עריכת הדף "
קרבן העדה/סנהדרין/ג/ט
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|היו}} מכניסים אותן לבעלי דינין.''' שלאחר ששמעו. טענתם היו מוציאין אותן לחוץ כדי שישאו ויתנו בדבר ולא ישמעו בעלי הדינים מי מחייב ומי מזכה: '''{{עוגן1|שנים}} אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב.''' שנאמר אחרי רבים להטות: '''{{עוגן1|אפי'}} שנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו דיינים.''' אע"ג דאי הוה פליג עלייהו היה בטל במיעוטו כי אמר איני יודע הוה כמו שלא ישב בדין נמצא הדין בשנים ואנו שלש בעינן: '''{{עוגן1|יוסיפו}} דיינים.''' הדיינים יבררו עוד שנים: '''{{עוגן1|הגדול}} שבדיינים כו'.''' זהו כבודו כדתנן ראש ב"ד אומר מקודש: גמ' מה ת"ל שני שעירים לכתוב שעירים לחוד ממילא ידעינן שהן שנים דהא מיעוט רבים שנים אלא שני בא ללמד שיהיו שניהם שוין בכל מה דאפשר כלומר כשם ששניהם נכללים בדבור אחד כך יהיו שוין כאלו שניהן אחד הן: '''{{עוגן1|כבשים}}.''' בתמידין כתיב שני כבשים בני שנה ובמצורע ככיב יקח שני כבשים: '''{{עוגן1|מיעוט}} צפרים שנים.''' וכתיב. במצורע שתי צפרים חיות: '''{{עוגן1|מיעוט}} חצוצרות שנים.''' דכתיב קך לך שתי חצוצרות כסף: '''{{עוגן1|והא}} כתיב לא תטה משפט גר ויתום.''' ואי ס"ד בעינן שיהו שני בעלי הדיינים שוים לא מצינו גר דן אלא עם חבירו גר א"כ ל"ל קרא שלא להטות דין גר מהיכא תיתי להטות מפני שהוא גר הא שכנגדו נמי גר היא אלא ודאי גר דן עם שאינו גר ויתום [דן] עם שאינו יתום [ש"מ] שאין צריכין שיהו הבעלי דינים שוין וקשיא ל"ל שני אלא שני מופנה לדרוש ממנו גזרה שוה: '''{{עוגן1|ונא'}} להלן שני.''' וישארו שני אנשים במתנה: '''{{עוגן1|הרי}} למדנו שאין האשה דנה.''' מדכתיב ועמדו שני האנשים אם אינו ענין לנידונים תנהו ענין לדיינים: '''{{עוגן1|ולא}} מעידה.''' שהאשה פסולה לעדותן מי"ל: ה"ג נאמר כאן שני על פי שני עדים ונאמר להלן וישארו שני אנשים במחנה מה שני שנאמר להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף שני שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים א"כ למה נאמר ועמדו שני האנשים שלא יהא כו' וכ"ה ביומא. וה"פ השתא דאית לך גז"ש שאין האשה מעידה כ"ש שאינה דנה דהא תנן יש שכשר להעיד ואינו כשר לדון א"כ ועמדו שני אנשים למעט האשה שאינה דנה ל"ל: '''{{עוגן1|שלא}} יהא אחד עומד ואחד יושב.''' שכשיראה שמכבדין חבירו יותר ממנו יסתתמו טענותיו: '''{{עוגן1|לבוש}} כשם שהוא לבוש.''' שלא יסתתמו דברי חבירו באמרו שהב"ד לא יאמינו לי. נגד אדם חשוב ואני שפל לכן ילבשו במלבוש שוה: '''{{עוגן1|בשעה}} שמעידין שנא' ועמדו שני האנשים.''' ובעדים משתעי קרא דסמיך ליה כי יקום עד חמס באיש: '''{{עוגן1|אף}} הנידונין צריכין לעמוד.''' בשעת גמר דין שנא' אשר להם הרי בהא ודאי בבעלי הדינים משתעי: '''{{עוגן1|כתיב}} לא יומתו אבות על בנים.''' אין לפרש שלא יומתו אבות בעון בנים ובנים [איומתו] בעון אבות הלא כבר נאמר איש בחטאו יומת אלא מה ת"ל לא יומתו אבות וגו' בעדות בנים קאמר: '''{{עוגן1|ה"ג}} מיכן שלא יהו העדים קרויים