומת שליח כמו או מת דאם כן הוה ליה למימר או שבצרן שליח ומת בדרך ומיהו יש לפרש דבצירה היא הלקיחה [ורבותא] נקט אע"פ שגם הם גמרו ההבאה לאחר [שמת] שליח בדרך אפילו הכי לא קרינא ביה לקיחה והבאה בא' מאחר ששליח עשה מקצתה מ"מ צ"ל דההיא בשבצרו לשלחן ביד אחר כדמוקי בירושל' {{ממ|שם}} מתני' דאם בצרן להביאן הוא כיון דנראו לקריאה נדחו בששיגרן ביד שליח הו"ל למימר ירקבו וה"נ אמרי' בפ' ואלו הן הלוקין {{ממ|ד' יח:}} הפריש בכורים קודם לחג ועבר עליהם החג ירקבו משום דנראו ונדחו וגריעי מהפריש אחר החג דמביא והפריש ומכר שדהו נמי דבסמוך מוקי לה בירושלמי בשנתן דעתו למכור מתחלה ויבש המעין ונקצץ האילן כשיבש משעה ראשונה והא דא"ר אבהו בשם ר' יוחנן היורש מביא ואינו קורא מדקדק עליה בירושל' מה תנן קיימין בחיי אביו שלוחו הוא ואם לאחר מיתת אביו שלו הן אלא כן אנן קיימין בשהיה אביו חולה או מסוכן: 

'''והאשה''' מביאה ואינה קוראה אבל בעלה מביא וקורא כדתנן בסוף השולח {{ממ|שם}} ולביתך מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא ומסיק התם מתוך ברייתא אחרת דלא איירי בחיי אשתו לריש לקיש אלא לאחר מיתה ואיצטריך קרא להיה מביא ושמע שמתה וכן בירושלמי שאינה יכולה לומר אשר נתתה לי. דבין למאן דאמר ב"ב {{ממ|דף קיז.}} ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ בין למאן דאמר לבאי הארץ לא היו נקבות בכלל: 

'''ירושלמי''' {{ממ|שם}} כתיב ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך {{ממ|דברים כ״ו:י״א}} מלמד שאדם מביא ביכורין מנכסי אשתו וקורא ריש לקיש אמר לאחר מיתה הא בחייה לא רבי יוחנן אמר לא שנייה היא מחיים היא לאחר מיתה: 

== ו ==

'''מביא ואינו קורא.''' בפ' המוכר את הספינה {{ממ|בבא בתרא דף פא:}} מפרש דמספקא להו לרבנן אי קנה קרקע אי לא לפיכך מביא דשמא קנה קרקע ואינו קורא דשמא לא קנה קרקע ור' מאיר פשיטא ליה דקנה קרקע לפיכך מביא וקורא ואם תאמר והא לא קנה אלא תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו וקשיא מיכן לעולא דסוף לא יחפור {{ממ|בבא בתרא דף כז.}} דבעי י"ו אמה וי"ל דהכא כשהענפים יוצאים חוץ לי"ו אמה ואם תאמר כי לא קנה קרקע נמי מביא וקורא כמו מוכר שדהו לפירות לרבי יוחנן דאמר בסוף השולח קנין פירות כקנין הגוף דמי וי"ל דהני מילי כשהקרקע קנוי לפירות ולכל מה שירצה אפי' לאוקומי בה חיותא ולמישטח ביה פרי אבל כאן פירות האילן קנה: 

'''יבש המעין.''' שאילן חי ממנו וכשיבש או נקצץ קודם שהפריש דאי בשיבש או נקצץ אח"כ הרי נראו לקריאה ונדחו וירקבו: 

'''ר' יהודה אומר מביא וקורא.''' דלא חייש באילן כיון שהקרקע קיים: 

