עריכת הדף "
קרבן העדה/קידושין/א/ד
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|במוסיר'}}.''' בעלים מוסרים אותה ללוקח באפסר או בשערה אבל במשיכה לא מיקניא דאין דרכה בכך להוליכה לפניו: '''{{עוגן1|בהגבהה}}.''' ולא במשיכה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ה"ג}} אין מוסירה קונה בנכסי הגר וכ"ה בבבלי פ"ק דב"מ.''' וה"פ דמוסירה היינו אדם המוסר דבר לחבירו ובנכסי הגר מאן מסר ליה דליקני: '''{{עוגן1|בנכסי}} הגר.''' שמת ואין לו יורשין וכל הקודם בנכסיו זכה בהן: '''{{עוגן1|כולהם}} קנה.''' שהרי כולן נגררים אחריהם וה"ל כאלו מסר לו כולן או דלמא בעינן שימסור לו כל אחת ואחת ולא קנה אלא אותה שמסר לו: '''{{עוגן1|לקנות}} וולדותיה.''' שא"ל משוך בהמה זו וקני וולדותיה דלקנות לחוד ודאי לא מהני דמשמע אתה התכוין לקנות אני איני מקנה לך: '''{{עוגן1|לא}} קנה.''' ואיירי בשעדיין לא נתעברה וכדמסיק: '''{{עוגן1|ופריך}} אלו האומר לחבירו משוך בהמה זו שתקנה משוי שלה.''' לקנות הכלים שעליה ולא אותה: '''{{עוגן1|שמא}} לא קנה.''' בתמיה הא ודאי קנה א"כ ה"ה האומר משוך בהמה זו לקנות ולדותיה קנה: '''{{עוגן1|הדא}} דתימר.''' הא דאר"ח לקנות ולדותיה לא קנה בשלא היתה הבהמה מעוברת באותה שעה אבל אם היתה מעוברת מודה ר"ח דה"ל כמשאה של בהמה דקנה: '''{{עוגן1|ההן}} דנגיד.''' האי מאן דמשיך נוד מלא יין ונתבקע הנוד בידו ונשפך היין: '''{{עוגן1|לא}} חייב בה.''' בתמיה דודאי חייב אף על גב שלא כיון לקנות הנוד אלא היין מהכי משיכת הנוד להתחייב על היין והוא הדין במשוך הבהמה לקנות המשא שעליה קנה: '''{{עוגן1|לכן}} צריכה.''' לא נצרכא אלא אפילו לא נתכוין לקנות אפילו היין אלא שמשך הנוד להעלותו לתוך החנות כדי שלא יקחנה איניש אחרינא אפ"ה חייב במשיכה זו אם נשברה תחת ידו: '''{{עוגן1|ה"ג}} דלא יזכה בה חורין.''' וכ"ה במסכת ע"ז: '''{{עוגן1|מהו}} שתקנה בשער הפחות.''' האומר לחבירו מכור לי חבית יין וא"ל הן ומשך הלוקח החבית מהו שקונה במשיכה זו היין אם אמר המוכר שדעתו למכרו בשער הפחות שבשוק דודאי מתרצה לוקח וחייב באונסין או כיון דלא סמכא דעתיה לא קנה: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' פ"ה דע"ז: '''{{עוגן1|פסק}}.''' הישראל עמו המעות בכמה הוא מוכר לו המדה אבל עדיין לא מדד דמיו מותרים דמשיכה בעכו"ם קונה כמו בישראל וכשמודדו הישראל בכליו ובא הכלי ברשות העכו"ם קנאו העכו"ם במשיכה וה"ל לישראל זוזי גביה בהלואה ויין נסך לא הוי עד דנגע: '''{{עוגן1|מדד}} עד שלא פסק.''' סכום הדמים כך וכך יין בכך וכך דמים דמיו אסורין דעכו"ם לא קנייא השתא במשיכה דכיון דלא פסק דמיו לא סמכא דעתיה למקנייא במשיכה שמא ירבה לו דמיו הלכך כי נגע ביה הוה יין נסך ברשות ישראל שעדיין לא קנאו העכו"ם עד שיפסוק לו דמים: '''{{עוגן1|אם}} אומר את וכו'.''' ואס"ד דמהני משיכה לקנות בשער הפחות א"כ אפילו מדד עד שלא פסק נמי יהו דמיו מותרים דה"ל כמדד ופסק: '''{{עוגן1|ההין}} וכו'.''' האי מאן דנוטל כזוניתא כלי דומה לקיתון מן האומן לבקרו אם טוב הוא ונאנסה מידו ונשברה