של נידונים ומניין שלא יהיו קרובים זה לזה וכ"ה בשבועות.''' וה"פ מהכא שמעינן שלא יהו העדים קרובים לבעלי דינין מניין שלא יהו קרובים זה לזה: ה"ג ומניין שלא יהו העדים קרובים זה לזה הגע עצתך שאם הוזם אחד מהן כלום נהרג עד שיוזם חבירו אם אומר את כן לא היה נהרג על פיו ומניין שלא יהו העדים קרובים לדיינים הגע עצמך שאם הוזמו לא מפיהן נהרגין: '''{{עוגן1|ומניין}} שלא יהו הדיינין כו'.''' וה"פ מניין שלא יהו העדים קרובים זה לזה אמור לנפשך הלא אין האחד נהרג אלא עד שיוזם חבירו נמצא [אם העדים קרובים זה לזה] שהקרוב נהרג ע"י עדותו של קריבו וכתיב ובנות לא יומתו על אבות ושלא יהיו קרובים לדיינים נמי סברא הוא שהרי ע"פ ב"ד נהרנין ואין הדיינין ראויין לדון העדות שהרי קרוביהם הם : '''{{עוגן1|מה}} עדים אין קרובין זל"ז.''' כדאמרינן בסמוך: '''{{עוגן1|ובנים}}.''' לא יומתו על אבות ל"ל דמדבנים פסולין על האבות [האבות] פסולין על הבנים אלא ללמד על שאר קרובין שפסולין: '''{{עוגן1|ופריך}} עד.''' כאן לר"ע דדריש כפילות [הכתובים] בתורה דאתיא לרבויי אלא לר"י דאמר דברה תורה כלשון בני אדם שאר קרובים מנלן: ה"ג ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם שלא יהא העדה כו' אר"י אם אומר את כן קרובין לנידונים נמצאת אומר כו' וכ"ה בשבועות. וה"פ ר' יוסי מפרש דברי ר' ישמעאל אי ס"ד שיהו הדיינין קרובים לנידונים נמצא פעמים שהדיינין הן גואלי הדם וקרא קאמר שיהו שופטים בין המכה ובין גואל הדם ש"מ שצריך שלא יהא השופט קרוב לנידונין ואי אפשר שיהיה גואל הדם: '''{{עוגן1|מה}} הדיינין אין קרובי הנידונין.''' כדדייקינן מקרא דושפטו העדה: ה"ג מניין שלא יהיו העדים קרובים זה לזה הגע עצמך שאם הוזם אחד מהן כלום נהרג עד שיוזם חבירו אם אומר את כן לא נמצא נהרג על פיו ומניין שלא יהו העדים קרובים לדיינין הגע עצמך שאם הוזמו לא מפיהן [הן] נהרגין וכ"ה בשבועית: '''{{עוגן1|בכשרים}} ולא בפסולין.''' מנין אמתני' דשבועות קאי דתנן התם שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקים ולא בקרובים בכשרים ולא בפסולין ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד וקאמר שאינה נוהגת בקרובים שפיר שמעינן מקראי דלעיל אבל שאינה נוהגת בפסולין מנלן הא מיהת לשקרא אישתבע: '''{{עוגן1|אין}} הכירו משלם ממון.''' נמצא שאין כאן עון דשבועת העדות אלא שבועת שוא: '''{{עוגן1|להוציא}} עד אחד.''' עדות שהב"ד מקבלין אותן בלא דעת בעלי דינים אבל אם קיבלו עד אחד לשנים לא: '''{{עוגן1|ה"ג}} תלמוד לומר והוא עד או ראה או ידע את שכשר כו' וכן הוא בשבועות.''' והכי פירושא מדכתיב והוא עד קדריש שיהא עד ראוי להוציא ממון מן התורה בע"כ דהנתבע לאפוקי עד אחד אף על פי שקיבלו אותו בשנים כיון שמן התורה אינו נאמן בלא דעת הנתבע פטור מקרבן שבועה: '''{{עוגן1|שלא}} בפני בית דין.''' מנלן: '''{{עוגן1|ייצא}} חוץ לב"ד שאפי' מגיד אין חבירו משלם ממון.''' שהרי יכול לחזור מעדותו: '''{{עוגן1|ה"ג}} ומניין לשני עדים ת"ל והוא עד הרי כאן שנים וכר"י כו' וכ"ה בשבועות.''' וה"פ הא דאמרת מקרא והוא עד שמעינן להוציא עד אחד אדרבא והוא עד משמע עד אחד ומשני אתיא כר"י דאמר כל מקום שנאמר עד משמע שנים וכדמסיק: '''{{עוגן1|כל}} מקום שכתוב בתורה עד סתם הרי הוא בכלל שני עדים.''' דכתיב לא יקום עד אחד באיש וקשיא ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש איני יודע שהוא אחד מה ת"ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד: '''{{עוגן1|ה"ג}} אשכח תני ר' ישמעאל שני עדים וכ"ה בשבועות.''' וה"פ מצא ברייתא דתני בה מפורש משום ר"י דאין שבועת בעדות אלא בשני עדים: עד אחד שנשבע שאינו יודע עדות ונמצא שיודע עדות מהו לחייבי משום שבועת ביטוי: '''{{עוגן1|ופשיט}} אפשר לומר כו' ואת מחייבו משום שבועת ביטוי.''' בתמיה כיון שאם יצרפו לו עד אחר נמצא שבשבועתו מפסיד חבירו ממון וכיון שכן אפשר שיהא חייב משום שבועת העדות איך נחייבו משום שבועת ביטוי: '''{{עוגן1|קרוב}}.''' שאי אפשר לבא לידי שבועת העדות מהו שיהו חייב משום שבועת ביטוי: '''{{עוגן1|ייכא}} כהדא.''' נאמר דאתיא כהא דאמר ר' בא בר שמואל: '''{{עוגן1|ה"ג}} מאחר שאין בידו לבא.''' אם נשבע יתן פלוני לפלוני מנה אין כאן שבועת ביטוי שהרי אין פלוני ברשותו ליתן ושלא ליתן אף לשעבר כגון שנתן איש פלוני לפלוני מנה או שלא נתן נמי לא הוי שבועת ביטוי דבקרא לא כתיב אלא להבא דכתיב להרע או להטיב ומרבינן מלכל אשר יבטא האדם דחייב נמי לשעבר וכיון דלימא בלהבא מפורש בקרא אף לשעבר נמי ליתא וה"נ קריב אע"פ שכשר לעדות לכל אדם כיון שפסול לזה שנשבע עליו אינה שבועת ביטוי: '''{{עוגן1|או}}.''' דמיא השבעת הקרוב להא דתנן שבועות פרק בתרא א"ל לש"ח היכן שורי א"ל איני יודע מה אתה סח ובאמת מת או נשבר או נשבה או אבד והשביעו המפקיד שכדבריו כן הוא שלא בא שורו לידו ואמר אמן וזה שקר אפ"ה פטור מקרבן אשם שאינו חייב קרבן על שבועת הפקדון אא"כ נשבע על דבר שאילו הודה היה חייב לו אבל הכא אלו הודה [על] האמת שקיבל השור אלא שמח היה פטור הלכך אינו מביא קרבן על שבועתי: '''{{עוגן1|רב}} אמר.''' הא דתנן פטיר היינו שהוא פטור מאשם דשבועת הפקדון וחייב משום שבועת ביטוי לשעבר [ומביא] קרבן עולה ויורד אם שגג בקרבן כדי שבועה לשעבר באומר יודע אני ששבועה זו אסורה אבל איני יודע שחייבין עליה קרבן אע"פ שאינו בלהבא ימות ולא ימות כיון שהוא בלאו והן חייבין עליו משום [שבועת] ביטוי ה"נ בשבועת העדות אע"ג דליתא בלהבא דה"ל נשבע לבטל את המצוה אפ"ה חייב משום [שבועת] ביטוי: '''{{עוגן1|מאחר}} שמצוה להפיסו.''' הואיל ומצווה השומר שישבע להפיס דעתו של המפקיד כמפורש בקרא וב"ד משביעין אותו על כך אין כאן שבועת ביטוי דכתיב או נפש כי תשבע לבטא בשפתים ודרשינן להאי כי בלשון אי וה"ק [נפש] אם תשבע דהיינו [מדעת] עצמו חייב עליה אבל שבועת הדיינין שהיא בעל כרחו לא: '''{{עוגן1|ע"ד}} דרב.''' דמחייב משום שבועת ביטוי היינו טעמיה הא דחייב שבועה ע"פ הדיינין היינו לישבע באמת אבל זה שנשבע לשקר אינו ע"פ הדיינין אלא ע"פ עצמו: '''{{עוגן1|ונשא}} עונו.''' משמע שחייב קרבן שזהו בכלל נשיאת העון: '''{{עוגן1|מנן}} ליה ב"ד.''' מנלן דבעינן דוקא שיכפרו בב"ד כדתנן במתני' ומשני ילפין הגדה הגדה. בגז"ש נאמר כאן אם לא יגיד כו' ונאמר להלן אשר יגידו לך מה להלן בב"ד משתעי קרא אף ה"נ בב"ד: '''{{עוגן1|כהדא}}.''' אשיגרת לישנא דמס' סוטה [פ"א ה"א] נקט ליה: '''{{עוגן1|אין}} מקבלין.''' מן העדים עדותן לפסוק הדין על פיהם: '''{{עוגן1|אא"כ}} ראו שניהן.''' את העדות כאחת: '''{{עוגן1|בעידי}} בכורה.''' שמעידים על אשה או בהמה שנפטר רחמה ולא ראו שניהן כאחת א"נ מעידין ששמעו מן האב שאמר זה בני בכורי אפי' לא שמעי שניהן כאחת: '''{{עוגן1|וכעידי}} חוקה.''' אחד מעיד שאכלה ג' שנים ראשונים של שמיטה והשני מעיד שאכלה ג' שנים האחרונים של שמיטה מצטרפין דעל קרקע אחת שניהם מסהדי הלכך ה"ל חזקה מעלייתא ל"א שנים מעידין על שנו: י הראשונה ושנים על השניה ושנים על השלישי מצרכין ופי' זה נראה עיקר: '''{{עוגן1|אף}} בעדי סימנין כן.''' שנים שהעידו באחד שראו בו שתי שערות זה אחר זה מודים חכמים לריב"ק דמצטרפין: '''{{עוגן1|מה}} דא פשיטא.''' כלומר הא ודאי פשיטא לן: '''{{עוגן1|בגבו}}.''' תחת אותו מקום: '''{{עוגן1|וזה}} אונגיר דאיתי כ' שערות בגבו.''' בזה אחר זה [פשיטא] דמצטרפין דתרווייהו אסימן אחד קמסהדי: '''{{עוגן1|אחד}} אומר כו'.''' הא נמי פשיטא לן אם אחד אומר ראיתי כו': '''{{עוגן1|לאו}} כלום.''' דחצי עדות וחצי דבר היא עד אחד חצי עדות שערה אחת חצי דבר: '''{{עוגן1|וכ"ש}} גבו וגבו.''' כשכל אחד מעיד על שערה אחת בגבו דלאו כלום הוא דאפשר תרווייהו בשערה אחת קמסהדי: '''{{עוגן1|שנים}} אומרים ראינו שערה אחת בגבו ושנים אומרים כו'.''' פליגי בה ר"י כו': ה"ג ר' יוסי בר' בון יורב הושעיא בריה דר' שמאי חד אמר כו': '''{{עוגן1|מ"ד}} פסול כמעיד על חצי סימנין.''' וה"ל חצי דבר וכתיב ע"פ שנים עדים יקום דבר [דוקא] דבר שלם ולא חצי דבר: '''{{עוגן1|ומ"ד}} כשר שמא נשרו.''' כשראו שנים האחרונים זו שבכריסו כבר נשרה הראשונה שבגבו נמצא שמע דין על דבר שלם שכל מה שהיו יכולין לראות ראו וכשראו הראשונים עדיין לא צמחה זו שבכריסו: '''{{עוגן1|ד"ה}} כשר.''' דכל אחד מעיד על דבר שלה: '''{{עוגן1|ד"ה}} פסול.''' דחצי עדות הוא וכדמסיק ר' מני בסמוך: '''{{עוגן1|כמחלוקות}}.''' בהא נמי פליגי ריב"ק ורבנן לריב"ק מצטרפין ולרבנן אין מצטרפין הואיל וכל אחד היה אפשר לו לראות השתי שערות שראה השני: ה"ג א"ר יוסי לר' חגיי וכ"ה בכתובות: '''{{עוגן1|ועל}} רביה אנא פליג.''' ר' בא היה רבו דר' יודן כ"ש שאני פליג עליו: '''{{עוגן1|יאות}} אר"ת.''' שפיר א"ר חגי דלד"ה פסול: '''{{עוגן1|וקרא}} עליו ערעור.''' שהוא מזויף: '''{{עוגן1|זה}} מעיד על שנים כו'.''' ובאו ב' עדים והעיד אחד מהן על חחימת ידן של שנים החתומים על השטר בראשונה והשני מעיד על חתימתן של שני העדים האחרונים: '''{{עוגן1|שמא}} כלום הוא.''' בתמיה שהרי צריך שיהיו שני עדים על כל חתימה מהעדים: '''{{עוגן1|וכא}}.''' והכא נמי צריך שיעידו שני עדים על כל סימן וסימן: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר"א שמע לה משני חזקה.''' דלא מהני עידותן אם אין שנים מעידין על כל שנה: '''{{עוגן1|שמא}} כלום הוא.''' בתמיה ודאי צריכין ב' עדים על כל חזקה: '''{{עוגן1|והכא}}.''' נמי על כל סימן וסימן צריך שני עדים: '''{{עוגן1|כהדא}}.''' מתני' דתנן גמרו את הדבר מכניסין אותן למאן אילימא לבעלי הדינין התם קיימי אלא לעדים ש"מ דבעינן שיהו שני העדים שם בב"ד אתיא מתני' כת"ק דר"נ: '''{{עוגן1|אין}} שומעין מן העדים.''' לפסוק הדין על פיהם: '''{{עוגן1|ולכשיבא}} שני.''' לאחר זמן שומעין דבריו ומצטרפין זה עם זה: '''{{עוגן1|ר'}} יונתן.''' היה יושב בבה"מ ושאל איפשר שיש כאן אדם אחד ששמע אם הלכה כר' נתן או לא: '''{{עוגן1|הא}} ר"ש בן יקים.''' יודע: '''{{עוגן1|אמר}} יקים לעיל.''' יבא ר"ש בן אליקים למעלה: '''{{עוגן1|כיון}}.''' שעלה אמר ר"י לר"ש שמעת שהלכה כר"נ: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' כך שמעתי מודה ריב"ק לר"נ כי היכי דלא בעי ר"י ראייה כי הדדי הגדה נמי כי הדדי לא בעיי א"ל. ולזה הוצרכתי בתמיה השתא ומה עיקר ראייה בהדי הדדי אמר ריב"ק לא בעינן הגדה מיבעיא: '''{{עוגן1|מהו}} לקבל עדים שלא בפני בעל דין.''' אם אי אפשר בענין אחר דבאפשר ליכא מאן דפליג דאין מקבלין דכתיב והועד בבעליו יבא בעל השור ויעמוד על שורו: '''{{עוגן1|ועבדין}} ליה גזר דין.''' וכותבין פסק דין על פי עדות אלו: '''{{עוגן1|אם}} בא.''' הבעל דין אח"כ וערער על העדים ואומר שקר העידו ערערו קיים וחוזר הדין עד שיעידו בפניו: '''{{עוגן1|ג'}} פעמים.''' לבא לב"ד לקבל עדות בפניו ולא בא אר"י בן לוי מקבלין עדות שלא בפניו ופוסקין על פי עדותן. ה"ג כהדא כהא כהנא מית והניח יורשים והיה בע"ח לר' יאשיה וקיבל ר"א עדות שלא בפני היורשים וזיכה לר' יאשיה דכיון שהיו רחוקים ה"ל כשלחו לו ולא בא שמקבלין שלא בפניו: '''{{עוגן1|ולא}} עוד.''' ולא זה בלבד חידש ר"א בענין זה אלא שכהנא הניח בעזבונו ספרים ויורשיו היו בבבל וכתב ר"א ליורשי כהנא שאינן יכולין להוציא הספרים מא"י לח"ל שכבר זכה בהן א"י: אם כתב המוריש בצוואתו שיוציאו היורשים הספרים מא"י לח"ל מוציאין: '''{{עוגן1|מהו}} להוציא.''' ספרים מא"י לח"ל כלומר אי הלכה כר"א או לא א"נ מיבעיא אם כתב ע"מ להוציא אם מוציאין: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' להלכה או למעשה מיבעיא לך: '''{{עוגן1|א"ל}} לא.''' למעשה אלא להלכה: '''{{עוגן1|ובאיש}}.''' והרע הדבר לר"ז דלא א"ל שהוא שואל למעשה כדי שנדע איך נעביד עובדא: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר' ירמיה.''' היה לו דין עם אדם אחד וקבלו העדות שלא בפני ר' ירמיה וחייבו לר"י ע"פ עדותן של אלו והיה ר"י יושב ומצטער אפשר שמקבלין עדים שלא בפני בעל דין ומעולם הייתי אומר שאין מקבלין: '''{{עוגן1|ר"ה}}.''' ור"פ ור"ח מחוקוק לא נכנסו בבית המדרש באותו היוה ודחק ר"ה עצמו מהם ונכנס ומצא ר"י יושב ומצטער ואמר כו': '''{{עוגן1|אפי'}} עמהן באותה העיר.''' שהיא היה בעיר ואפ"ה קבלוה שלא בפניו: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר"ה לר"י כן נראה דעת רבנן לעולם מקבלין שלא בפני בעל דין: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/סנהדרין
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף