עריכת הדף "קרית ספר/אישות/יז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''קיימא ''' לן דבר תורה אחד מלוה בשטר ואחד מלוה על פה גובה מן נכסים משועבדים מאי טעמא שעבודא דאוריתא דכתיב יוציא אליך העבוט החוצה והוא הדין למקרקעי שמע מינה דנכסיו משועבדים למי שהלוה לו הלכך כשמכרן אחר כן דין הוא שיטרוף אותן המלוה וכן קדימת גביית בע"ח שקדם חובו מחברו מדאוריתא דדין הוא דהוא יגבה קודם הואיל ולו נשתעבדו כל נכסי לוה קודם וב"ח הבא אחריו לשעבוד לא עדיף מלוקח דטריף מיניה ב"ח כל שכן דלא חייל שיעבודי' דבעל חוב אחרינא אנכסי לוה עד דלהוי פרוע בעל חוב ראשון א"כ נדוני(ם)[ת] אשה אף בלא כתב שטר אגבה מדאוריתא היתה גובה מנכסים משועבדים דהא שעבודא דאוריתא כדילפינן ויש לה דין קדימה דאוריתא אם קדמה לחברתה וכן אם כתב לה כתובה מנה מאתים ותוספת ונתחייב בקנין סודר דהוי דאוריתא כמו שנלמד מבועז הא שעבד נפשיה וקרינן שפיר והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך וגו' דשעבודא דאוריתא ויש לה ג"כ דין קדימה דאוריתא כדאמר והאי דין קדימה היינו בקרקע שהיה לו קנוי בשעת נישואין ראשונים ושניים או שני בעלי חובות זה אחר זה או נישואין ובעל חוב או בעל חוב ונישואין או אפילו קנה אחר נישואין ראשונים או אחר ב"ח קודם שהדין נותן שכל הקודם בשטר תחלה זכה ואפילו בלא שטר מדאוריתא בנידוניא דמלוה על פה אית לה שעבוד מדאוריתא אבל כל מה שקנה אחר שלוה מכמה בני אדם או אחר שנשא כמה נשים אין בהם דין קדימה דשעבודא דכולהו חייל בבת אחד אנכסים שקנה אחר כך כמו כתובות ושטרות שהיו כולן בזמן אחד דחולקין כ"א דיוציא אליך העבוט החוצה מיירי במשכנו שלא בשעת הלואתו ולא מפליג קרא בהני מטלטלין דלוה אי הוו ליה קודם הלואה או קנאם אח"כ משמע דשעבודא דמלוה חייל אמאי דקנה אח"כ נמי ונראה דבמטלטלין נמי מדאוריתא חייל שעבודא והוה טריף להו נמי ב"ח מיניה דלוקח וב"ח מאוחר שקדם וגבה מהם מה שגבה לא גבה כמו בקרקע אלא משום תקנת חכמים דהא דשעבוד חייל אמקרקעי מהאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך העבוט וגו' הוא דילפינן דמיירי במטלטלי והוא הדין אמקרקעי דחייל שעבודא וא"כ פשיטא דהדין נותן דכמו דטריף ממקרקעי כך טריף ממטלטלי אי לאו תקנת חכמים ז"ל וכמו שבמקרקעי מה שגבה לא גבה אי קדם ב"ח מאוחר הכי נמי במטלטלי מדאוריתא. מי שמת או גרש והיו לו נשים רבות ואין שם דין קדימה ואין לו כדי כל הכתובות כיצד הן חולקין אם כשיחלק הממון על מנין הנשים יגיע לפחותה שבהן כדי כתובתה או פחות חולקות בשוה ואם היה הממון יותר על זה חולקין ממנו כדי שיגיע לפחותה שבהן כשיעור כתובתה וחוזרות וחולקות את המותר בין המותרות על דרך הראשון שהרי כח שלשתן שוה בשעבוד דכל נכסיו אחראין אפי' לכתובה הפחותה לפיכך חולקות בשוה עד שתפרע הכתובה הפחותה והשאר חולקות גם כן בשוה עד שתפרע הפחותה מהן וכן על זה הדרך חולקות לעולם אפילו הן מאה.

== ט ==

'''ערב ''' משתעבד למה שחייב לוה כדילפינן לעיל וקבלן שאמר תן לו ואני נותן משעבד דכתיב ביהודה אנכי אערבנו מידי תבקשנו וגו' תנה אותו על ידי ואני אשיבנו אליך כלומר כאלו מקבלו בידי אחזירנו לך.

== יא ==

'''האשה ''' שכתב' ללוקח דין ודברים אין לי עמך והסכימה למה שמכר בעלה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי דחזקה שלא כתבה לו אלא שלא יהא בינה לבין בעלה קטטה אבל אם כתבה קודם מכירה שאין לה שעבוד על מקום זה או לא רצה לכתוב ללוקח ונפסד המכר וכתבה לאחר שלקחה אינה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי ואינה טורפת ואם כותבה ללוקח קודם מכירה דין ודברים אין לי עמך ובאת האשה השנייה שלא כתבה לו וטרפה אותו מיד לוקח הראשונה טורפת מידה ולוקח מידה ושניה מלוקח וכן חוזרין חלילה עד שיעשו פשרה כיון שלא נסתלקה הראשונה אלא מלוקח. ונראה דמדאוריתא ב"ח ואשה בנדוניתה מוכרין שלא בבית דין כיון דשעבוד דאוריתא ומכירת שטרות ונדוניא מדברי סופרים דגלי קרא לענין אונאה דלא מיקרי ממכר אלא דבר שגופו מכור וגופו קנוי מה שאין כן בשטרות ולהכי לית בהו מכירה מן התורה אבל מחילת חוב מהניא מדאוריתא כמחילת גזל דאפילו נשבע עליו פטור מן הקרן כיון שמחל לו וקרא דמייתי פרק קמא דקידושין לפרנסת הבת דברי קבלה הן. ושאר הפרקים בדיני תנאי כתובה מדברי סופרים בכלל לאו לא תסור:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}