עריכת הדף "קרית ספר/איסורי ביאה/ו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''דם ''' הנדה והזבה ודם הקושי והיולדת ודם טוהר של יולדת כולו דם א' הוא ומן המקור הוא בא דלא חלקה תורה בין נדה לזבה אלא בימים וביולדת נמי כתיב וטהרה ממקור דמיה דכולהו דם ממקור הוו והתורה טמאתו והתורה טהרתו. כל ימי האשה מיום ראייתה תספור לעולם שבעה נקיים מתחלת יום ראייתה והם הנקראים ימי נדתה ואחריהן י"א יום והם הנקראים ימי זיבתה ואחריהן שבעה ואחריהן י"א וכן לעולם והלכה למשה מסיני הוא שאין בין זמן נדה לזמן נדה אלא אחד עשר יום.

== ד ==

'''כל ''' דם שתראה בימי נדתה בין ראתה כל שבעה בין לא ראתה אלא יום ראשון בלבד הרי זו נדה כל שבעת הימים וכל דם שתראה בימי זיבתה הרי זה דם זיבה אם ראתה יום א' או ב' ימים נקראת זבה קטנה ושומרת יום כנגד יום ואם ראתה שלשה ימים זה אחר זה הרי זו זבה גדולה וסופרת שבעה נקיים ולר"ע דלא גמר הך הלכתא הלכה למשה מסיני יליף לה מקראי דתניא יכול הרואה ג' ימים בתחלת ימי נדה רצופים תהא זבה לספירת ז' ימים נקיים ולקרבן דכתיב ימים רבים וקא מצריך לה ספירה וקרבן ומה אני מקיים אשה כי תהיה זבה האמור בפ' ראשונה שלא הצריכה ז' נקיים וקרבן ברואה יום אחד אבל ראתה ג' תהא זבה תלמוד לומר בפרשה שנייה בלא עת נדתה איני אומר לך אלא ברואה ג' אחר ימי נדתה סמוך לנדתה ראתה שמיני תשיעי עשירי וי"א אין לי אלא יום ראשון מנין לרבות מופלג שנים שלשה עד עשרה שכולם יש להם דין אחד אמרת מה מצינו ברביעי שראוי לספירת נקיים אם ראתה אב"ג ופסקה וראוי לזיבה לצרף עם בג"ד אם לא ראתה כא' דהא אתרבי מופלג יום א' מקרא דאו כי תזוב דהיינו בג"ד ואף אני מרבה כל אלו עד עשרה ועשרה בכלל שהן ראויים לספירה שאם ראתה ג' ראשונים משכי שבעה נקיים עד עשרה שיהו נמי ראויים לזיבה באי זה מהם שתראה רצופים ומנין לרבות י"א שיצטרפו עם הראשונים לזיבה לג' רצופים ואע"ג שאינו ראוי לספירת נקיים של זיבת ג' ראשונים ת"ל בלא עת נדתה ואפילו מופלג לימים הרבה יכול כיון דכתיב בלא עת נדתה שאני מרבה אף י"ב שאם ראתה י' י"א י"ב תהא זבה גמורה ולא תהא תחלת נדה כראיית י"ב אלא מצטרף לזיבה ליום י"א אמרת לאו מרבה אני י"א שהוא ראוי לספירת זיבה או כי תזוב דזיבה רביעי מתרבה מאו כי תזוב ולאותה זיבה משכי ימי ספירה עד י"א ומוציא אני שנים עשר שאין ראוי לספירת ריבוי דאו כי תזוב שאינו מימי זיבה אלא תחלת נדה הוא הרי לך י"א יום שבין נדה לנדה מקראי. וזבה גדולה סופרת שבעה נקיים רצופים דכתיב ואם טהרה מזובה כשתפסוק מזיבה וספרה לה שבעה ימים יכול בין סמוכים בין מפוזרין דאע"ג דראתה בנתים מצית משלמי שבעה נקיים ת"ל ואחר תטהר אחד אחד לכולן כלומר שלא יהא לנקיים שלה אלא אחד אחד בלבד ואלו ראתה בנתים ומשלמה בתר הכי שבעה נקיים הוו להו תרי אחד הילכך ילפינן דאי ראתה בנתים סותר מנינא ואח"כ מונת שבעה רצופים כדי שלא תהיה להן שתאחר אחד אחד אין לי שתהא זבה גדולה אלא הרואה ג' מנין לרואה שנים שתהא זבה קטנה ת"ל ימי זוב טומאתה ומנין אפילו יום א' ת"ל כל ימי ומנין דאי ראתה ב' ימים או יום א' שתהא שומרת יום א' בלבד ואח"כ תטהר ת"ל טמאה היא דכיון דכתב כימי נדתה תהיה משמע דהויא טמאה כנדה ומה ת"ל טמאה היא למעוטי שאינה משמרת אלא יום א' בלבד יכול כשם שסופרת אחד לאחד תשמור שנים ת"ל כל ימי זוב טמאתה כמשכב נדתה יהיה לה להכי כתב יהיה לה דמשמע מיעוטא דאין לה אלא יום א' ורואה ג' ימים רצופים כימי זיבה ונקראת זבה סתם ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים מיעוט רבים שנים רבים מרובים על השנים הרי ג'.

