עריכת הדף "קרית ספר/יסודי התורה/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''מצוה ג ''' היא שנצטוינו באהבתו יתברך וזה כשנחשוב ונתכוון במצותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה וזאת היא ההנאה המחוייבת ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך איני יודע כיצד אוהב אדם את המקום ת"ל והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ומתוך כך אנכי מכיר את מי שאמר והיה העולם הנה שבהתבוננת תעלה ההשגה ותגיע ההנאה ותבא האהבה בהכרח וכבר בארו שזאת המצוה כוללת שנהיה קוראים לבני אדם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו וזה כי כשתאהב איש אחיו תספר בשבחיו ותקרא בני אדם לאהוב אותו על דרך משל כן כשנאהב אותו יתעלה כאשר הגיע לנו מהשגת אמתתו אנו קוראים בלי ספק הסכליים והפתיים לידיעת האמת אשר ידענו ולשון ספרי ואהבת אהוב אותו על הבריות כאברהם אביך דכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן וזה מפני שהיה אוהב כמו שאמר הכתוב אברהם אוהבי:

'''מצוה ד ''' היא שצונו להאמין יראתו ולהפחד ממנו ולא נהיה ככופרים ההולכים בשרירות לבם ובקרי אבל נירא ביראת ענשו בכל עת וזהו את ה' אלהיך תירא ומזה המקרא דורש במסכת תמורה פ"ק אזהרה למוציא שם שמים לבטלה ובענין מצוה זו אמרו בירושלמי עשה מאהבה שאם באת לשכוח אין האוהב שוכח עשה מיראה שאם באת לבעוט אל תבעוט ובפרק חלק מונה בכלל אותם שאין להם חלק לעולם הבא ההוגה את השם באותיותיו בגבולין ובלשון עגה וזה נכלל במצות יראת ה' והלוחש אי זה פסוק על המכה ורוקק בתחלה אין לו חלק לעוה"ב שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה ובלשון הקודש וזה גם כן נכלל במצות יראת ה' ועל כל דבר המסור ללב נאמר ויראת מאלהיך:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}