חייב דהרי הוא בנטילה זו כלוקח גמור אי נמי כשואל שכל הנאה שלו: '''{{עוגן1|הדא}} דתימר.''' לא אמרן דחייב באונסין אלא בצור ודדמיין לה או בקיסרין שהן עיירות גדולות דאין הנאה למוכר בלקיחתו של זה דהרבה ימצא קופצין ומשום דהנאתו של לוקח לבד הוא ה"ל עליו כשואל וחייב באונסין: '''{{עוגן1|ברם}}.''' אבל כאן שהעיר קטנה ועדיין דרכו של מוכר לחזור למשקל ולמכור אין הלוקח לבקרו חייב באונסין שאין כל ההנאה שלו אלא של שניהם: כיון שמסר לו משכוכית קנה כל העדר דה"ל כאומר לו לך משוך וקני: '''{{עוגן1|חוטרא}}.''' מקל שמנהל בו הצאן והוא ניכר להצאן שרצים מפניו: '''{{עוגן1|שרקוקיתה}}.''' כלי שמצפצפים עליו הרועים והצאן שומעים קולו והולכין אחריו והוא מלשון אשרקה להם ואקבצם: '''{{עוגן1|נגדתא}}.''' לשון משיכה והוא עז חריף ההולכת בראש העדר והעדר כולו הולך אחריה: '''{{עוגן1|כיון}} שמסר לו דליו.''' הוא כיסוי הבור ל"א הדלי ששואבין בו קנה וה"ל כאומר לו לך חזק וקני: '''{{עוגן1|כיון}} שצבר.''' המוכר פירות של לוקח בתוכו קנה דה"ל כאומר לו לך חזק וקני: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' טהרות פ"ז: '''{{עוגן1|הבית}} טהור.''' כל הטהרות שבתוכו טהורות: '''{{עוגן1|שלא}} מסר לו אלא שמירת המפתח.''' בלבד ולא סמכא דעתיה לכנוס דמתפס כגנב: '''{{עוגן1|רבי}} שמעון מטמא.''' דכשמסר לו המפתח כאלו אמר לו לילך בכל הבית הלכך לר"ש משמסר לו המפתח כאלו א"ל לך חזק וקני: '''{{עוגן1|לא}} עשה כלום.''' דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם: '''{{עוגן1|ה"ג}} וולד שפחתו לחבירו לא עשה כלום.''' וה"פ וכן המוכר וולד שפחתו לחבירו וכו': '''{{עוגן1|אויר}} חרבתו לא עשה כלום.''' דאין אדם מוכר דבר שאין בו ממש: '''{{עוגן1|ומשייר}} מעשרותיה.''' דכל המשייר בעין יפה הוא משייר וה"ל כמשייר שדה למעשרותיה וכן כולם ה"ל כמשייר מגופו וגוף הוא בעולם ודבר שיש בו ממש: '''{{עוגן1|ופריך}} והיך אפשר וכו'.''' כלומר מי שרוצה למכור אויר חורבתו כיצד יעשה: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' תפרש באומר המוכר לקונה תלוש מן החורבה דבר שהוא לתקנת החורבה דה"ל חזקה בגוף הקרקע ואגבה קנה האויר דה"ל כמוכר גוף החורבה לאויר: ה"ג מן החורבה הזו וקנה אויר שבה: '''{{עוגן1|וכא}}.''' והכא גבי מעשרות נמי אם אומר לו תלוש מן הקרקע הזה שתקנה אגבה אחד מעשר מפירותיה קנה: '''{{עוגן1|בחצר}} שאינה של שניהן.''' לא של מוכר ולא של לוקח: '''{{עוגן1|תני}} ר"ח ופליג.''' ברייתא דמייתי בסמוך דתני ר"ח פליגא אדרב: '''{{עוגן1|או}} בחצר שאינה של שניהן.''' וכגון שלא נתן להם בעל החצר רשות לכנוס שם דה"ל כר"ה: '''{{עוגן1|אבל}} ברשות הלוקח.''' שהביא המוכר תבואתו למכור בבית הלוקח: '''{{עוגן1|כיון}} שקיבל עליו.''' המוכר וא"ל כל תבואה זו קנויה לך בכך וכך כל סאה: '''{{עוגן1|זכה}}.''' הלוקח מיד אע"פ שלא משך ולא מדד דקני ליה רשותו: '''{{עוגן1|ברשות}} המוכר לא קנה.''' במשיכה סתם אלא בהגבהה שהיא קונה בכל מקום: '''{{עוגן1|או}} עד שעה שימשוך.''' ויוציאנה מרשות מוכר לר"ה