== ח ==

'''אין ''' בין זבה גדולה לזבה קטנה אלא ספירת שבעה והבאת קרבן שזבה גדולה סופרת שבעה ימים נקיים וזבה קטנה אינה סופרת אלא יום א' בלבד כמו שנתבאר וזבה גדולה מביאה קרבן כשתטהר דכתיב וביום השמיני תקח לה וזבה קטנה אינה מביאה קרבן דכי כתיב וביום השמיני וכו' היינו שמיני לאחר ספירת שבעה נקיים דזבה גדולה אבל לענין טומא' ואיסור ביאה שתיהן שוות דכתיב טמאה היא מלמד שמטמאה את בועלה כנדה שמפורש בה אשר ישכב איש אותה ומנין שהיא עושה משכב ומושב ת"ל כמשכב נדתה ואין לי עושה משכב ומושב בימים שאחר הנדה אלא הרואה ג' ימים שני ימים מנין ת"ל כל משכב וגו' כל ימי זובה יום א' מנין ת"ל כל ימי.

== ט ==

'''זבה ''' קטנה ששומרת יום כנגד יום טובלת ביום ששומרת אחר הנץ החמה כיון דהאי אחד לא' משום ספירה היא מדוגמת ספירת ז' נקיים דזבה גדולה דביממא היא דטבלה ביום השביעי דכתיב וספרה לה שבעת ימים ומשעת הנץ החמה של יום שביעי טובלת דמקצת היום ככולו דאע"ג דבנדה נמי כתיב שבעת ימים כי הכא ובעינן התם דלהוו שלמים ואינה טובלת אלא בליל שמיני היינו משום דכתיב תהיה בנדתה דמשמע תהא בנדתה כל שבעה אבל הכא דלא כתיב אלא וספרה לה {{ממ|אלא}} שבעת ימים ולא כתיב תהיה מקצת יום שביעי ככולו וטובלת ומותרת לבעלה לערב.

== יב ==

'''וזבה ''' קטנה שטבלה בליל של יום השימור וזבה גדולה בליל של יום שביעי כאלו לא טבלה והיא כנדה שטבלה תוך שבעה דספירה ביממא היא כדכתיב וספרה לה שבעת ימים והבא עליהן אחר טבילת הנץ החמה באותו יום פטור מכרת כיון שטבלה בזמן הראוי לטבילתה אלא שאם ראתה דם ביום זה אחר שטבלה נמצאת זבה למפרע וכל שנגע בה טמא למפרע ובועלה והיא חייבים בקרבן דסתרה ספירה בראייתה דכל שבעת ימים בעינן דלהוו נקיים כדכתיב שבעת ימים ואחר תטהר והכי נמי בשומרת יום בעינן דלהו כולו בטהרה דיום אחד דילפינן לזבה קטנה הוי דומיא דשבעה לזבה גדולה וזבה גדולה שראתה ביום שביעי סתרה הכל וחוזרת למצות ז' נקיים מאחר היום הטמא דהא ילפינן לעיל דבעינן להו רצופים דאחד אחד הוא דבעינן לשבעה ימים נקיים לא שני אחד וכדילפינן לעיל.