'''מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא.''' כדדרשינן בפ' כל שעה {{ממ|פסחים דף לו:}} מאי ושמחת זמן שמחה וכן בסיפרי דריש יכול שאתה קורא כל זמן שאתה מביא ת"ל ואמרת ושמחת אין קריאה אלא בשעת שמחה כשתמצא לומר מעצרת עד החג מביא וקורא כלומר דשעת שמחה הוא כל זמן שאדם מלקט פירותיו ומכניס לבית דהיינו עד החג האסיף אבל מהחג עד חנוכה מביא ואינו קורא דדרשינן בסיפרי אשר תביא מארצך כל זמן שמצוים מארצך ועד חנוכה מצויין ואינן כלין לחיה מן השדה: 

== ז ==

'''והשני.''' אותו שקנה מאותו המין שהביא הראשון אינו מביא ומפרש בירושל' {{ממ|הל' ז}} מה טעמייהו דרבנן דכתיב הגדתי היום פעם אחד הוא מגיד ולא שתי פעמים ופריך ולית ליה לרבי יהודה כן דאמר אף מאותו המין מביא וקורא ומשני אית ליה באדם אחד אבל בשני בני אדם מגיד וחוזר ומגיד: 

== ח ==

'''נבזזו.''' לשון ביזה שאונסין ממנו: 

'''נימוקו.''' נרקבו: 

'''אין חייבין עליהן חומש.''' בירושלמי {{ממ|שם}} אמר רבי יוחנן משום יחידי אני שונה אותה ותני כן רבי שמעון בן יהודה משם רבי שמעון והשניים אין חייבים עליהם חומש: 

'''נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא.''' כלומר מפזרן בעזרה [ירושלמי] {{ממ|שם}} רבי עוקבא בשם רבי יוסי בר חנינא נטמאו הביכורין הסלים ניתנין לכהן דכתיב {{ממ|דברים כ״ו:ד׳}} ולקח הכהן הטנא מידך : 

'''והביא ממין אחר הרי זה אינו קורא.''' אמרינן בירושלמי {{ממ|שם}} למי נצרכה לרבי יהודה דאמר מגיד וחוזר ומגיד ואמרינן בירושלמי א"ר יונתן תני רבי שמעון בר יוסי ואמרת ושמחת הוי אומר על השמחה כלומר שיש שמחה במין הראשון אי נמי קאי אניטמא בעזרה דאינו קורא דכיון דנטמאו ליכא שמחה. 

== ט ==

'''והביא ממין אחר הרי זה אינו קורא.''' אמרינן בירושלמי {{ממ|שם}} למי נצרכה לרבי יהודה דאמר מגיד וחוזר ומגיד ואמרינן בירושלמי א"ר יונתן תני רבי שמעון בר יוסי ואמרת ושמחת הוי אומר על השמחה כלומר שיש שמחה במין הראשון אי נמי קאי אניטמא בעזרה דאינו קורא דכיון דנטמאו ליכא שמחה. 

== י ==

'''מעבר''' הירדן הוא דמביאין מכל הני אבל משאר מקומות לא כדתנן בריש פרקין {{ממ|משנה ג}} שאינו מן המובחר אבל מעבר לירדן מעלו: 

'''ארץ זבת חלב ודבש.''' בירושל' {{ממ|הל' ח}} תני אשר נתתה לי ולא שנטלתי מעצמי מה דביניהון א"ר בון חצי שבט מנשה ביניהון מאן דאמר אשר נתתה לי ולא שנטלתי מעצמי חצי שבט מנשה לא לקחו מעצמן מאן דאמר ארץ זבת חלב ודבש אפילו כן אינה ארץ זבת חלב ודבש: 

== יא ==

'''הקונה ג' אילנות.''' בסתם קנה קרקע לפיכך מביא וקורא ואפי' רבנן דפליגי עליה לעיל {{ממ|מ"ו}} בשנים בשלשה מודו דקנה קרקע שקנה י"ו אמה לעולא כדאמר בפרק לא יחפור {{ממ|בבא בתרא דף כז.}}: 

'''בעלי אריסות ותכורות.''' בירושלמי {{ממ|הל' ט}} א"ר חייא בחכירי בתי אבות היא מתני' תני חכירי בתי אבות אינן מביאין רבי יהודה אומר הן עצמן מביאין וקורין:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>