או לרשות לוקח: '''{{עוגן1|ברשות}} זה שהן מופקדין אצלו.''' שהפקיד המוכר פירותיו אצל אחר: '''{{עוגן1|לא}} קנה.''' הלוקח במשיכה דמסתמא הקנה הנפקד למפריד רשותו וה"ל כרשותו של מוכר ולא קנה עד שיזכה בהן הלוקח בהגבהה או במשיכה חוץ לרשותו לר"ה: '''{{עוגן1|או}} עד שישכור לו הנפקד מקומו.''' שהתבואה מונחת שם: '''{{עוגן1|כי}} הא וכו'.''' כלומר כיון דמקרא שמעינן דבהמה דקה נקנית במשיכה שפיר פשט ר"א דבהמה גסה דוקא במסירה: '''{{עוגן1|ה"ג}} דר"י שלח לשאול לר' אלעזר וכו'.''' ולהכי מייתי בסמוך שאר שאלות ששלת ר"י לר"א: '''{{עוגן1|א"ל}} ולא מתניתין היא.''' לר"י אמרו מאי תיבעי לך מתניתין היא שבהמה גסה ניקנית במסירה: '''{{עוגן1|ומשני}} אית תניי.''' יש תנאים שמחליפין ותני במתניתין וחכ"א אף בהמה גסה ניקנית במשיכה לכך שאל ופשטו דבמסירה דוקא ולא במשיכה וחכמים לא פליגי אלא בבהמה דקה דנקנית במשיכה: '''{{עוגן1|בכור}} שנטרף.''' בכור אדם שנעשה טרפה תוך שלשים יום ללידתו מי אמרינן אי לאו דנטרף היה בריא כל שלשים יום ולאו נפל הוא וחייב בפדיון או דלמא השתא מיהא לא חי שלשים יום שלימות ופטור ל"א שנטרף היינו שנהרג תוך ל' יום: '''{{עוגן1|א"ל}} כמו שמת.''' הוא ופטור מפדיון ה' סלעים של הבכור שנאמר אך פדה תפדה את בכור אדם אך מיעוטא הוא למעט כה"ג שפטור מפדיון: '''{{עוגן1|שילייא}} שיצאה וכו'.''' דקיי"ל המפלת שלייא יושבת עליה ימי טומאה וימי טהרה שאין שלייא בלא וולד אלא שנימוח בתוכה: '''{{עוגן1|מקצתה}} היום וכו'.''' מיבעיא ליה מאיזה יום מונין לה ימי טומאה וימי טהרה: '''{{עוגן1|אם}} לדם טהור.''' שיכלו ימי טהרה שנותנין לזכר כדכתיב בקרא מונין מיום הראשון: '''{{עוגן1|ואם}} לדם טמא.''' שיכלו ימי טומאת לידה של נקבה מונין התחלתן מיום שני: '''{{עוגן1|הדא}} דתימר.''' לא אמרן: '''{{עוגן1|בשלא}} יצא עמה.''' עם השליא וולד גמור: '''{{עוגן1|הראשון}} חייב.''' בכל מה שהיה חייב כשהיה אצלו ואין דין הבעלים עם השני אלא עם הראשון א"נ אפילו באונסין חייב וכן משמע בסמוך: '''{{עוגן1|ה"ג}} רבי יוחנן אמר הראשון חייב.''' וכ"ה בבבלי פ' המפקיד: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' ב"מ פרק המפקיד: '''{{עוגן1|השוכר}} פרה מחבירו והשאילה.''' השוכר בימי שכירותו לאחר לעשות בה מלאכה ומתה בבית השואל כדרכה: '''{{עוגן1|ישבע}} השוכר.''' למשכיר שמתה כדרכה ופטור שהשוכר פטור מאונסין: '''{{עוגן1|והשואל}}.''' שחייב באונסין ישלם להשוכר: '''{{עוגן1|אלא}} תחזור הפרה לבעלים.''' משום דחשיב שוכר כאלו השאילו בשליחות המשכיר הלכך דין המשכיר עם השואל: '''{{עוגן1|והוא}} שנתן לו.''' המשכיר רשות להשוכר להשאיל פרתו אם ירצה: '''{{עוגן1|לא}} בדא.''' לא בזה אמרו חכמים שהשוכר ישבע למשכיר אלא השוכר חייב אפילו באונסין ששינה מדעת הבעלים וה"ל פושע דקסבר שומר שמסר לשומר אחר חייב באונסין: '''{{עוגן1|ופריך}} ושואל.''' אמאי איצטריך ר"ח לאשמועינן דאם שינה חייב הא אפילו לא שינה השואל חייב באונסין: '''{{עוגן1|ומשני}} אלא.''' איצטריך משום הא דתנן בב"מ. ס"פ השוכר את