== טז ==

'''פלטה ''' שכבת זרע בתוך ימי הספירה קי"ל דפולטת זרע תוך ג' ימים טמאה דאכתי לא מסרחה שכבת זרע וראויה לקלוט ולהיות ולד נוצר הימנה וקרינא ביה שכבת זרע הראוי להזריע מדהקפיד הכתוב על טומאת קרי במתן תורה דכתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה והאי משום פליטת זרע האשה הוי כדאמר דאלו משום אנשים שלא יטמאו בשכבת זרע לא בעיא ג' ימים דלא הוי אלא טומאת ערב ואע"ג דישמשו מטתם יום א' קודם מתן תורה היו טובלים לערב והיו טהורים כדכתיב ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע וכו' ורחץ במים וטמא עד הערב אלא הקפידה תורה שלא ישמשו מטותיהם כדי שלא תפלטו נשותיהם שכבת זרע תוך ג' וכשהיא סרוחה אחר ג' מיעטיה רחמנא דכתיב וכל בגד וכל כלי עור אשר יהיה עליו שכבת זרע פרט לשכבת זרע שהיא סרוחה דאינה ראויה להזריע והכא דפלטה שכבת זרע כגון ששמשה בזוב ופסקה והתחילה למנות ופלטה שכבת זרע סותרת יום א' דאע"ג דאחר תטהר קאמר רחמנא אחד אחד לכולן שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם היינו טומאת זיבה שלא תהא מפסקת ביניהם אבל קרי לא הוי הפסקה וחוזרת למנינה כזב שראה קרי שסותרה יום א' וחוזר למנינו דהא דכתיב ביה שבעה ימים לטהרתו דמשמע טהרה א' שלא תהא הפסקה ביניהם היינו הפסקה טומאת זיבה אבל קרי לא הוי הפסקה ואינו סותר אלא יום א' דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה מקיש זב לבעל קרי מה זבה סותרת כדכתיב לטהרתו אף בעל קרי סותר אימר זיבה סותרת הכל אף קרי סותר הכל ת"ל לטמאה בה אין לך סתירה אלא בטומאה דאמור בה ומה טומאה דאמור בה יום א' אף סתירתה יום א'. יום י"ב מימי זובתה אינו מצטרף לעשרה וי"א להיותה זבה גדולה דשנים עשר אינו ראוי לספירת או כי תזוב וכדאמר לעיל אלא הויא תחלת נדה.

== יז ==

'''ראתה ''' דם באחד עשר מימי זיבתה וטבלה לערב שהיא ליל י"ב ושמשה מטתה אינם חייבים כרת דהא דאמרן דשומרת יום כנגד יום אם טבלה בליל יום השימור כאלו לא טבלה היינו ראתה קודם יום אחד עשר אבל רואה ביום י"א לא בעיא שימור יום מדאוריתא משום דאינו מצטרף לזיבה ואינה שומרת יום כנגד יום אלא יום הראוי לזיבה.

== יח ==

'''טבלה ''' ביום י"ב אחר הנץ החמה ובעלה אפילו ראתה דם אחר שבא עליה אין בכך כלום שזה דם נדה הוא ואינו מצטרף ליום שלפניו. ראתה בסוף יום שביעי בין השמשות עם שני ימים שלאחריו או בסוף יום י"א עם שני ימים שלפניו הויא ספק זבה גדולה.

== כ ==

'''נדה ''' שבדקה עצמה בתוך ימי נדתה ומצאה שפסק הדם ואפילו ביום ב' לנדתה ולא בדקה עוד עד לאחר ימים רבים ומצאה טומאה כל אותן הימים שלא בדקה טהרה דהואיל ותחלתן בטהרה מחזקינן לכולהו בטהרה דחזקה דאוריתא וכדאמרי' בכמה דוכתי. בדקה עצמה ומצאה טמאה ואפי' בשביעי ובין השמשות לא בדקה לפרוש מטומאת נדה אלא המתינה ימים ואחר כך בדקה ומצאה טהור הרי זו ספק זבה דכיון דלא הפרישה בטהרה לא שחרית ולא ערבית איכא לספוקי ברואה ח' וט' וי' ואם מצאה טמאה הרי זו זבה וודאית שכיון שבתחלה מצאה טמא ולבסוף טמא הרי זו בחזקת שלא פסק ויום ראשון של נדה אף ע"פ שמצאה בו טהור הרי זה כמי שמצא טמא שהוחזק מעין פתוח ודמים חוזרים לה אע"פ שפסקה.

== כא ==

'''זבה ''' שבדקה עצמה בראשון מימי הספירה ומצאה טהור ולא בדקה עד יום שביעי ומצאה טהור הרי זו בחזקת טהרה וכן ביום השמיני שמצאה טהור הרי זו בחזקת טהרה וכן בזב.

== כג ==

'''כל ''' אשה שהיא ספק נדה ספק זבה צריכה לשבת ז' ימים נקיים כזבה דהויא ספקא דאוריתא ומביאת קרבן זבה ואינו נאכל שמא אין כאן זיבה כמו שיתבאר במקומו בס"ד:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}