הפועלים מתנה וכו': '''{{עוגן1|להיות}} פטור מן השבועה.''' ולא הוי כמתנה על מה שכתוב בתורה: '''{{עוגן1|ואתא}} מימר לך.''' ובא ר"ח לאשמועינן אפילו פטרו המשאיל להשואל להיות כש"ח אם שינה והשאילו לאחר ומתה באונס חייב לשלם: '''{{עוגן1|ביקש}}.''' המשכיר להשביע את השואל שמתה כדרכה מהו שיכול להשביעו או דלמא מצי למימר ליה לאו בעל דברים דידי את: '''{{עוגן1|נשמע}} מן הדא.''' תא שמע ממתני' דפ' הכותב: '''{{עוגן1|כתב}} לה.''' לאשתו: '''{{עוגן1|אינו}} יכול להשביעה.''' שלא עכבה משלו כלום: '''{{עוגן1|אבל}} משביע הוא את יורשיה.''' אם גרשה ומתה ויורשיה תובעין ממנו כתובתה משביען שלא עכבו כלום משלו: '''{{עוגן1|ואת}} הבאים ברשותה.''' אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעין כתובתה נשבעי' עליה: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' זאת אומרת דכי היכי דיכול הבעל להשביע את הבאים ברשותה ה"נ המשכיר יכול להשביע את השואל שהוא בא ברשות השוכר: '''{{עוגן1|וההיא}}.''' והך שבועה דכתובת אשה ילפינן מהך דהשוכר לענין זה שאם לא פטרה משבועה יכול להשביע' כי היכי דהשוכר יכול להשביעו למשכיר אם ירצה: '''{{עוגן1|לא}} צריכא וכו'.''' הא לא איצטרך למילף מהתם דמגופה שמעינן דוקא בשפטרה משבועה הוא דאינו משביעה אבל בשלא פטרה משביעה: '''{{עוגן1|ומה}} צריכא למילף.''' כי איצטרך למילף מהתם היינו דאיירי נמי בשנתן לה רשות שיהיו בניה אפטרופסין: '''{{עוגן1|כיי}}.''' כי האי דאמר ר' הילא וכו' דמתני' דהשוכר איירי בשנתן לו רשות להשאיל ה"נ בשנתן רשות שיהיו בניה אפטרופסין אבל לא נתן לה רשות ומעצמה עשתה בניה אפטרופסין אע"פ שפטרה משבועה משביעה כדאמרינן גבי שואל שפטרו להיות כש"ח כיון ששינה מדעת בעלים חייב: '''{{עוגן1|צריך}} להעלות לו שכר וכו'.''' אדר' ינאי קאי דאמר אבל אם לא נתן לו רשות השוכר חייב באונסין ותחזור הפרה להבעלים מ"מ חייב השוכר לשלם כל דמי שכירות הפרה עד שמתה להבעלים: '''{{עוגן1|שאלוהו}} הבעלים.''' הפרה מהשוכר ומתה כדרכה בבית בעלים מהו שיהו הבעלים חייבים לשלם להשוכר כאלו השאילה לאחר או לא: '''{{עוגן1|אמר}} ליה כן אנן קיימין.''' הכי קיימא לן אם שאלו הבעלים מהמשכיר ואכלוה תוך ימי שאילות אמר ר"י בר' בון שלהם אכלו ופטורין: '''{{עוגן1|היך}} עבדין עובדא.''' הלכתא מאי בשומר שמסר לשומר: '''{{עוגן1|אמר}} ליה.''' שנים נגד ארבעה אין מורין הלכה כהנך שנים והכא ר' לעזר ור' יוחנן ור' ינאי ור' חייא רבה כולן ס"ל הראשון חייב ור' יהודה ששאל מר"א וריש לקיש סוברין השני חייב לא שבקינן דעת ארבעה נגד שנים: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר' זעירא שנים נגד שנים הן שר' אלעזר תלמידו דר"ח הגדול הוא ור' יוחנן תלמידו דר' ינאי והרב ותלמידו אין מונין להן אלא אחד: '''{{עוגן1|האחין}} שחלקו וכו'.''' כגון שמת אביהם ואחר כך מת אחיהם וחלקוה אחים הנותרים נכסי אביהם ואחר כך ייבם אחד מהאחים אשת אחיו המת מהו שיחזירו לו כולן מחלק ירושתם כפי המגיע על חלק אחיהם שמת שהרי אלו לא חלקו עדיין היה היבם נוטל גם חלק אחיו המת או דלמא כיון שבשעה שחלקו היו כולן ראויין ליבם אשת אחיהם זכו כולן בחלקם: '''{{עוגן1|ה"ג}} א"ל זכו כולם בנכסי המת.''' וכדפרישית: '''{{עוגן1|מצוית}} דעתיה על דר' לעזר.''' כלומר חיבר דעתיה לדעת ר"ל וכדמסיק. מצוית לשון צוותא: '''{{עוגן1|ולא}} שנא.''' אם חלקו ואח"כ ייבם או בשייבם אחד מהן ואחר כך חלקו בשוה ואחר החלוקה תובע היבם חלק שמת זכו כולן בנכסי המת: '''{{עוגן1|ולמה}} א"ל.''' ר"א באחין שחלקו ואח"כ ייבם טפי הל"ל אפילו ייבם ואח"כ חלקו שזכו כולן בנכסי המת ויותר נ"ל דגרסינן ולמה לא א"ל: '''{{עוגן1|ומשני}} מה דשאליה.''' רב יהודה השיבו והוא שאל אחלקו ואח"כ ייבם: '''{{עוגן1|ופריך}} ולמה לא שאל.''' ר"י גם אייבם ואח"כ חלקו מה דינו: '''{{עוגן1|ומשני}} משום דא"ר אבינא בשם ר"א בכור שחלק כפשוט.''' בנכסי אביו: '''{{עוגן1|חזקה}} וויתר.''' חלקו ויבם נמי בכור קריא רחמנא כדכתיב יקום על שם אחיו הבכור הלכך כשייבם תחלה ואח"כ חלקו פשיטא ליה דזכו כולן בחלקם שכבר ויתר ולא קמיבעיא ליה אלא כשחלקו קודם הייבום שעדיין לא זכה בחלק המת ולא שייך לומר וויתר ופשיט דאפילו הכי אבד חלקו כיון דבשעת חלוקה יד כולן שוו בחלק המת: '''{{עוגן1|האחין}} שחלקו.''' לאחר שעמדו זמן מה בשותפות בנכסי אביהם איך ומה הן חולקין: '''{{עוגן1|חולקין}}.''' אף הבגדים שעליהן שנעשו מירושת אביהם אבל הבגדים שעל בניהן ובנותיהן שנעשו מתפיסת הבית. אין חולקין שמסתמא מחלו זה לזה: '''{{עוגן1|העושה}} שום לבתו.''' העושה כלים לשומן בנדונית בתו שקנה בתפיסת הבית: '''{{עוגן1|ה"ג}} מביאין שום לאמצע וחולקין.''' דהא ודאי לא מחלו: '''{{עוגן1|קטלא}}.''' בגד שיש לו שנצים כעין מכנסים מכנסת בו רצועה רחבה וקושרת סביב צוארה והבגד תלוי על לבה ולפעמים הוא חשוב: '''{{עוגן1|בראויה}} להשתמש בחול.''' שהקטלא אינה חשובה וראויה לימות החול אבל אם היא חשובה שראויה לרגל היא לאמצע: '''{{עוגן1|כלי}} שבת.''' בגדי שבת שעל בניהן ובנותיהן: '''{{עוגן1|צריכא}}.''' קמיבעיא ליה אם הן לעצמן או לאמצע: '''{{עוגן1|אילין}} בולסייא.''' הנך מראות של זכוכית שהבנות רואות בהן אם הן כבגדים של חול והן לעצמן או לא: '''{{עוגן1|חכים}} את.''' ניכר אתה שיש לך מראות הרבה לפיכך אתה שואל עליהן: '''{{עוגן1|ה"ג}} סגין מביאין וחולקין.''' וה"פ דודאי לאו בכלל בגדים הן ולאמצע: '''{{עוגן1|מהו}} לגבות.''' מיורשים מעבדים כמקרקעות או דלמא כמטלטלי נינהו ומטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב: '''{{עוגן1|האנס}} והגזלן והגנב.''' שלקחו בהמה ומתה או כלים ונשברים מי שמין הנבלה והשברים לבעלים והפחת משלמין או דלמא הן מטפלים בנבלה והן משלמים בהמה או כלים כעין שגנבו: '''{{עוגן1|חזקה}} שאין הבעלים מטפלין במיתה.''' דגנב וגזלן קנו מיד כשהוציאו מרשות בעלים: '''{{עוגן1|עד}} כדון.''' עד כאן לא שמעינן מהאי קרא אלא גנבה דחיים שנים ישלם בגניבה כתיב בגזלה מנין: '''{{עוגן1|בעיינה}}.''' כעין שגזל: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/קידושין
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף